"2018 תסתכם כשנה טובה לחדשנות הישראלית – כמו קודמתה"

"2017 הייתה 'בומבה' של שנה להיי-טק הישראלי, במהלכה הוקמו 700 חברות סטארט-אפ, היקף האקזיטים עמד על 24 מיליארד דולר וההשקעה במו"פ היוותה 4.3% מהתל"ג, כאשר 16% מתוכם היו מהון ממשלתי. 2018 נראית טוב, היא הולכת באותו הכיוון. מספר הסטארט-אפים שיוקמו בסיכום השנה יהיה אמנם יותר קטן אבל היקף האקזיטים יישאר אותו הדבר וסך ההשקעה במו"פ באחוזים יישמר או אף יעלה", כך אמר אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות.

אהרון דיבר בפתח המליאה המרכזית בכנס השנתי של הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל, שנערך היום (ד'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים LAGO בראשון לציון. באירוע השתתפו יותר מ-1,000 מקצועני IT והנחה אותו זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס גלובל.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין.

"סדרי העולם משתנים", ציין אהרון. "הדבר נמדד בכמה זמן לקח למוצר חדש שהגיע לעולם לעמוד על 50 מיליון משתמשים. לטלפון זה לקח 75 שנים, לטלוויזיה חצי מאה ולרדיו-טרנזיסטור – 38 שנים. למשחק ה-Pokémon GO, לעומת זאת, זה לקח 35 ימים. בעולם הגלובלי קל להגיע למספרים גדולים, והגעה לרף של 50 מיליון משתמשים ירדה משנים לימים".

ארבעה יסודות של חדשנות

הוא דיבר על פעילות רשות החדשנות ואמר כי היא "מבססת אותה על ארבעה יסודות של חדשנות: יצירתיות פורצת דרך; רוח יזמית; תיאבון לסיכון – זה מה שמייחד את ישראל באופן מובהק ביחס לעולם. היזמים הישראליים טובים בלקיחת סיכונים; ותשתיות טכנולוגיות, על מנת לאפשר לדברים לקרות".

אהרון ציין כי "יסודות החדשנות הונחו הרבה לפני קום המדינה. ב-1896 כתב בנימין זאב הרצל את הספר מדינת היהודים, שבו הוא ציין כי 'פניה של החברה במדינת היהודים ייקבעו על ידי הטכנולוגיה… המילה בלתי אפשרי לא קיימת בטכנולוגיה'. הטכניון הוקם ב-1924 וב-1934 קם מכון זיו, לימים מכון ויצמן. ב-1949 מונה דוקטור למדעים, חיים ויצמן, לנשיא המדינה הראשון. באותה השנה אמר דוד בן גוריון, ראש הממשלה, בנאום בכנסת: 'בישראל אין כלום בהיבט משאבים. המשאב האנושי הוא הפתרון'".

עוד ב-1896 הוא הבין ש-"המילה בלתי אפשרי לא קיימת בטכנולוגיה". בנימין זאב הרצל

"יש לזכור: לא אנחנו התחלנו את העבודה בנושא החדשנות, קדמו לנו מנהיגים פורצי דרך", הוסיף. "רשות החדשנות הוקמה ב-1971 כמשרד המדען הראשי. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הממשלה מקימה ארגון שתפקידו לממן פעילות של חברות ולעודד אותן ליטול סיכונים. רשות החדשנות, שקמה לפני שנתיים, נועדה לענות על הצורך בהתאמה לעולם החדש".

"טנסנט תיכנס בקרוב לישראל"

הוא ציין את השינוי שעבר על העולם בשנים האחרונות בזהותן של החברות הגדולות ביותר. "ב-2007, החברות המובילות בעולם היו מתחום האנרגיה, ובראשון אקסון מובייל", אמר. "ב-2017, המצב השתנה וכמעט כל החברות שבצמרת הן חברות נתונים, ובראשן אפל, גוגל, מיקרוסופט, אמזון ופייסבוק. 400 מ-500 החברות הגדולות בעולם הן חברות שמונעות על נתונים. שינוי זה מקרין גם על ישראל – לכל החברות הללו יש פה לא רק משרדי מכירות, אלא גם מו"פ. טנסנט, הענקית הסינית, היא היחידה שאיננה, וגם היא תיכנס בקרוב לישראל". אתמול פורסם שהחברה צפויה להשיק בקרוב בארץ את שירות התשלומים שלה, WeChat Pay.

"הרשות", אמר אהרון, "פועלת לקידום חדשנות טכנולוגית כמנוף לצמיחה כלכלית. אנחנו משקיעים במו"פ, כדי להצמיח כלכלה בריאה וטובה. כאשר אנחנו בוחנים השקעה במו"פ, אנחנו מחפשים את הערך הכלכלי של ההמצאה. היא צריכה להיות מכלילה ובת קיימא, כלומר – שיתוף של כל רובדי האוכלוסייה, לרבות נשים, ערבים וחרדים".

לדבריו, "ההיי-טק נמצא בתל אביב רבתי, 77% ממנו ממוקם בין חדרה לגדרה. יש לצאת מתל אביב. העובד הממוצע בהיי-טק הוא גבר, יהודי, לא חרדי. 75% מהעובדים הם כאלה, וזה מצב לא טוב".

איך מגבירים את הערך הכלכלי של ההיי-טק לישראל?

"יש להגביר את הערך הכלכלי של ההיי-טק לישראל – איך מביאים ארצה עוד קניין רוחני, כיצד מצמיחים את החברות והסטארט-אפים. ההיי-טק הישראלי תורם 43% ליצוא. זה מספר טוב, אבל צריך להגדילו. עלינו ליצור חיבור לגלי הטכנולוגיה הבאים, להיות ערוכים לעוד עשור, לקראת משהו שאיננו יודעים מהו", אמר אהרון.

בהקשר זה הוא ציין כי "אני נשאל רבות מה הילדים של ההווה צריכים ללמוד. 65% מהמקצועות של מי שמתחיל היום כיתה א' לא יהיו קיימים בעוד 12 שנים. בעוד שלוש שנים, שליש מהמקצועות יהיו מבוססים על מדעי נתונים. המענה לשאלה הוא 'ללמוד, ללמוד', כי אם לא נלמד – נעוף מהמגרש בתוך שנתיים. מה שנדרש הוא לרכוש מיומנויות למידה ולא לצרוך עוד תוכן".

"65% מהמקצועות לא יהיו קיימים בעוד 12 שנים". צילום: BigStock

אהרון דיבר גם על הבינה המלאכותית ואמר כי היא "תעמוד בבסיס הטכנולוגיה העתידית. ב-2020, בן אנוש ממוצע ידבר יותר עם מכונה מאשר עם בן או בת זוגו. בנוסף, כבר כיום האלגוריתם של גוגל יודע לקרוא שפתיים טוב יותר מבן אנוש וכלי רכב אוטונומיים עושים רק 1% מהיקף התאונות של בני האדם".

"ההשקעה המסיבית ביותר בעולם היא בבינה מלאכותית, כי היא מניבה תוצאות. קיומה אינו חדש, מה שחדש הוא היכולת להשתמש בה", ציין.

עם זאת, לדבריו, "בינה מלאכותית היא לא פתרון לכל דבר. אנחנו, ברשות, משקיעים בתשתיות, כדי להבטיח שישראל תוביל טכנולוגית גם בעתיד. השקענו כמיליארד שקלים בתכניות רב שנתיות בתחומים שונים: סייבר, תחבורה חכמה, ננו-טכנולוגיה, פינטק, חקלאות מדייקת, רפואה מותאמת אישית, טכנולוגיה קוונטית, ערים חכמות ואינטרנט של הדברים. בנוסף, אנחנו מבצעים שיתופי פעולה, למען עתיד טוב יותר".