מנהיגות עם חדשנות בעולם העבודה המשתנה: למה זה חשוב?

"איזה אמיתות יכולות להישאר נכונות כשמדברים על חדשנות וגם כשמדברים במקביל על עולם משתנה. מה נשאר לאורך זמן? אנחנו הרי מחנכים את עצמנו שהכל משתנה, שהכל זז כל הזמן. אם זה אכן כך, כל מה שמוסבר היום יש סיכוי וסיכון כאחד שלא יהיה נכון בשנה הבאה. אבל זה לא בדיוק נכון, כמובן, מהניסיון שצברתי לאורך השנים ולאורך עיסוקיי למדתי שיש כמה אמיתות שאני חושב שהיו נכונות בעבר וגם יהיו נכונות בעתיד, ואני רוצה לומר – מנהיגות, סמכות ואחריות", כך אמר יוסי אקרמן, שותף ובעלים ב-OpenValley, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות לשעבר, מנטור עסקי ומשקיע בחברות הזנק בכנס Innov8 Work שנערך השבוע (יום ב').

כנס החדשות בשוק משאבי האנוש הראשון והייחודי מסוגו נערך בהפקת אנשים ומחשבים באולם האירועים לאגו שבראשון לציון, והוא הפגיש מאות מומחי משאבי אנוש, מנהלי קהילות, מובילי חדשנות וטכנולוגיה, משקיעים, ויזמים שבוא לבחון מקרוב את הכוחות המשנים את פני עולם התעסוקה של המחר.

אקרמן הציג את החשיבות של מנהיגות בשילוב עם חדשנות בעולם העבודה המשתנה. "העובדים שלנו רוצים להרגיש שאנחנו נותנים להם אחריות, נותנים להם סמכות, ואפילו נותנים להם תחושה שהם למעשה מנהיגים ולו בתחום שלהם. אף אחד מהעובדים שלנו, כולל הזוטרים ביותר, לא רוצה וממש לא אוהב להיות אחד מאחרים. כל אחד חושב ורוצה להיות באמת אחראי על משהו, שתהיה לו השפעה על החברה ועל הארגון, והדברים הללו קורים בדור הנוכחי מהר מאוד", הוא אמר.

אקרמן גם התייחס לאחד הדברים החשובים לדעתו ביחסים בין שכבת הניהול לבין שכבת פועלי הייצור, וזה ההבדל בין אחריות לסמכות. "סמכות זה מסמך פורמלי שמגדיר בדיוק רב, למעשה, מה אסור לכל עובד לעשות. כן, זו ההגדרה של סמכות: הגבלה של היכולת לתפקד. אין מפעל ואין חברה שאין בה נתינת סמכות, ומה לעשות סמכות תמיד מוגבלת. אחריות, מצד שני, היא אינסופית. סמכות מקבלים ואחריות לוקחים, ומנהלים טובים יודעים לשבור את גבולות הסמכות ויודעים וחייבים לעודד את העובדים לקחת אחריות בתחום שלהם, גם אם זה מחוץ לסמכות שלהם. אנשים שיש להם את יכולת הדוגמה האישית, הצוות ילך אחריהם בתנאי שיהיה להם בפועל את היכולת ואת האפשרות לקחת אחריות", הוא הסביר.

 מה יהיה בעתיד בו יותר ויותר רובוטים ישולבו בכוח העבודה?

אחד החששות הגדולים שעולים היא מה יהיה בעתיד בו יותר ויותר רובוטים ישולבו בכוח העבודה. הוא שינה את דעתו לפיה בסופו של דבר בלי אנשים לא יקרה כלום, גם ביקום בו רובוטים רבים ממלאים תפקיד ברצפת הייצור.

"האנשים הם הכל, וזה יישאר הכל, אבל אנחנו לא תמיד יודעים להקדיש להם את תשומת הלב הנכונה. כמו שאנחנו יודעים ולמדנו, האנשים יישארו ה-DNA של הארגון ומקור הידע", הוא טען.

אקרמן גם הוסיף כי אחד הדברים שאסור לשכוח הוא שעזיבה של עובד יכולה לעלות לחברה הרבה מאוד כסף. "אז איך משאירים אותו? כסף? ממתי עובד נשאר בגלל כסף? עובד שנשאר בגלל כסף לא מרגיש שייך, ואנשים רוצים קודם כל להרגיש שייכות, והם רוצים לעשות משהו משמעותי. אם ניתן לעובדים תחושת אחריות ומשמעות, ומקפיד על ההתחדשות שלה, הם ירגישו חלק ויישארו איתנו", אמר אקרמן.

ואיך מעוררים את תחושת השייכות? כדי להסביר הוא סיפר על המילה 'חזום' המציא המשלבת את המילים 'חזון' עם 'חלום'. "רציתי לעודד עם המילה הזו את החשיבה לרחוק, לפעולה בעולם של אי וודאות. יש לנו בעיה והיא התנועה בין משמעת מוחלטת בחברה עם מלא נוהלי עבודה בה אנחנו מענישים מי שחורג, לבין כאוס מוחלט. אבל אם אתה קפדן מדי, לא יהיה יוזמות בחברה שלך. אם אנחנו לא נדע להכיל כישלון, אם לא נדע לסלוח לכישלון, אין לצפות מהעובדים ליזמות ואין לצפות מהם לקחת סיכונים – והרי 90% מהיוזמות נכשלות. אי אפשר לדבר על מחשבה לטווח ארוך ואז על הטעות הכי קטנה לקרוא לבירור", הוא טען בחום, והסיף שלדעתו כישלון זה נכס במאזן. עובד שנכשל הוא נכס.

לדעתו חברה, כדי להצליח, אנשיה צריכים ללמוד לוותר על האגו, כי רק כך אפשר להגיע רחוק. "וכן זה אולי הדבר הכי קשה. הרי טרומן אמר שאפשר להשיג כל דבר אם לא אכפת לך מי יזכה בתהילה. אם נפסיק לומר אני ונתחיל לומר אנחנו עשינו ותודה לאלו שקדמו לנו, נגיע רחוק. אם נחוש אחד לשני כבוד הדדי ואימון הדדי, אולי נוכל לעשות כל מה שאנחנו רוצים בתנאי שהרגליים נשארות צמודות לקרקע. ואסור לבזבז את רוב הזמן ואת התסכולים על דברים שאין לנו השפעה עליהם, וזה 90% מהמקרים. תעזבו את זה בצעד, קחו את המעט שאפשר וטפלו בזה כדי שיהיה לזה ערך, ואל תתפחדו לשנות ולהשתנות", סיכם.