גילוי בבריטניה: פייסבוק העבירה נתוני משתמשים לצדדי ג' – ב-"עזרה" ישראלית
מסמכים פנימיים של פייסבוק שחשפו מחוקקים בבריטניה מוכיחים, לכאורה, שפייסבוק העניקה לחברות - ביניהן Airbnb, ליפט ונטפליקס - גישה לנתוני הגולשים ● היא השתמשה לצורך כך, על פי המסמכים, בטכנולוגיה של אונבו הישראלית, שאותה היא רכשה לפני כחמש שנים
מסמכים פנימיים שהוצגו ופורסמו אתמול (ד') על ידי מחוקקים בריטיים מעידים על תכניות של פייסבוק לנצל נתונים אישיים של משתמשיה, למכור את הגישה אליהם לחברות ענק, ולעשות בדטה האישית שהיא צוברת שימוש בכדי להגדיל את כוחה ורווחיה. הפעולות הללו, על פי המסמכים, נעשו תוך שימוש בטכנולוגיה של אונבו הישראלית, שאותה רכשה פייסבוק לפני כחמש שנים.
אמנם מדובר רק בתיעוד של תכניות ודיונים על דרכי פעולה, אבל נראה כי איש אינו מופתע עוד מהגילוי הזה, אחרון בסדרת חשיפות של פרשיות חמורות שהשורה התחתונה ההולכת ומתחדדת מהן – פייסבוק היא פשוט חברה לא אמינה, אם אתה משתמש שלה.
מחוקקים בריטים טוענים כי פייסבוק אשמה באספקת "הסכמים לרשימה לבנה" לחברות מועדפות, כמו למשל לנטפליקס, לליפט או ל-Airbnb, שיאפשרו להם להמשיך לגשת לנתוני החברים של המשתמשים שלה, גם לאחר שהאפליקציה סגרה את האפשרות, כך דיווח הוושינגטון פוסט.
Six4Three נאבקה בפייסבוק – המסמכים שהושגו נחשפו
המיילים והתכתובות הפנימיות פורסמו ברשת על ידי הוועדה לתרבות, מדיה וספורט של הפרלמנט הבריטי שהשיג אותם מאמריקני בשם טד קרמר, שביקר בלונדון בחודש שעבר.
קרמר השיג את המסמכים במסגרת מאבק משפטי מר בין פייסבוק לחברה שלו, אפליקציה בשם Six4Three, שהאשימה את פייסבוק בכך שפעלה כנגדה בצורה אנטי תחרותית ומטעה. משום שהיה על אדמת בריטניה חויב קרמר למסור לוועדה, שחוקרת את פייסבוק, את עותקי המסמכים שהיו ברשותו.
"פייסבוק נכנסה בבירור להסכמים עם חברות מסוימות, מה שאומר שלאחר השינויים בפלטפורמה ב-2014/15 הן שמרו על גישה מלאה לנתוני החברים (של המשתמשים – ג"פ)", אמר דמיאן קולינס, המנהל את החקירה של הפרלמנט הבריטי בעניין פייסבוק, פייק ניוז ומידע כוזב, והמעורבות של הענקית עם חברת המחקר הבריטית-אמריקנית קיימברידג' אנליטיקה. "לא ברור שהיו כל הסכמות משתמש לכך, ואיך פייסבוק החליטה איזה חברות צריכות להיות ברשימה הלבנה או לא", הוסיף קולינס.
223 עמודי המסמכים שהוצגו – שכללו תכתובות פנימיות של החברה ואימיילים שכולם בוצעו בין השנים 2012 ל-2015 בין בכירים בחברה, כולל המייסד והמנכ"ל, מארק צוקרברג – מספקים ראיות חדשות לחשדות וטענות שכבר נדונו בעבר, שפייסבוק בחרה בחברות מועדפות לשת"פ ועסקה בהתנהגות אנטי תחרותית. המסמכים מעידים, לכאורה, כי פייסבוק עקבה אחרי הצמיחה של המתחרים שלה, ומנעה מהם גישה לנתוני המשתמש הזמינים לאחרים.
הזהב של הפלטפורמה – נתוני המשתמשים
עוד ניתן היה ללמוד מהתיעוד כי צוקרברג דן עם עמיתיו כיצד לסחוט יותר מזומנים מחברות, בתקווה לנצל את ה"זהב" של הפלטפורמה שלו – הנתונים האישיים על מיליארד ויותר המשתמשים שעשו בה ימים כלילות באותה תקופה.
כמו כן נחשף כי בשנת 2014 החברה זיהתה כ-100 יישומים ותייגה אותם כ"החברים של מארק" או "החברים של שריל (סנדברג, סמנכ"לית התפעול – ג"פ)", בנוסף היא עקבה אחרי כמה כסף הוציאו האפליקציות על פרסום מודעות בפלטפורמה שלה.
המיילים מראים גם שהצוות הבכיר הסתיר בכוונה את כמות הנתונים שאפליקציית פייסבוק לאנדרואיד הייתה "שואבת" מהמשתמשים, ושצוקרברג אישית נלחם מול מתחריו ולמשל נתן את אישור לסגור את הגישה של טוויטר ל-API של החברים, לאחר שהרשת החברתית המתחרה התחזקה לכאורה כשרכשה את Vine – שירות אירוח הווידיאו.
פייסבוק: "זה רק חלק מהסיפור"
מבקרי החברה טוענים כי הגילויים החדשים מחזקים את חששותיהם לגבי מה שהמשתמשים יודעים על האופן שבו פייסבוק מטפלת בנתונים שלהם.
"תכניות מסוג זה הן בדיוק הסיבה לכך שחברות צריכות להידרש לגלות בדיוק איך הן אוספות ומשתפות את הנתונים שלנו, עם קנסות נוקשים לחברות שמשקרות על כך", כתב בהצהרה הסנטור הדמוקרטי נציג אורגון רון ויידן. יצוין כי בכירים מפייסבוק, בכללם צוקרברג וסנדברג, נחקרו בסנאט האמריקני ובפרלמנט הבריטי בנוגע לדרך התנהלותה עם נתוני המשתמש במהלך השנה האחרונה.
בהתייחסותה לחשיפה טענה פייסבוק כי המסמכים מטעים ואמרה שהמידע שהם מכילים הוא "רק חלק מהסיפור".
"כמו כל עסק, היו לנו הרבה שיחות פנימיות על הדרכים השונות שאנחנו יכולים לבנות מודל עסקי בר קיימא בעבור הפלטפורמה שלנו", הבהירה החברה בהצהרה, "אבל העובדות ברורות: מעולם לא מכרנו נתונים של אנשים".
מנכ"ל החברה, צוקרברג, ביקש לשים את המסמכים בהקשר הראוי להם וכתב בפוסט שפרסם כי "כמובן, אנחנו לא נותנים לכל אחד לפתח על הפלטפורמה שלנו. חסמנו הרבה אפליקציות שרלטניות, כמו כן לא אפשרנו למפתחים להשתמש בפלטפורמה שלנו בכדי לשכפל את הפונקציונליות שלנו או להגדיל את השירותים שלהם בצורה ויראלית באופן שיוצר ערך מועט לאנשים בפייסבוק".
תגובות
(0)