ארה"ב: גוגל זוכתה מהאשמות לשימוש לא חוקי בתוכנת זיהוי פנים

בסוף השבוע האחרון דחה שופט בית המשפט המחוזי בשיקגו, ארה"ב, תביעה נגד ענקית האינטרנט, אשר טענה כי גוגל מפרה את זכות המשתמשים לפרטיות באמצעות שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים (facial recognition) ללא הסכמתם.

התביעה, שהוגשה במקור בשנת 2016, היה תוצאה של מה שמכונה Illinois Biometric Information Privacy Act – חוק לשמירה על פרטיות המידע הביומטרי של מדינת אילינוי, שהוא אחד החוקים הביומטרי המחמירים ביותר בארצות הברית, הדורש מחברות טכנולוגיה לקבל אישור מפורש של אזרחי אילינוי בכדי לבצע כל סוג של סריקות ביומטריות לגופם.

תקדים משפטי שישנה את תוצאות התביעות הבאות ואת פני העתיד?

פייסבוק וסנאפצ'ט עומדות גם הן בפני אתגרים דומים מול חוק פרטיות המידע הביומטרי, שנכנס לתוקפו באילינוי ב-2008, ושכאמור אוסר על חברות שכמותן לאסוף ולאחסן נתונים ביומטריים של הצרכנים ללא רשותם המלאה. אך הניצחון של גוגל עשוי להיות תקדימי ולסמן עידן חדש בשימוש ופיתוח של טכנולוגיית זיהוי פנים. התיקים נגד סנאפצ'ט ופייסבוק עדיין תלויים ועומדים, אולם סביר להניח כי הניצחון של גוגל יספק לעורכי הדין שלהן תחמושת בהגנה על שתי ענקיות הטכנולוגיה.

בנימוקיו לסגירת התיק ציין השופט המחוזי, אדמונד א' צ'אנג, את היעדרן של "פציעות קונקרטיות", כשבמישור המשפטי הכוונה היא לנזק מוכח פיזית או למוניטין. זאת אומרת שמסקנתו של צ'אנג הייתה שלמרות שלא ביקשה רשות, השימוש של גוגל בתצלומי התובעים לא גרם לכל נזק פיזי או נזק למוניטין שלהם ולכן – הוא חוקי.

עניין טכנולוגיית זיהוי הפנים מביא אל קדמת הבמה דיון חוקי-פילוסופי ומאוד אקטואלי על הצומת שבו מצטלבות הטכנולוגיה המתקדמת וזכויות הפרטיות של המשתמש. למרות מני בעיות שניתן לזהות בקלות בטכנולוגיה, ואזהרות של בכירים בתעשייה הקוראים להנחיות משפטיות נוקשות יותר סביב הפיתוחים – העתיד כבר כאן והיכולות רק הולכות ומתקדמות, כך למשל כבר לפני כחצי שנה אתרה תוכנת זיהוי פנים באמצעות מצלמות אדם ספציפי, חשוד בפלילים בסין, מתוך קהל של יותר מ-60 איש שנכחו בקונצרט פופ, וסייעה לרשויות הסיניות לעצור אותו.

זאת פשוט עובדה שטכנולוגיית זיהוי הפנים הופכת לנפוצה יותר ויותר בחיי היומיום, אך עם זאת, בזמנים שבהם העיסוק ב-למי יש זכות על הנתונים האישיים שלנו ובאיזו זכות בדיוק מדובר, חברות הטכנולוגיה הגדולות ויכולותיהן המדהימות – כמו גם הנגישות שלהן אל ביג דטה שעל פיו ניתן להשיג שפע של מידע באמצעות למידת מכונה ובינה מלאכותית – מצטיירות כמי שיכולות כבר, ועוד יותר בעתיד, לשלוט במציאות של חיינו.