האח הכחול: בינת החלה לספק למשטרה מצלמות גוף בעשרות מיליוני שקלים

האם מותו של יהודה ביאדגה – צעיר ישראלי ממוצא אתיופי מבת ים, שנורה בידי שוטר ביום ו' האחרון לאחר שנופף כלפיו בסכין – היה נמנע לו השוטר היה לובש מצלמת גוף? מקרה זה ומקרים אחרים מעלים את הצורך בתיעוד רב יותר, שיוכל להוכיח טענות לאלימות של שוטרים – ואלימות של אזרחים נגדם.

מערך מצלמות הגוף שסיפקה בינת למשטרה יוצא לדרך וכל שוטר הופך למתעד. לפני כמה חודשים זכתה בינת במכרז המשטרתי לפרויקט, ועתה הוא מגיע לשלב שבו 8,000 מצלמות יוצמדו לאלפי שוטרים ויתעדו אירועים ברחבי הארץ באופן שוטף. בעתיד, מספר המצלמות עשוי להגיע ל-12 אלף. היקפו הכולל של הפרויקט עומד על כ-70 מיליון שקלים וחלקה של בינת בו עומד על כמחצית מהסכום.

ככלל, הפרויקט החל באוגוסט 2018 וצפוי לארוך כשנה. הוא נולד לפני כשנתיים, כתוצאה מיוזמה של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ומפכ"ל המשטרה דאז, רוני אלשיך.

אנשי בינת בחנו ארבעה יצרנים שונים ובחרו בפתרון של Getac – יצרן ציוד מחשוב מוקשח ופתרונות תוכנה תומכים עבור כוחות ביטחון וגורמי אכיפה. החברה כבר ביצעה עשרות פרויקטי וידיאו בעולם עבור גופים שכאלה.

במסגרת עבודת מטה במשטרה נבחנו ההיבטים הנוגעים לשימוש במצלמות הגוף. בין הדרישות המרכזיות היו: יצירת ממשק בלא מגע יד אדם, שיחבר את מצלמות הגוף למערכות המחשוב המשטרתיות המבצעיות, ושמירה על היבטי אבטחת המידע, בלי יכולת מחיקה ועריכה כלשהי של החומרים שצולמו. זאת, כדי לייצר מהימנות של המידע ולתמוך בהגדרת העל של הפרויקט: העלאת אמון הציבור במשטרה.

מערך מצלמות הגוף יאפשר לגופי האכיפה בישראל לשמור על הסדר ועל דיוק הדיווחים מהשטח, לצמצם את מפלס האלימות, להעלות את מהימנות ההרשעה במקרים שבהם יש מחלוקת, ולאפשר שיח שונה בין גופי האכיפה והאזרחים. זמינות המידע והיכולת לצרוך אותו מהשטח בזמן אמת הם קריטיים למקבלי ההחלטות, כי הם מביאים ליצירת יכולות מערכתיות לסגירת מעגלים מבצעיים, דוגמת אזרח-שוטר-מוקדן.

"הטכנולוגיה יכולה להביא לחינוך המתפרעים וכוחות האכיפה"

דרור מרום, מנהל תחום מובייל ואינטרנט של הדברים בבינת, אמר לאנשים ומחשבים כי "הפרויקט נחשב לפורץ דרך בחיבור חומרי התיעוד למערכות המחשוב המשטרתיות. זאת, מאחר שברוב המדינות שבהם מוטמע הפתרון, הוא מוטמע ברמת עיר או מחוז. הטמעת המערכת במשטרת ישראל מתוכננת לכלל כוח השיטור של המדינה, הפזור ברחבי הארץ".

דרור מרום, מנהל תחום מובייל ואינטרנט של הדברים בבינת. צילום: יח"צ

הוא הוסיף כי "שימוש באמצעים לבישים ומערכי אינטרנט של הדברים מאפשרים אכיפה טובה ומדויקת יותר; ניהול המידע שנצבר, בשילוב יכולות שליפת נתונים מהירה; וכן אינדוקס, אנליטיקה, ארכוב ואחסון המידע הרב, שנצבר לאורך שנים רבות". לדבריו, "פתרון מצלמות הגוף מוכיח ששימוש באמצעים טכנולוגיים עשוי להניע שינוי ולהביא לחינוך הציבור, המתפרעים וכוחות אכיפה".

מרום ציין ש-"יש גורמי חירום והצלה נוספים שעשויים להסתייע בנו ולהטמיע פרויקט דומה: צה"ל, כיבוי אש, מגן דוד אדום, מאבטחי משרד ראש הממשלה וגופי אכיפה עירוניים".

איפה ייושם הפרויקט?

הפיילוט לפרויקט החל ברבעון האחרון של השנה החולפת. בשלב הראשון הוא התקיים בקרב שוטרי הסיור והתנועה בכמה תחנות, בהתאם למאפייני התחנה – אל מול היקף אוכלוסייה, תקינת שוטרים וניידות, מאפייני פשיעה ואירועי מוקד אליהם משוגרות הניידות. הפרויקט ייושם תחילה בתחנות במרחב איילון, תחנת זבולון, תחנת פתח תקווה, תחנת באר שבע ויחידת התנועה במרחב הדרומי.

מהמשטרה נמסר כי "אנחנו רואים בהצטיידות במצלמות גוף כלי משמעותי לשיפור איכות השירות לציבור. הוא יסייע בחשיפת עובדות באופן אובייקטיבי, בביסוס ראיות, יהווה גורם מרסן, יגדיל את כושר ההרתעה וייצור שקיפות גבוהה של עבודת המשטרה ואופן התנהלות השוטר מול האזרח, תוך שמירת זכויות הפרט".