ה-IT שמאחורי נמל התעופה רמון

אחת הידיעות הבולטות בחדשות היום (ב') היא חנוכת שדה התעופה על שם אילן ואסף רמון ליד אילת. בין הדיווחים על המצב הביטחוני בצפון ועל מה שחדש במערכת הבחירות, יבלטו באתרי האינטרנט ובמהדורות החדשות התמונות מהטקס רב הרושם, בהשתתפות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר התחבורה, ישראל כץ.

שדה התעופה ממוקם בבקעת תמנע, 18 ק"מ צפונית לאילת, והוא יחליף את השדה הקיים בעיר, שפעל מאז הקמתה, ואת נמל התעופה עובדה. בשלב הראשון הוא מתוכנן לטפל ב-1.8 מיליון נוסעים בשנה – בטיסות פנים ישראליות וכאלה שיגיעו מחו"ל. גודל הטרמינל הוא 34 אלף מ"ר ואורך מסלול הנחיתה או ההמראה – 3.6 ק"מ. מאחורי ההקמה שלו ותפעולו יש, כמובן, לא מעט מחשוב, שתקציבו בפרויקט ההקמה עמד על מיליוני שקלים, מתוך תקציב כולל בסך של 1.7 מיליארד שקלים.

"תכניות המחשוב ומערכות המידע היו חלק בלתי נפרד מתכנית ההקמה והן חלק בלתי נפרד מתכנית ההפעלה של נמל התעופה רמון", אמר מיכאל רוף, סמנכ"ל הטכנולוגיות של רשות שדות התעופה, שהקימה את השדה החדש ואחראית על תפעולו. "לא היינו נטע זר. עבדנו יחד עם הלקוחות שלנו והתגברנו בצוותא על האתגרים השונים שצצו במעלה הדרך".

מיכאל רוף, סמנכ"ל הטכנולוגיות של רשות שדות התעופה. צילום: ניב קנטור צילום: ניב קנטור

בשיחה עם אנשים ומחשבים סיפר רוף על היבטי המחשוב וה-IT בהקמת השדה ועל השיקולים בבחירת המערכות – אלה שפותחו במיוחד ואלה שהורחבו על בסיס המערכות הקיימות בנמל התעופה בן גוריון.

לדברי רוף, הפרויקט התאפיין בשני דברים ייחודיים: "ראשית, זה אחד הפרויקטים היותר גדולים ומורכבים שנעשו בישראל בשנים האחרונות, בתחום המחשוב ובכלל, ולמרות זאת, עמדנו בתקציב המתוכנן ולא היו חריגות. המאפיין הייחודי השני הוא ההבנה של הנהלת רשות שדות התעופה שבניית השדה, החל מהתכנון הבסיסי ועד לשלב התפעול, חייבת לשלב את האגף שלנו, עד לרמת התכנון של מיקום המתגים וציוד תשתית התקשורת. אנחנו יודעים שבלא מעט פרויקטים של בנייה ותכנון, לא תמיד נותנים את העדיפות למערכות המידע, ואז קורה ששוכחים להתקין תשתיות חיוניות".

כיצד התנהלה הפעילות המחשובית בפרויקט?
"ראשית, הגדרנו אותו כתכנית ולא כפרויקט, בגלל מגוון הפעילויות שהיה צריך לבצע. מינינו ראש תכנית, שהפעיל מטריציונית את כל אגפי חטיבת התקשוב ברשות. כל הצוותים שלי עבדו בקשר ישיר עם הלקוחות הישירים של הפרויקט, שידעו להעריך את הניסיון והידע הרב שצברנו".

מה היו האתגרים המחשוביים שבהם נתקלתם?
"מודול תפעול השדה לא היה ברור ללקוחות בחלק מהתקופה, והטמענו מערכות מידע חדשות ורבות, שחלקן אילצו אותם לממש תהליכי עבודה חדשים. במישור הטכנולוגיה – פרויקטי בינוי כאלה לוקחים שנים, ובזמן הזה התחלף דור של טכנולוגיה. לא רצינו לפתוח את השדה עם טכנולוגיות ישנות. כמו כן, נדרשה עבודה במקביל עם נמלי התעופה הישנים באילת ובעובדה, כולל יכולת להחלפה של מערכות המחשוב בן לילה, נידרש מענה טוב להתאוששות מאסון (DRP)".

מה היו הדילמות ובאיזו ארכיטקטורה בחרתם להשתמש?
"הדילמות בפרויקט זה היו אילו מערכות לפתח מחדש, ואילו מהן שכבר קיימות ופועלות בנמל התעופה בן גוריון לאמץ לשדה המוקם. החלטנו לעשות גם וגם – בחלק ניכר מהמקרים החלטנו להשתמש בתשתיות המחשוב הקיימות של רשות שדות התעופה, ובחלקן האחר הוספנו מערכות חדשות – היכן שזה הביא ערך ללקוחות שלנו. התאמנו לשדה החדש עשרות מערכות קיימות והוספנו מספר מערכות חדשות".

תן דוגמה?
"למשל, פיתחנו מערכת ביטחונית חכמה וחדשנית, שמקלה מאוד על הבידוק הביטחוני של נוסעים קבועים בקו לאילת וחזרה – ויש לא מעט כאלה. המערכת שפותחה על ידינו תאפשר את זיהויים בצורה קלה ומהירה יותר, והם לא יצטרכו לעבור את התהליך הרגיל והמוכר. זה חידוש שלא קיים בנמלי תעופה אחרים בישראל. פיתוח נוסף, ברמת התשתיות, הוא: עשינו שימוש בתחנות VDI, מתגים ומרכזיות שהם State of the art, וייצרנו יכולות תמיכה מקומיות ומרוחקות. זה אפשר לנו לתכנן כך שמרבית מערכות התשתית, הבקרה והניהול ינוהלו מנמל התעופה בן גוריון, ובשדה החדש יהיה צוות לא גדול לתמיכה ראשונית".

עמדת הצ'ק אין – הממוחשבת, כמובן, – בנמל התעופה רמון. טיסה נעימה. צילום: BigStock

מערכות נוספות שהטמיעו רוף ואנשיו בנמל התעופה רמון "מבצעות רישום לטיסה, מספקות מידע לציבור, מכווינות את התנועה האווירית, ותומכות במסחר בשדה, באחזקתו ובבק אופיס – בניהול הכספים, במשאבי האנוש ועוד".

פרויקט מחשוב שדה תעופה חדש איננו דבר שבשגרה. איך ניגשים לפרויקט כזה?
"אכן, מחשוב של נמל תעופה הוא לא 'סתם' פיתוח של מערכות ארגוניות, אלא מחשוב של ישות שלימה של רשתות תקשורת פנימיות וחיצוניות. מדובר בעשרות רבות של מערכות מידע, תמיכה בתהליכים תפעוליים מבצעיים ומתן מענה לאתגרים החדשים של השדה. הדבר הכי חשוב, שכולנו זכרנו כל הזמן, לאורך כל הדרך, הוא שמטרת המערכות הממוחשבות היא לתמוך בתהליכים התפעוליים, למנף את היכולות הטכנולוגיות ולהבטיח פעילות רצופה".