"מייסד האינטרנט", טים ברנרס-לי: "להחזיר את הכוח לאזרחים"

אחד האורחים במליאת כנס NXTWORK של ג'וניפר שהתקיים בשבוע שעבר בלונדון היה טים ברנרס-לי. המוכר כ"ממציא האינטרנט". זה לא מדויק, כי האינטרנט הרי היה קיים גם לפני שנות ה-90' אך הוא עבד אז עם פרוטוקולים פרימיטיביים. ברנרס-לי היה זקוק לפתרון תקשורת פנימי למאיץ החלקיקים האירופי בסרן, ולצורך כך הוא פיתח, לפי וויקידפיה, את מה שמכונה "הרשת הכלל עולמית" (World Wide Web), הדפדפן הראשון, והפרוטוקולים והאלגוריתמים הבסיסיים המאפשרים לרשת לגדול.

כעת המשימה שלו היא להחזיר את האינטרנט לבעלים האמיתיים שלו – המשתמשים. ברנרס-לי רוצה לבזר את האינטרנט, וכדי לעשות זאת צריך בראש ובראשונה לשבור את העוצמה של תאגידי הטכנולוגיה הגדולים ופלטפורמות המדיה החברתית. הוא מכנה את התקופה שבפתחה הוא רוצה שנימצא כ"אינטרנט 3.0".

האינטרנט, על פי ברנרס-לי, "הומצא" בשנת 1969, כאשר כמה ארגונים חברו והקימו רשתות קטנות. כאשר החל ברנרס-לי לעבוד בתור מהנדס תוכנה בשוויץ בשנת 1989, הוא חווה תסכול מהקשיים להתחבר לרשת והעדר תקנים משותפים, ולכן נאלץ לפתח תקן כזה.

"לכל אחד בסרן היה המחשב שלו. היו מחשבים חזקים IBM Mainframes, tu קרי שכל אחד מהם הופעל על ידי מערכת הפעלה אחרת. לא היה ניתן להחליף שום קובץ. מערכות התיעוד היו שונות. במהלך השנים כבר נעשו ניסיונות להגיע למערכת תיעוד בסיסית, אך זה לא עבד כי כל חברה חשבה שמערכת ההפעלה שלה היא הכי טובה ושאר החברות צריכות להתאים עצמן אליה", אמר ברנרס-לי.

פשטות ככלל בסיסי

בסופו של דבר הצליח ברנרס-לי להביא ליצירת מערכת אחת. "הכלל הבסיסי היה 'פשטות', בדיוק כמו המוטו של ועידת ג'וניפר הזאת. שמור את זה פשוט ככל האפשר. כך אינטרנט 1.0 נולד. יותר ויותר אקדמאים החלו לפרסם בלוגים מקוונים ומידע אחר ולקשר אותם זה לזה, עם דגש על איכות התכנים", אמר.

"עם עליית התקשורת החברתית ומנועי החיפוש, הכל השתנה. היו להם אלגוריתמים מיוחדים שאיפשרו להם להתאים את התכנים לאנשים רבים ככל האפשר ולמספר רב ככל האפשר של דפי ואתרי אינטרנט. נהיה בלגן כי יש יותר ויותר למה להתייחס. זהו אינטרנט 2.0 המרוכז ונשלט במידה רבה על ידי מספר מצומצם של חברות. נעשה שימוש נרחב לרעה בנתונים האישיים של כולנו נתונים. המידע שלנו איננו עוד ברשותנו. אין לזה שום קשר לייעוד המקורי של האינטרנט", קבע ברנרס-לי.

המשך אל Web 3.0

כשהוא חובר ליוזמות שונות, ברנרס לי רוצה לעבור מ-Web 2.0 זה לאינטרנט 3.0, שבו נתונים של אנשים חוזרים לשליטתם. "באופן שמתאים לאינטרנט בגודלו ובשימושו הנוכחי, אנחנו רוצים לחזור למצב הראשוני כשזה מגיע למידע ולשיתופי פעולה טובים", הוא הוסיף.

"דוגמה לכך היא  SOLID-initiative (ר"ת social linked data) בשיתוף עם המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ב-MIT. בליבת היוזמה פיתוח יישומי אינטרנט מבוזרים, בהם כולם יכולים להחליט אם הם רוצים לתת להם נתונים – למשל זמן שימוש שבועי ביישום. הנתונים מקושרים ליישום, אך קישור זה יכול להימחק בכל עת על ידי בעל הנתונים", ציין.

יוזמה נוספת היא חוזה האינטרנט שהושק בתחילת נובמבר 2018. החוזה מיועד לארגונים המעוניינים להתחייב לאינטרנט הוגן ופתוח, ומציעים יישומים ושירותים המכבדים את הפרטיות. אזרחים צריכים אז להתחייב להקים קהילות מקוונות, שבהן יתקיימו דיונים הגונים והשמירה על כבוד האדם תהיה בעלת חשיבות עליונה.

לדברי ברנרס-לי, "אלה זמנים מרגשים. אנו פועלים לבניה מחדש של האינטרנט וצריכים לתת לגולש בחזרה את השליטה, ולאפשר להרבה יותר חברות ליהנות מהאינטרנט ברחבי העולם, לא רק כמה חברות גדולות", סיכם ברנרס-לי.