הקץ לסכסוך: הממשלה חתמה על הסכם עם מיקרוסופט במאה מיליון שקלים לשנה

מנהל הרכש הממשלתי בחשב הכללי במשרד האוצר ומיקרוסופט חתמו היום (ג') על הסכם מסגרת חדש שיאפשר התקשרות בין מיקרוסופט למשרדי הממשלה.

ממשרד האוצר נמסר כי "הסכם המסגרת נותן מענה לצרכי הממשלה ושומר על היקף ההוצאה הממשלתית. ‎‫ההסכם מבטיח כי משרדי ממשלה שיתקשרו עם מיקרוסופט בכפוף לחוק חובת המכרזים והתקנות, יזכו בתנאים מסחריים מועדפים לרכישת טכנולוגיות חדשניות ואימוץ טכנולוגיות מתקדמות של החברה".‬

הסכם המסגרת הוא למשך ארבע שנים, במסגרתו כל שנה הוא יעמוד על סכום הגדול ממאה מיליון שקלים. הוא ישרת כמאה אלף עמדות קצה בכלל משרדי הממשלה. ההסכם, הכולל רישויים חדשים ותחזוקה – נחלק לשניים, האחד לטובת עמדות הקצה, שם יש מערכות הפעלה של חלונות (Windows) ותוכנות משרדיות Office, והשני למוצרים אחרים של הענקית מרדמונד, שרתים ובסיסי נתונים SQL.
גורם במשרד האוצר אמר לאנשים ומחשבים כי "ההסכם נותן מענה לכך שלא מגדילים את העלויות, כל הרכיבים בהסכם הם בתנאים כאלה שגם אם מודל הרישוי השתנה, הממשלה לא נפגעת מהעלאות מחירים".

לדברי אותו גורם, "כיוון שהממשלה לא יכולה לעבור ממיקרוסופט לקוד פתוח, אנו עושים הבחנה בין מסלולים. למוצרים לתחנות הקצה אין חלופה פתוחה. אם מחר בבוקר תהא חלופה, גם אז השינוי לא ייעשה תוך יום. בחלקו השני של ההסכם הבחירה היא של משרדי הממשלה השונים. הם יכולים לבחור בסיסי נתונים, שרתים, מערכות CRM ומערכות הפעלה אחרים".

כזכור, באוגוסט הכריז משרד האוצר כי אין בכוונתו לחדש את ההסכם לרכישת תוכנה בין הממשלה למיקרוסופט. מנהל הרכש הממשלתי הודיע למיקרוסופט על הפסקת המשא ומתן בין הצדדים.

המשא ומתן נערך בשנה האחרונה ועסק בחידוש הסכם ההתקשרות, הקובע באילו מוצרים יכולה הממשלה להשתמש ובאילו מחירים. ההסכם הנוכחי נכנס לתוקף ב-2013 וחודש ב-2016. באוצר החליטו שלא לחדש את ההסכם, כיוון ש"מיקרוסופט מבקשת לשנות את תצורת העבודה ולעבור למודלי רישוי שאינם עונים על צורכי הממשלה, ויביאו בהכרח לגידול של עשרות מיליוני שקלים בשנה בהוצאה הממשלתית".

בחלק ממדינות העולם השימוש בלינוקס נפוץ בלא מעט ממשלות ורשויות, אשר חיפשו פתרונות זולים למערכות IT שלהן. בישראל, ציינו גורמים בענף, "אף שישנם מקומות שהקוד הפתוח נפוץ מאד, לרבות בצה"ל – בממשלה עדיין לא הבינו זאת. יש לינוקס בממשלת ברזיל ובפנטגון בארצות הברית – ויש לכך משמעויות כספיות ניכרות בהיבט החיסכון. לא נראה שמישהו בממשלה מתאמץ להוביל קו אסטרטגי נחוש של מעבר לסביבת קוד פתוח, וחבל כי זה הכסף של כולנו".

שחר ברכה, מנהל חטיבת תכנון ואסטרטגיה ברשות התקשוב הממשלתי. צילום: ניב קנטור

הפער בין הדיבורים והמעשים

שחר ברכה, מנהל חטיבת תכנון ואסטרטגיה ברשות התקשוב הממשלתי, אמר כי "אנו רואים את נושא אימוץ ושימוש במערכות קוד הפתוח כנושא אסטרטגי. כבר היום מפותחות תכניות רבות בתחום, אשר עתידות להתפרסם בשנה הקרובה". ברכה דיבר בכנס Open Source World TLV 2018. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך בינואר השנה.

לדבריו, "בתחילת החודש פצחנו במהלך משמעותי: ממשלת ישראל, בהובלת רשות התקשוב הממשלתי, מאפשרת למשרדים לפרסם ולשחרר את קוד התוכנה שנכתב בממשלה – לשימוש הציבור. זהו מהלך ייחודי וחדשני בתפיסתו במגזר הציבורי".

הוא ציין כי "לשחרור הקוד הממשלתי, קיימות משמעויות רבות. מהיום תהיה למפתחים ברחבי הרשת נגישות לחלקי הקוד הממשלתי והיכולת לשפר, לשנות, לאתר פגיעויות וכן לפתח כלים חדשים על בסיס הקוד. זה יביא לקידום העסקים בארץ, תוך חסכון משמעותי של משאבים, כסף וזמן למשק ולעסקים, למפתחים, לאזרחים ולממשלה".

ברכה הוסיף כי "מדובר במהלך משמעותי אשר משנה תפיסה מסורתית, שהוא ויתור על הקניין הרוחני של הקוד שהיה עד כה בידי הממשלה לציבור".

"כאשר הצטרפתי לרשות התקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה היה לי ברור כי עליי לקדם את נושא הקוד הפתוח, השימוש וההטמעה שלו בקרב מערכי ה-IT הממשלתיים. יש במשרדי הממשלה השונים וברשות התקשוב הממשלתי יותר מ-1,000 מפתחים. אי אפשר ללכת למחשוב ענן, אי אפשר לממש תפיסות פיתוח של DevOps – בלא קוד פתוח". ברכה דימה את האופן בו נדרש היה לשנות את תפיסת בכירי הממשלה השונים, לטובת עבודה בקוד פתוח כ-"שינוי כיוון התנועה של נושאת מטוסים", אמר.

"אנו נמצאים בעיצומו של תהליך של כתיבת נהלים, לגבי האופן בו יש להתייחס לקוד פתוח במכרזים ממשלתיים. למנמ"רים מאוד נוח להמשיך עם הקיים. אנו רואים הרבה מערכות קנייניות, של מיקרוסופט ואחרים. כעת אנו פותחים בעבורם עוד נתיב, לאחר שהרצון לקחת מערכת קוד פתוח ולהתנסות בה – היה חסום", הוסיף ברכה.

הוא סיכם באומרו כי "אנו ברשות התקשוב הממשלתי מאמינים בשקיפות ובפתיחות. אנו עובדי ציבור, חיים מכספי הציבור ועובדים בעבור הציבור. לכן, אנו מאמינים שצריך לשחרר את הקוד שפותח בממשלה – לציבור".