"המענה להגנה הרמטית על אסדות הגז – שילוביות ה-IT"

"לישראל, ולחיל הים בתוכה, הופיע בשנים האחרונות אתגר חדש: הגנה על המים הכלכליים של ישראל. בשנים האחרונות, זרוע הים עובר סוג של מהפכה – הוא פושט את עורו ולובש פנים חדשות. כל זה קורה כי המרחב הימי ומשימת ההגנה השתנו מהותית. המענה לכך הוא בבניית שילוביות ב-IT", כך אמר סגן אלוף שמעון לויאון, ראש ענף שילובים, מפת"ח בחיל הים.

סא"ל לויאון דיבר בוועידת יערות הכרמל 2019, כנס הבכירים השנתי של בינת תקשורת מחשבים – במסלול למגזר הביטחוני. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים לאחרונה במלון יערות הכרמל, זו השנה שביעית ברציפות. את הוועידה הנחה עידו סולומון, כתב החדשנות והטכנולוגיה בחברת החדשות.

לדברי סא"ל לויאון, "מרחב המים הכלכליים הוא מהותי כמו גם ההגנה עליו. הוא מושפע מכמה מימדים: גבולות ישראל, יחסי השלום הקר עם המדינות הסובבות אותנו, וכן מערך הכוחות מול ארגונים בין-צבאות ומיני-צבאות המשמשים כ'פרוקסי' (שליחים, שלוחים, י.ה.) של אירן – וכל זה משנה את מרחב הפעילות של חיל הים".

הוא ציין כי "95% מהיקף המסחר הישראלי מגיע מהים, כי ישראל היא 'מדינת אי'. עיקר הסחר האנרגטי מגיע מהים, משק האנרגיה מבוסס גז ונפט בא מהים. כלכלת ישראל מוטת סחר ימי. כל פגיעה בנכסים הללו היא בעלת משמעות, ולכן אנו נדרשים להגנה הרמטית".

להתמודד הרחק מעבר למים הטריטוריאליים

על פי סא"ל לויאון, "בעבר שמרנו על מים ריבוניים בשטח של 4’000 קמ"ר. עידן המים הכלכליים השית עלינו להתמודד הרחק מעבר לשטח זה, אל מול לוויתן תמר וכריש – בזירה ימית בשטח של 28,000 קמ"ר. כיום, מרחב השליטה הימית שלנו מתפרס על פני 13.5 אלף קמ"ר, ומרחב השליטה הימי העתידי שלנו יעמוד על 44,000 קמ"ר, יותר מפי שניים משטחה של מדינת ישראל. אבטחת אסדות הגז שבלב ים היא באחריות חיל הים. מדובר באתגר לא פשוט, הדורש תיאום עם חיל האוויר, שיתופיות במידע ושילוביות".

חיל הים, אמר סא"ל לויאון, "מציב כלים בשטח הימי. אנו בוחנים וממפים את המרחב, כדי לייצר תמונה שמתורגמת למערך קבלת החלטות. הכלים יודעים להגיב, ליירט, לחסל ולסכל פעילויות עוינות".

"אנו יודעים לשגר טיל, או להציב כיפת ברזל על ספינה, כחלק מהמאמצים להשיג עליונות ימית: הרתעה, מודיעין, תקיפה וסיכול. מאמצים אלה מושגים על בסיס שכבות מחשוב ותקשורת. המענה לכך הוא שילוביות – לא רק ברמת הספינה, אלא עם כלים מוטסים, אמצעים על האסדות, ואמצעי שו"ב (שליטה ובקרה) על החוף. בדרך זו, השילוביות מספקת תמונת מצב עם יכולת יירוט".

"האתגר", אמר רע"ן שילובים, "הוא בהעברת נתונים ומידע מהחיישן לנשק. זוהי טרנספורמציה דיגיטלית הלכה למעשה. אנו נערכים למול אתגר זה, כדי לממש את השינוי בשנים הקרובות. ספינת 'סער 6' היא אבן יסוד להגנת השטח הימי, עם יכולות גילוי וקישוריות מירביות. היא נושאת עליה מערכות לחימה, והיא תביא עימה יכולות יירוט וסיכול, תקיפה והשמדה – ושרידות של מערכות".

"בשילוב", אמר סא"ל לויאון, "טמונה סיבוכיות. נדרש לצקת למערך הכלים הללו תוכן, על מנת שיתקבל מענה אמיתי, משולב. השילוב כולל כמה היבטים: שכבת חיישנים על גבי הספינה, כלי נשק מתקדמים ומדויקים, מערכות הגנה ויירוט אקטיבי, מערכות שו"ב משלבות, חיישנים במימד התת ימי, הגנה פסיבית למערכות הקשר והניווט, מערכות ICT. המטרה היא ליצור תהליכים משולבים – וחיל הים מבין את הצורך בשילוב".

השכבה האפליקטיבית של מערכות שו"ב משולבות

לדבריו, "אנו מפתחים שכבה ליבתית, חלקו של הפיתוח נעשה עם בינת. גולת הכותרת היא השכבה האפליקטיבית של מערכות שו"ב משולבות. השילוב כולל: דטה סנטר, תשתיות קישוריות, שריג המידע, מערכות שו"ב, הגנת סייבר, ניטור ובקרה". הוא ציין כי "הקמנו תשתית דטה סנטר בספינה. זהו פרויקט פורץ דרך, אף הוא נעשה עם בינת. מעליו ישנה קומת תשתיות וקישוריות בתוך הספינה – בין המערכות, בין התשתיות וגם מחוץ לספינה – עם ספינות אחרות, עם חיישנים, עם כלים באוויר ועם מערך חוף שמנהל את כל זה".

הקומה הבאה, אמר סא"ל לויאון, "היא הקמת ענן מידע סטנדרטי ולוגי. אנו לוקחים מוצר אזרחי ו'עוטפים' אותו, כדי ליצור שו"ב אחיד עם תקן תקשורתי ורובסטי. זה מה שנקרא שריג המידע. מדובר בענן פרטי בספינה, שמרכז את כל משאבי ה-IT והתקשורת ומעניק יכולת גידול ואפשרות לספק כל שנה תוצר מבצעי".

מערכות השו"ב הימיות, ה-"זוהרים", נמצאות על גבי כל הפלטפורמות הימיות – בים, באוויר וביבשה. כל המערכות מתממשקות אחת לשניה – הסטי"ל, החוף, המסוק והצוללת, והדבר עוזר לקרב המשולב. "כדי לממש מהלכים מבצעיים והגנה אסטרטגית רב-זרועית", אמר סא"ל לויאון, "ב'זוהרים 7' אנו לוקחים תשתיות של מוצר מדף ומוסיפים לו אלגוריתמיקה בידע הליבתי".

בתחום הגנת הסייבר, אמר סא"ל לויאון, "אנו נעזרים לא רק במערכות הגנה סטנדרטיות, אלא מוסיפים כלים ייחודיים, כשהמטרה היא לספק הגנה משמעותית על כלל על מערכות הלחימה. מאמץ נוסף מגיע מהיבט הניטור והבקרה. בסוף כל אחת מהלבנים נשענות על שיתופי פעולה עם תעשיות ביטחוניות ואזרחיות".

"מי שבוחר לשלב", סיכם סא"ל לויאון, "הוא גם זה שינצח".