"ישראל – מדינה שמאפשרת ללמוד היטב על ההשפעה של הטכנולוגיה"

"בכל פעם שאנחנו מגיעים לכאן זה מוסיף ללמידה שלנו איך נעשים הדברים הללו, ועד כמה זה יכול להיות נכון וטוב",אמר קווין פרייס, אוונגליסט תוכנה באינפור

קווין פרייס, אוונגליסט תוכנה באינפור. צילום: ליאת מנדל.

"אנחנו מוצאים בישראל הזדמנות ללמוד יותר לא רק על מה שאנחנו עושים עם הטכנולוגיה אלא גם על ההשפעה של הטכנולוגיה – במונחים של עיבוד, המרה דיגיטלית ותרבות. בכל פעם שאנחנו מגיעים לכאן זה מוסיף ללמידה שלנו איך נעשים הדברים הללו, ועד כמה זה יכול להיות נכון וטוב", כך אמר קווין פרייס, אוונגליסט תוכנה באינפור תוך שהוא מתייחס לשותפות של חברת התוכנה הענקית עם GIV Solutions אותה הקים ומנהל מאיר גבעון.

פרייס אמר את הדברים במהלך כנס הלקוחות השנתי שערכה GIV. הכנס, שכונה GIV Solutions + Infor EAM = Nut Crackers, הופק בידי מחלקת האירועים של אנשים ומחשבים, ומאות מלקוחות החברה הגיעו לאולם האירועים במלון שרתון בתל אביב כדי לשמוע ולפגוש את אנשי החברה ואת אורחיה.

"השילוב הזה של פתרונות הוא אחד המאפיינים הייחודיים וגם הטבעיים עבורנו"

"כשבודקים את מפות השוק מגלים שאינפור למעלה מעל כולן בשוק שלה בהיבט של ביצוע וגם חזון. אנחנו גם מציעים את היכולת שלנו לשלב ניהול אנרגיה ומדובר ביכולת ייחודית מאוד שלא נמצאת בפתרונות של מתחרים", הוא סיפר.

לדבריו היבט נוסף לפיו בוחנת החברה את ההצלחה שלה הוא יכולתה לשלב פתרונות שמוצעים בידי לקוחות ושותפים, כדוגמת GIV, וגם בגלל שלאורך הדרך זוכרים תמיד שצריך להציע חוויית שימוש גבוהה.

"השילוב הזה של פתרונות הוא אחד המאפיינים הייחודיים וגם הטבעיים עבורנו, וזה דבר שאנחנו עושים לאורך השנים, ולאורך השנים זה קורה לאור המשוב שאנחנו מקבלים מהשטח מהשותפים שלנו, כמוכם. אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה מסביב גם בנקודות הכי קטנות שמקלות ועוזרות לחוויית השימוש, כולל ההבנה שאנחנו צריכים להבטיח שהאפליקציות שאנו מפתחים ומשלבים יהיו ניידות שכדי שניתן יהיה לקחת אותן לשטח, כי אנחנו יודעים שהאנשים נמצאים בשטח ועם טלפון נייד ביד", אמר פרייס.

אריק ביטון, סגן מנהל אגף מערכות מידע ברכבת ישראל. צילום: תומר פלוטין

אריק ביטון, סגן מנהל אגף מערכות מידע ברכבת ישראל. צילום: ליאת מנדל

חיבור בין רכבת ישראל ל-GIV שנמתח על פני כעשרים שנה

אריק ביטון, סגן מנהל אגף מערכות מידע ברכבת ישראל וירון רפופורט, סמנכ"ל טכנולוגיות ב-GIV, הביאו את סיפורן של מערכות הבקרה המתקדמות בתחום תשתיות הרכבת, ואת הסיפור של שיתוף פעולה ממושך בתחומים שכוללים מצד אחד אחזקה ומצד שני גם מחשוב, כשלדבריהם מדובר במקרה מבחן לגבי מהי המשמעות של תמיכה וכיצד באה היא לידי ביטוי בארגון שנמצא בקצב צמיחה חזק.

ביטון סיפר כי החיבור בין רכבת ישראל ל-GIV כבר נמתח על פני כמעט עשרים שנה. "רכבת ישראל הוא ארגון שנמצא בתנופת פיתוח אדירה, וגדול מאוד יחסית להרבה ארגונים ממשלתיים אחרים, ולדעתי מדובר בצמיחה שלא מביישת גם ארגונים פרטיים. מ-201 רכבות בשנת 2000 הגענו ל-515 רכבות ביום כיום. לעומת 12 מיליון נסיעות בשנת 2000 הגענו ל-64.5 מיליון, ואני מקווה שאתם מבינים שאלו ממדים שקשה לקלוט. התחזית היא שבעוד שנתיים כבר נגיע ל-825 רכבות ולכמות נסיעות של 91.4 מיליון", הוא סיפר.

הוא הציג היבט נוסף שמצביע לדבריו על הגידול העצום. "אחד הממדים בעולם הרכבות שמצביע על היקף הפעולה של החברה הוא אורך כלל המסילות. הגענו לכמעט 1,500 ק"מ מסילה וזה במדינה שאורכה קצת פחות מ-700 ק"מ, וזה גידול של כ-60% לעומת שנת 2000. כל ק"מ סלילה זה עלויות אדירות, וזה אחד השיקולים למה עדיין לא מגיעים לאילת. אנחנו מחכים לתקציב ייעודי מהממשלה", הוא סיפר.

לדבריו הקשר עם GIV הוא לצורך טיפול מבחינת תחזוקה בשתי ישויות עיקריות: תשתיות המסילה והצי הנייד. "הן שונות במהות, באופי ובאופן הטיפול ושתיהן יחדיו תורמות כמובן לזמינות המסילה, ולזמינות ציוד, ואנחנו צריכים לדעת כמה מסף הציוד הנייד משרת לטובת הובלת נוסעים ומטענים, וכן נכנסים כמובן הפתרונות של הטכנולוגיים לתמונה", הוא אמר.

"מוסיפים מערכות חדשות לאורך כל הדרך עם הזרמת נתונים למערכת ניהול"

ירון רפופורט, סמנכ"ל טכנולוגיות ב-GIV. צילום: תומר פלוטין

ירון רפופורט, סמנכ"ל טכנולוגיות ב-GIV. צילום: ליאת מנדל

רפופורט סיפר על הקשר הארוך עם רכבת ישראל בתחום אחזקת המסילות והציוד ועל ההתפתחות של התמיכה והפתרונות לאורך השנים הארוכות. "אנחנו מוסיפים מערכות חדשות לאורך כל הדרך עם הזרמת נתונים למערכת ניהול שמספקת מידע על מצב המסילה וגם על מצב הקרונות והקטרים, והכל בדרך ותוך כדי תנועה. ברבות הזמן גם שילבנו מערך הדרכה בתחום התשתיות, שמספק רענון מקצועי לעובדים, כחלק מבית הספר של רכבת ישראל, והכל על בסיס EMA. שילבנו מעגל מלא של ניהול אחזקה שכולל מדידות, ניתוח מצב, קביעת פרמטרים לצורך דירוג ועד להוצאת פקודת עבודה במערכת SAP שמישהו יעשה את מה שצריך", הוא הציג את תמונת העבודה.

הוא הציג כיצד המערכת באה, לדוגמה, לידי ביטוי במעקב מלא אחר מצב הסוללה, עם יכולת הסקת מסקנות מהירה המבוססת על ממדי איכות שנקבעו בידי הארגון. "זו מערכת שמציעה ניתוח המבוסס על הרבה מאוד מדידות של מידע פיזי וגיאומטרי, כשכל בעיה יכולה כמובן לגרום לירידה במהירות הנסיעה ולכן לפגיעה בשירות שמקבל הלקוח, וזה דבר שאנחנו כמובן רוצים למנוע. רכבת ישראל אני חושב היא היחידה שמנהלת PLM מלא של מערכת התחזוקה בצורה מסודרת ומאורגנת כל כך", הוא ציין.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים