נותנים כבוד: מיהם המשפיעים בהיי-טק הישראלי?

ענף ההיי-טק הוא אחד הענפים הבולטים בכלכלה הישראלית, אם לא הבולט שבהם. לא לחינם הוא מכונה הקטר של המשק, שמו נישא בפי כמעט כל איש עסקים שמגיע לכאן, והוא קוצר שבחים והצלחות ברחבי העולם.

מאחורי הענף המשגשג יש מספר רב של מהנדסים, מתכנתים, אנשי IT ועוד עובדים ומנהלים שיצרו את הדבר הקסום הזה שנקרא אומת החדשנות – בין אם בחברות גדולות או באלה המרכיבות את אומת הסטארט-אפ, שם נוסף שבו נודעת ישראל. אבל בין אותם אנשים יש כמה עשרות שבלטו במיוחד בהישגים ובהצלחות, ואותם אנחנו מבקשים לציין ברשימה זו ובאלה שיתפרסמו אחריה. יצוין כי השמות מתפרסמים לפי סדר ה-א"ב, מאחר שבחרנו שלא לדרג אותם, אלא לתת את הכבוד לכולם ולכולן.

מולי אדן. צילום: ניב קנטור

מולי אדן

תפקיד נוכחי: יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה, יועץ וחבר מועצות מנהלים של סטארט-אפים.

תפקידים בעבר: אדן היה סגן נשיא בכיר באינטל העולמית ומנהל חטיבת המחשבים הניידים והשולחניים בחברה. עם חזרתו לארץ מארצות הברית, הוא החל לשמש כנשיא אינטל ישראל ומנהל חטיבת המחשוב התפיסתי של החברה.

במסגרת ניהולו את חטיבת המחשבים השולחניים והניידים, אדן היה אחראי על תכנון הפלטפורמה והארכיטקטורה, וכן על יצירתם ושיווקם של פתרונות המחשוב האישי של החברה בפלחים אלה. חטיבה זו הייתה אחראית למחזור מכירות של 32 מיליארד דולר.

כחלק מתפקידו כנשיא אינטל ישראל הוא היה אחראי על פעילותה הכוללת בארץ, מיקומו של מרכז הפיתוח המקומי כמוקד אסטרטגי לאינטל העולמית, ולאיתור ופיתוח דור המנהיגות העתידי של החברה.

בנוסף, כיהן אדן, כאמור, כמנהל חטיבת המחשוב התפיסתי, שאותה הקים עוד בזמן שירותו בארצות הברית. החטיבה הייתה אחראית על פיתוח ממשק אדם-מכונה, פיתוח מצלמות תלת ממד ומגוון פרויקטים נוספים.

בעבר אף שימש אדן כמנהל השיווק של חטיבת המחשבים הניידים של אינטל העולמית, מנכ"ל מרכז הפיתוח של החברה בישראל, מנהל התכנון של סנטרינו – הפלטפורמה שהובילה את המעבר ממחשבים שולחניים לניידים, והמבוגרים שביניכם בוודאי זוכרים את האנטי מחיקון, שאדן המציא לאחר החלטת הממשלה למחוק את הצבע משידורי הערוץ האחד והיחיד שהיה אז בטלוויזיה הישראלית. הוא עשה זאת בהיותו המהנדס היחיד במץ ישראל.

מה דעתך על ההיי-טק כיום? ומה צופן העתיד? "ההיי-טק הוא מהענפים החשובים במשק, אך איבד את מקומו כקטר הצמיחה. עלינו לחדש את ההשקעות ולעודד גידול, כך שהקטר ינוע מהר יותר וימשוך יותר קרונות. בכך הוא גם יעזור לצמצם את הפער הסוציו-אקונומי במדינה.

קצב השינוי האקספוננציאלי פותח בפנינו הרבה אפשרויות חדשות, אך גם למתחרים בנו. כוח המחשוב האדיר שעומד לרשותנו, הביג דטה, הבינה המלאכותית והרובוטים ישנו את שוק העבודה בצורה משמעותית ובפרק זמן קצר יחסית. עלינו להשכיל לנהל מהפכה זו בצורה מושכלת, אחרת נגלה שהפיתוחים הטכנולוגיים ירחיבו את הפערים במדינה, והאנשים שיפגעו ממהפכה זו יהיו מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך. עלינו להכשיר את דור העתיד לקחת חלק בעולם זה, לרבות לתפקידים שעדיין לא קיימים, ולפתור בעיות שעדיין לא נוצרו, תוך שימוש בטכנולוגיות שעדיין לא הומצאו. איך עושים זאת? על ידי הכשרתם לחשוב. על מערכת החינוך להציב לעצמה אתגרים ולהשתנות. אנחנו לא נמצאים במקום הראוי בהישגי תלמידינו.

מה צפוי לנו בעתיד? עולם מרתק, של חידושים והמצאות, שבו הבינה המלאכותית תשתלב בכל שטח. עולם שעלינו לוודא שמספר רב יותר של אזרחי המדינה יהיו שותפים בפיתוחו".

מי עוד ראויים בעיניך להיכלל ברשימה? (עד חמישה שמות): דב מורן, האחים זיסאפל ובני לנדא.

אל"מ (מיל') אריק אורלב

אל"מ (מיל') אריק אורלב

תפקיד אחרון / נוכחי בענף: גמלאי.

תפקידים קודמים: דירקטור בבנק דיסקונט. בין השנים 2014 ל-2017 שימש אורלב כיו"ר הוועדה הדירקטוריונית לטכנולוגיות מידע של הבנק. כן הוא היה מנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון של מחיש שירותי מחשב, זרוע הטכנולוגיה של בנק המזרחי, דירקטור בבנק טפחות ויו"ר ועדת המחשוב של דירקטוריון הבנק, ומפקד יחידת המחשב של חיל האוויר.

מה דעתך על ההיי-טק כיום? ומה צופן העתיד? "הענף נמצא בתנופה אדירה במגוון רחב מאוד של תחומים. ביוטק, פינטק, אגרוטק, קלינטק ועוד מושגים שלא הכרנו בעבר חודרים לכל תחומי החיים שלנו. השילוב של רשתות תקשורת מהירות וזולות, חובקות עולם, עם יכולות מחשוב ואחסון מידע עצומות, בממדים שלא הכרנו בעבר, משנה לא רק את הטכנולוגיה אלא את התרבות האנושית כולה ואת אורחות החיים שלנו, והסוף עדיין לא נראה באופק. השינוי הזה יחייב התאמות והסתגלות מהירה בכל המערכות – העסקית, הרגולטורית, בממשל הארצית והמקומי ובמערכת היחסים בין האזרחים לכל המערכות הללו. מי שלא יבין זאת ולא ישכיל להתמודד עם השינויים המהירים הנדרשים, יתחיל לפגר ועלול להיעלם כליל מהמפה".

מי עוד ראויים בעיניך להיכלל ברשימה? (עד חמישה שמות): תא"ל (מיל') אלי גונן, לשעבר מפקד ממר"ם ומנכ"ל מג'יק; יונתן אדרת, לשעבר נשיא ומנכ"ל אלסינט ויו"ר הדירקטוריון של מזור טכנולוגיות ניתוחיות; יהודה וזהר זיסאפל, מייסדי קבוצת בינת; דני גולדשטיין, מייסד קבוצת פורמולה מערכות; ועמירם שור, מחלוצי תעשיית התוכנה בארץ.

פרופ' ניב אחיטוב. צילום: ניב קנטור

פרופ' ניב אחיטוב

תפקיד אחרון / נוכחי בענף: פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ודקאן הפקולטה ללימודי היי-טק במרכז ללימודים אקדמיים. פרופ' אחיטוב הקים את הפקולטה ופיתוח תכנית לתואר ראשון במערכות מידע ניהוליות. התכנית אושרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה והיא מופעלת מאז 2011.

תפקידים קודמים: 1965-1969 – מדריך ביבמ, 1969-1975 – מנהל יחידת המחשב בבנק ישראל, 1981-2011 – פרופסור בתכנית מערכות מידע באוניברסיטת תל אביב, 1989-1994 – דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, 1999-2003 – סגן נשיא ומנכ"ל אוניברסיטת תל אביב, 1996-1999 – יו"ר חברת מעלות, 1988-1992 – חבר הנהלת איל"א, ונציג ישראל באונסק"ו בנושאי ה-IT בשנות ה-90' וה-2000.

מה דעתך על ההיי-טק כיום? ומה צופן העתיד? "ענף ההיי-טק הוא המנוע של כלכלת ישראל. הוא הגיע למעמד מוביל זה בזכות שני גורמים עיקריים: הפיתוח בצבא וההשכלה התיכונית והאקדמית המשובחת. לצערי, הגורם השני איננו מטופח במידה מספקת, ואנחנו בסיכון של אובדן היתרונות שהשגנו. כללית, יש להצדיע למגזר ההיי-טק על הישגיו המופלאים".

מי עוד ראויים בעיניך להיכלל ברשימה? (עד חמישה שמות): גיל שויד, זוהר ויהודה זיסאפל, דב חביון ופלי הנמר.

ריכזו: יהודה קונפורטס ויניב הלפרין.