שר התקשורת, משה כחלון: "חשוב לדאוג שהאינטרנט המהיר יהיה נגיש לכל אזרח"

"האינטרנט הוא כיום כלי חיוני, וחשוב לדאוג לכך שהוא יהיה נגיש במהירות גבוהה לכל אזרח", כך אמר הבוקר (ב') שר התקשורת, משה כחלון, בפתיחת כנס איגוד האינטרנט הישראלי, המתקיים במרכז הכנסים אווניו בקריית נמל התעופה בן גוריון.

כחלון אמר, כי "כולנו יודעים שהאינטרנט הוא כלי שכיום, אי אפשר בלעדיו. זה כלי שיודע לתת מענה כמעט בכל תחומי החיים שלנו, שיכול לצמצם פערים חברתיים. הוא יודע לתת לילד בשדרות את אותם כלים שמקבל ילד בניו-יורק".

עם זאת, הוסיף כחלון, כי "יש לנו בעיה – התשתיות איטיות. בדרום קוריאה, בניין חדש לא יכול לקבל טופס אם אין שם חיבור לפס רחב. גם ביפן יש פס רחב מאוד. כל המדינות שיש להן פס רחב הן מדינות מפותחות כלכלית, עם חינוך ברמה גבוהה ועם צמיחה. אנחנו צריכים ליישם זאת גם בישראל". הוא ציין, כי "אתמול התקיימה ישיבת ממשלה בתל-חי. מה ביקש ראש עיריית קריית שמונה? לא את הדברים שביקשו ראשי הערים לפניו, אלא אינטרנט מהיר לבתי אבות ולבתי ספר. לאחר מכן השתתפתי בסיור בפארק התעשייה ציפורית. מה ביקשו התעשיינים? תשתיות פס רחב, כי 97% מהמוצרים שלהם משווקים בחוץ לארץ. הם אומרים שאם הם אומרים שאם האינטרנט בישראל יהיה יותר מהיר ויותר מפותח, הם יוכלו להגביר את המכירות".

הוא אמר שהעובדה שיש בישראל רק שתי חברות שמספקות תשתיות לאינטרנט היא "כמו הברז הכי מפואר עם העיצוב הכי יפה, אבל אם הוא לא יהיה מחובר ללחץ מים – הוא יטפטף בלבד. לכן, קיבלתי שתי החלטות: הראשונה היא לאפשר לחברת החשמל לחבר לאינטרנט בפיילוט ל-150 בתים בקריית שמונה. אם הפיילוט יתחיל, נאפשר להם ניסיון שיווקי, ולאחר מכן ניתן להם היתר כללי. אני מקווה שבתוך שנה-שנה וחצי נוכל להתחיל בפריסה כלל ארצית של הפרויקט, ובתוך 3-4 שנים, כל ספק שירצה יוכל לקנות מחברת החשמל תשתיות. ההחלטה השנייה שקיבלתי הייתה להשתמש בתשתיות הסיבים האופטיים של המדינה. למשרד התחבורה יש למעלה מ-3,000 קילומטרים של סיבים אופטיים. בימים אלה ממשיכים את הבנייה של כביש 6 עד לקיבוץ כברי ולראש פינה, והחלטנו לפרוס באותה הזדמנות סיבים אופטיים עד לראש פינה. הם ישמשו כמובן את הכביש, אבל גם את הציבור".

בהמשך הודה השר כחלון לאיגוד האינטרנט על הפעילות שהוא מבצע להגנה על ילדים ברשת. "נפגשתי בוועידת הסלולר העולמית בברצלונה עם נשיא ה-ITU, ורק הנושא הזה עניין אותו", אמר. "אני קורא לספקיות האינטרנט לאפשר לכל אחד להתקין בחינם את תוכנת הסינון". עוד הוא אמר בהתייחס לוועידה זו, כי "החברות הישראליות יצירתיות. היו מעל 100 חברות ישראליות שהציגו יישומים ותשתיות בברצלונה".

"המאגר הביומטרי – נשק להטרדה המונית"

רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, התייחס בדבריו למאגר הביומטרי וכינה אותו "נשק להטרדה המונית". הוא אמר, כי "מצד אחד, חשוב לאפשר לאנשים להזדהות גם בפעילויות מקוונות, כדי להגביר את הביטחון בקנייה באינטרנט. מצד שני, הדרך שבה הדבר נעשה – באמצעות הקמת מאגר – מסוכנת ביותר". לוי ציין, כי "איגוד האינטרנט הוא הגוף הישראלי הראשון שחתם על אמנת מדריד לפרטיות ברשת".

באשר לפעילויות האיגוד בתחום ההגנה על ילדים, אמר לוי, כי "אנחנו מזהים שהגורם העיקרי והמשפיע ביותר על גיבוש שיקול הדעת של הילדים הוא ההורים". לדבריו, "הם צריכים לקבל פיגומים, עזרה ותמיכה כדי שיוכלו למלא את תפקידם. לשם כך, צריכות להתבצע מספר פעולות, בהן מהדרכת הורים והסדרה עצמית. אף אחד לא יכול לעשות את זה לבד, אפילו לא האיגוד". לוי ציין, כי "ברוב המדינות שהחליטו להתייחס לנושא ברצינות יש מנגנון דיווח, שאליו יכול לפנות מי שמרגיש בעיה תוך כיד שימוש באינטרנט, ולקבל סיוע, תמיכה והכוונה".

לוי הוסיף, כי האיגוד הקים מאגר ללמידה ברשת בשם מאור. "לאחר מספר שנים של הקמת תשתיות, שכללה גיבוש תקן לאפיון וקטסומיזציה של חומרי למידה, המאגר הזה יצא לדרך". לדבריו, "מדובר במיזם שהוא פרי שיתוף פעולה בין משרד החינוך, מחב"א ואיגוד האינטרנט".

הוא אמר, כי "כבר בשלב הזה, שלב ההרצה, מכיל המאגר כ-500 חומרים שניתן למצוא לפי מאפיינים כגון כיתה ומקצוע. והכוונה היא שלכל אובייקט כזה יתלוו מדדי איכות שכותבים מומחים ומשתמשים לשעבר, כך שכל מי שיראה את אובייקט הלמידה יוכל לקבל רמז מה אחרים חושבים על איכותו והתאמתו לצרכים שלו".

מיזם נוסף שנחשף בכנס הוא פיקיויקי – מאגר תמונות הקשורות לישראל שאמנם עוד לא מתחרה בזה של ויקיפדיה (Wikipedia), אבל כולל כבר כמה אלפי תמונות. אלה ניתנות לשימוש והעתקה תחת רישיון Creative Commons.