"יש לדאוג שכבר היום תהיינה תשתיות לחדשנות המחר"

"צריך לשמור על החדשנות הקיימת ולמנף אותה ליתרון כלכלי. יש להביט על גלי הטכנולוגיה הבאים ולדאוג שתהיינה תשתיות עבורם כבר כיום", כך אמר אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות.

אהרון דיבר בכנס השנתי של רשות החדשנות, שנערך היום (א') במוזיאון תל אביב, תחת הכותרת "מאומת סטארט-אפ לאומת סמארט-אפ". את מליאת הפתיחה הנחתה עמליה דואק, כתבת כלכלית בחברת החדשות של ערוץ 12.

לדברי אהרון, "כשאני מביט על ההיי-טק הישראלי, 2018 הייתה עוד שנה מוצלחת: השקעות פרטיות בסך של 6.5 מיליארד דולר ואקזיטים בסך של 12.6 מיליארד. בנוסף, המו"פ מהווה 4.2% מהתוצר הלאומי הגולמי. אומרים שאלה מספרים נמוכים, אבל אני חושב שצריך להסתכל אחרת. יש פה חדשנות פורצת דרך, 12 מרכזי מו"פ רב-לאומיים הגיעו לישראל".

הוא דיבר גם על המשימה של רשות החדשנות: קידום חדשנות טכנולוגית כמנוף לצמיחה כלכלית, בת קיימא. לדברי אהרון, "אנחנו לא משקיעים במו"פ בסיסי, כי הוא רחוק מצמיחה כלכלית, אלא פועלים בכמה שדות: שומרים על החדשנות הקיימת, ממנפים אותה ליתרון כלכלי, מביטים על אתגרי הטכנולוגיה שיהיו בעוד 10 שנים ודואגים לתשתית כבר כיום".

כך, אמר, "השקענו 1.7 מיליארד שקלים במענקים לטובת 1,500 פרויקטים ב-727 חברות, שקיבלו בממוצע 1.17 מיליון שקלים לפרויקט. 450 מיליון שקלים הוקצו לחברות חדשות. סיירות תכנות התחילו לעבוד ביוני האחרון והן מטפלות בנושא ההכשרה. מעבדות חדשנות נפתחו. ערכנו פיילוט מול משרדי הממשלה, כדי לגרום לכך שההיי-טק ומשרדי הממשלה יהיו מחוברים. לגבי מינוף הלוואות, עשינו רבות כדי לגרום לחברות להישאר בישראל. כמו כן, שמנו דגש עצום על ייצור מתקדם".

"יש צורך לפרוץ את גבולות החדשנות"

אהרון ציין את הדו"ח שהנפיקה רשות החדשנות בשבוע שעבר ואמר כי הוא "מדבר על הצורך בפריצת גבולות החדשנות בכל הרבדים הקיימים. יש למצוא פתרונות למחסור בהון אנושי בהיי-טק – זה נושא כבד משקל. יש להגביר את היזמות במגזרים שלא מיוצגים בהיי-טק על פי הפרופורציות שלהם באוכלוסייה. עלינו לדאוג להביא אנשים מוכשרים ממגזרים אלה ולצדם, מומחים זרים יכולים לסייע להיי-טק, אך בשכר כפול מהממוצע".

בנושא הפריפריה אמר מנכ"ל רשות החדשנות כי "השקנו השנה תכנית שיוצאת מנקודת הנחה שיש בפריפריה כוח אדם איכותי, שניתן להעסיק אותו, ומעודדת חברות לפתוח סניפים בפריפריה. הדבר המשמעותי ביותר הוא לנצל את כוח האדם. הדבר הנוסף הוא לראות מהם העוגנים הקיימים בפריפריה: אקדמיה, תעשייה, יזמים ורשויות מקומיות. יש לקשור אותם ביחד ולפתח יזמות מקומית בפריפריה".

"החדשנות הישראלית לא נכנסת לחיי היום יום"

"אחת הבעיות", ציין, "היא שהחדשנות הישראלית לא תמיד נכנסת לחיי היום יום שלנו". אהרון דיבר על מיזם שבמסגרתו משרדים ממשלתיים מקצים "אתרי הרצה", חברות סטארט-אפ עושות בהם פיילוטים וכך נוצרת תועלת לשני הצדדים. "לאותן חברות יש יישום שעובד מול רגולטור ומשרדי הממשלה נהנים מהחדשנות הישראלית בצורה ישירה", אמר.

עוד הוא ציין כי "אנחנו מטפלים גם בהטמעת חדשנות בתעשייה היצרנית, באמצעות מופ"ת – זירת ייצור מתקדם. בסך הכל, ההשקעה שלנו בתעשייה יצרנית עמדה על 400 מיליון שקלים".

לסיכום, קרא אהרון להגות ולהוציא לפועל תכנית לאומית לתחום הבינה המלאכותית. זאת, לאחר שבדו"ח האחרון של רשות החדשנות, מהשבוע שעבר, צוין כי ישראל נמצאת בפער משמעותי מול מדינות אחרות בעולם בתחום זה, שהוא אחד החמים בעולם ההיי-טק, מה שעלול להביא לכך שהיא תאבד את ההובלה הטכנולוגית שלה.