אפליה בשכר של נשים חרדיות בהיי-טק: מרוויחות 25% פחות מהממוצע

נשים חרדיות בהיי-טק מרוויחות 25% פחות מהשכר הממוצע בענף – כך עולה מסקר שערך המכון החרדי למחקרי מדיניות ושהוצג היום (ב') בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. זאת, על אף ש-44% מהנשים החרדיות המועסקות בענף מרוויחות יותר מ-10,000 שקלים. בסך הכל, השיעור של העובדות בהיי-טק מכלל הנשים החרדיות עומד על 5%.

ניצה קלינר-קסיר, המשנה ליו"ר המכון ולשעבר חוקרת בבנק ישראל, חשפה את הממצאים בדיון. עוד עולה מהם כי אחת מכל ארבע נשים חרדיות משתלבת באקדמיה – נתון שאמנם נמוך משאר האוכלוסייה, אך עולה בהתמדה. כמו כן, בין 700 ל-800 נשים חרדיות לומדות מדי שנה את מקצוע התכנות במסגרת הכשרה מקצועית, וכמה מאות לומדות מקצועות טכנולוגיים בסמינרים.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, טען בדיון כי אין אפליה מכוונת אבל יש סטיגמות נגד הציבור החרדי, שמרתיעות מעסיקים מסוימים מלהעסיק אותם, או שמובילות אותם לתת לנשים חרדיות שכר נמוך יותר.

ח"כ אילן גילאון אמר כי "לא יכול להיות שנשים חרדיות מקבלות חצי מנשים חילוניות בהיי-טק (לטענתו, 5,900 לעומת כ-12 אלף שקלים לחודש). תפקידן של החברות הפרטיות הוא להשיג רווח, אבל תפקידנו הוא להטיל רגולציה כדי למנוע את הפגיעה בעובדים, כולל בנשים החרדיות, שהן כיום הפרולטריון הכי חשוב".

קלינר-קסיר ציינה כי אחת הסיבות לסכום הנמוך יותר בתלוש של החרדיות היא ש-"הן מתקשות להתמקח על גובה שכרן בגלל חוסר ידיעתן למי ניתן וכדאי לפנות בעניין, ומתוך החשש לאבד את מקום העבודה. אמנם, שילוב הנשים החרדיות בהיי-טק הצליח והפער בין תעסוקתן לזו של נשים חילוניות הצטמצם מאוד. אולם ישנם אתגרים ספציפיים לנשים חרדיות שגורמים לפערים בשכר". ביניהם היא ציינה את החלוקה המגדרית במגזר החרדי, שלפיה הנשים עובדות כדי לאפשר לגברים (לפחות לחלקם) ללמוד, ואת העובדה שאישה חרדית אחראית בממוצע לגידול יותר ילדים מזו החילונית. "צריך לתת להן שעות עבודה שתאפשרנה את כפל התפקידים, הפרדה מגדרית, צניעות והסרת ההשכלה האקדמית כתנאי לקבלה לעבודה", אמרה.

כיווני הפעולה שקלינר-קסיר ממליצה עליהם הם פיתוח וטיוב תכנית הלימודים וההכשרות ליזמות, תוך עדכון תכנים ומיומנויות נדרשות לשוק העבודה, התנסות עצמית במהלך הלימודים, ושימוש בפלטפורמת לימודים וירטואליות. היא הציעה להקים קמפוס חרדי וירטואלי, בסיוע ישראל דיגיטלית.

"אם יש עובדות כל כך קרוב, למה צריך ללכת כל כך רחוק?"

המשתתפים בדיון הסכימו על כך ש-"יש צורך לעבור מהזדמנויות תעסוקה לתעסוקה איכותית לנשים חרדיות".

אחד הדברים הבולטים שעלו בישיבה הוא חוסר ההלימה בין המחסור הקבוע בעובדים בהיי-טק לבין העובדה שהנשים החרדיות הן פוטנציאל להעסקה בענף, שעדיין לא מומש במלואו. ח"כ מקלב אמר בהקשר זה כי "יש מחסור גדול בעובדים בהיי-טק, עד כדי כך שחושבים לייבא מומחים מחו"ל, אבל יש לנו פה, קרוב לבית, עובדות ועובדים שיכולים לתת מענה, עובדים טובים, שאין ספק לגבי המקצוענות והיכולות שלהם – העובדים החרדים. אם יש לנו אנשים כאלה כל כך קרוב, למה צריך ללכת כל כך רחוק?"

הרב משה ראב"ד, רב חיל האוויר, הציע תכנית שיכולה לסייע במימוש הפוטנציאל הזה – אמנם במישור הצבאי, אבל לאחר מכן יכול להיות שגם במישור האזרחי. הוא תיאר את פרויקט שח"ר, שבמסגרתו גויסו מאות צעירים חרדים לתפקידי פיתוח תוכנה בחיל האוויר, וקרא לפתוח פרויקט דומה לנשים.

הוא ציין את הרבנים כחסם בפני נשים חרדיות להוציא תואר אקדמי – שבלעדיו הן מתקשות למצוא עבודה בהיי-טק. "אין לנשים חרדיות רבות תואר אקדמי לא כי הן חסרות ידע, אלא מסיבה אידאולוגית. אם הרבנים היו מאפשרים להן להוציא תואר, הן היו מוציאות", אמר.

גולדי גלר, מנכ"לית ארגון תרבותא, הציעה "לבנות עבורן מסלול ניהול קריירה, ולאחר מכן לצייד אותן בארגז כלים, כך שתהיה להן האפשרות להשתלב בתפקידים בכירים יותר ומכניסים יותר".

החצי המלא של הכוס

ויש גם את הצד החיובי. משה פרידמן, מנכ"ל קמאטק, האיר חלק ממנו כשסיפר על קורס להכשרת נשים חרדיות לתפקידים נדרשים בהיי-טק, שהביא להכפלת שכרן.

"לקחנו הנדסאיות שעובדות בתעשייה ומרוויחות שכר נמוך, והעברנו אותן קורס של כמה חודשים, בשיתוף גוגל, שבו הן למדו על טכנולוגיות מתקדמות בתחום המובייל. בלי כל פרסום, בתוך שלושה ימים נרשמו 1,000 נשים חרדיות שרצו להשתתף בקורס. בחרנו 16 מהן, הכשרנו אותן במשך ארבעה חודשים, הן נחטפו והשכר שלהן הוכפל – עלה ב-6,000 שקלים. עשינו זאת מתרומות ואילו היה לנו יותר כסף, היינו יכולים להכשיר הרבה יותר נשים חרדיות", אמר.