האם הסטארט-אפים של הכלכלה השיתופית יאיצו את תל אביב?

עיריית תל אביב-יפו השיקה אמש (ג') את המאיץ האורבני לטכנולוגיות הכלכלה השיתופית במתחם הספרייה שבמגדל שלום בתל אביב. באירוע הציגו סטארט-אפים מקומיים מיזמים טכנולוגיים שונים המבקשים לתת מענה למצוקות שונות של תושבי העיר בתחומי דיור, תחבורה, חניה ואחרים, ואשר באמצעותם מפותחת תפיסת הכלכלה השיתופית העירונית.

ליאורה שכטר, מנהלת אגף המחשוב בעיריית תל אביב, פתחה את האירוע ואמרה כי "בעזרת עולם הכלכלה השיתופית ניתן לתת מענה גם לאתגרי הקהילה וגם לאתגרים עירוניים כמו האתגר התחבורתי, אתגר יוקר המחייה וכדומה. היינו רוצים שיקומו בעיר מיזמים חכמים שיתמכו בכך ולכן אנו כאן היום".

לדבריה, "אנו בעירייה רוצים להפוך את העיר לכמה שיותר חכמה ולהשקיע בחיי קהילה פוריים. במסגרת זו אנו מאפשרים ונותנים כלים למיזמים על מנת לקדם ולאפשר זאת. זהו אחד האתגרים המהותיים שלנו כיום".

ליאורה שכטר, מנהלת אגף המחשוב בעיריית תל אביב. צילום: רלי כהן

וויז לחניות

בין הסטארט-אפים שהציגו באירוע נמנית האפליקציה Rides המציעה שיתוף של רכבים פרטיים בקהילה. לדברי יעל וקנין, מייסדת המיזם, "מדובר בפלטפורמה להחלפת רכבים בין אנשים פרטיים. המטרה שלנו היא לעזור לבעלי רכבים לצמצם את עלויות הרכב שלהם, שמגיעות בממוצע בין 17 ל-20 אלף שקל בשנה בלי הוצאות דלק. בנוסף, רוב הזמן הרכב עומד בחנייה ללא שימוש".

"אנשים שצריכים רכב פותחים את האפליקציה ורואים היכן יש רכב פנוי להשכרה בקרבתם. אנחנו מספקים את הביטוח", אמרה. .

מיזם נוסף שהציג באירוע הוא The Parker, מערכת של שיתוף חנייה לרכבים. לדברי מייסד המיזם, משה שטמפר, "מדובר בוויז לחניות. היום יש קבוצות ווטסאפ למחפשי חניה ששואלים אולי יש חניה פה וכדומה, זה מאוד מגושם. האפליקציה תקל על כך. מי שיוצא מחנייה פשוט מסמן שהוא יצא ממנה ואחר יכול לחנות בה. זה אפשרי גם בתוך חניונים".

יעל ועקנין, מייסדת RIDES/ צילום: רלי כהן

פאנלים סלולארים על גגות תושבים שמספקים אור חינם

מיזם אחר שהציג באירוע הוא Tulou. לדברי מפתח המיזם, ישי להבי, "אנו הופכים בניין משותף לבניין משתף. כמו לדוגמה לנצל מרחב פיסי בבניין משותף שאינו מנוצל כמו גג או מקלט וכן על מנת להוזיל שירותים לדיירים כקהילה".

"יש לנו פרוייקט פיילוט במצפה רמון בו יש נתקין פאנלים סולארים על גגות התושבים. זה חשמל שניתן למכור ומייצר כסף שבעזרתנו הוא מוסב לטובת תחזוקת הבניין ובנוסף לכך אלו בניינים שאין בהם חשמל בשל חוב לחברת החשמל כך שזה גם מסייע לתושבים בנתינת אור. דוגמאות אחרות הן למשל רכישת ראוטר אינטרנט לבניין, מכונת כביסה במקלט, אופניים ועוד", אמר להבי.

גיא מרגלית, מנהל הספרייה, חלל עבודה עירוני המאפשר לסטארט-אפים הפועלים בשיתוף העירייה לעבוד במקום ולקבל תמיכה מקצועית, סיפר כי המאיץ הנה תכנית הכוללת כיום 15 מיזמים "שיביאו פתרונות מהפכניים, שיתופיים וינסו לשנות את פני העיר באספקטים שונים כמו למשל הורדת יוקר המחייה, תחבורה חכמה, ניהול אשפה וכדומה".

לדבריו, "לאורך ארבעה חודשים אנו נותנים לסטארט-אפים נבחרים ליווי עירוני ומיפוי צרכים בהיבט כיצד העירייה יכולה לסייע להם ותומכים בהם".

ד"ר יאיר פרידמן מ- Weconomize. צילום: רלי כהן

"במקום לתת אוטותל, לקרא לציבור לשתף את הרכבים שלכם עם אחרים"

ד"ר יאיר פרידמן מ- Weconomize דיבר באירוע על הקונספט של הערים המשתפות בעולם וסיפר כיצד עיריות ברחבי העולם לוקחות חלק אקטיבי בתמרוץ הפיתוח של פלטפורמות לכלכלה שיתופית.

לדבריו, "ערים בישראל כיום רואות עצמן כגוף נותן שירות לתושב בעוד שהמיינדסט של לתת פתרון לתושב לא קיים כמעט. בעיריית תל אביב זה קצת מתחיל. בסופו של דבר המודל הוא כמו שנותנים פטיש למישהו- איך משתמשים בו זה כבר עניין אחר".

"עיר שמקדמת כלכלה שיתופית הנה עיר שאומרת לעצמה 'יש תושבים, יש משאבים – בוא נשתמש בהם לטובת הקהילה. לדוגמה, באותטותל, במקום לתת אוטותל, לקרא לציבור לשתף את הרכבים שלכם עם אחרים. כך לא יהיה צורך לקנות רכבים חדשים יותר, אלא שחלקים מחדש את העוגה ונותנים חלק לתושבים. זה קורה כיום למשל בהצלחה בסיאול", אמר.