נתניהו הכריז על תכנית חירום לפתרון המחסור בכוח אדם בהיי-טק

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הורה להכין תכנית חירום לאומית למציאת פתרון לבעיית המחסור בכוח אדם בהיי-טק. נתניהו הנחה את פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, להקים צוות משותף עם המועצה להשכלה גבוהה, משרד האוצר ומשרד החינוך, על מנת שיגיש הצעות לפתרון הבעיה החמורה.

התכנית שנתניהו מבקש לגבש היא המשך להחלטה קודמת של הממשלה, שהתקבלה לפני שנה וחצי, וששמה ליעד להגדיל ב-40% את מספר הסטודנטים למקצועות ההיי-טק, בתוך חמש שנים. נראה שהתכנית נושאת פירות: בדיון בממשלה ציין נתניהו כי על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, השנה נרשמה בפעם הראשונה עלייה של 40% במספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההיי-טק. יצוין כי הגידול במספר הלומדים השנה את המקצועות המדעיים נבע בין היתר מתקציבים שהפנתה המועצה למוסדות האקדמיים, כחלק מאותה החלטת הממשלה. תקציבים אלה עודדו את האוניברסיטאות לקלוט עוד סטודנטים בתחומים אלה ולהרחיב את מעגל הלומדים.

"אם הממשלה תפעל לבד – זה לא ילך"

המחסור החמור בכוח אדם בהיי-טק החל לפני מספר שנים ומעורר מאז דאגה רבה בממשלה ובתעשייה, עד כדי חשש כי ישראל תאבד את מעמדה כאומת הסטארט-אפ. התעשיינים מתריעים על המחסור כבר זמן רב וקוראים לממשלה לפעול כדי למגר אותו.

ואמנם, בהתאחדות התעשיינים שבעי רצון מהתכנית הנוכחית של נתניהו. ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות, אמר לאנשים ומחשבים כי "אני מברך את ראש הממשלה, שהביא לכך שסוף סוף מכירים בכך שבעיית המחסור במהנדסים היא קרדינלית". הוא העיר ש-"הבעיה אינה רק מהנדסים אלא גם אנשי טכנולוגיה ברמה גבוהה באופן כללי. בתכניות שהצגנו, הדגשתי בפני ראש הממשלה כי היא הבעיה היא אקוטית, בין היתר בעקבות הפרישה ההולכת וגוברת של מהנדסי פיתוח, עולים מברית המועצות לשעבר, עקב גיל, והעובדה שאין כרגע מי שימלא את מקומם".

ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר

לדעת מרום, אם הממשלה רוצה באמת לייצר תכנית שתפתור את הבעיה, עליה לעשות מספר דברים: "קודם כל, נתניהו צריך למנות פרויקטור לתכנית, כזה שיש לו גישה למקורות תקציביים. התנאי השני הוא שיתוף פעולה הדוק ומעשי עם משרד החינוך, כי הפתרון המלא צריך לבוא מחינוך עוד מבתי הספר היסודיים, ולא רק מסטודנטים".

הוא הוסיף כי "התנאי השלישי הוא שהממשלה תפנים שהיא חייבת לשתף אותנו, את תעשיית ההיי-טק, בכל תכנית שלא תהיה. אם הממשלה תחליט לעשות הכל לבד – זה ייכשל. היא חייבת להקים שולחן עגול עם מיטב המוחות של תעשיית ההיי-טק וכל הגורמים האחרים הנוגעים בדבר. הממשלה לא יודעת אילו מקצועות בדיוק חסרים ובשביל זה היא חייבת לשתף את הסקטור העסקי, את חברות ההיי-טק, שכבר כיום מממנות הכשרה ועושות שורה של פעולות בעצמן ומכיסיהן. אבל זו טיפה בים ואם לא נאגד את כל הכוחות – זה לא ילך".

מרום ציין גם תכניות כלליות שנעשות בתעשיית ההיי-טק לפתרון הבעיה, ושהוצגו לראש הממשלה ולשרים הרלוונטיים. אחת מהן, תכנית שאותה הוא מקדם אישית, היא עידוד עלייה לארץ של מהנדסים ואנשי היי-טק יהודים, או חזרתם ארצה של ישראלים לשעבר, כדי שייכנסו במהירות לעבודה בענף בישראל.

לסיום הוא אמר כי הטענה שלפיה יש מהנדסים ואנשי טכנולוגיה בני 45 ומעלה שלא מוצאים עבודה היא "אגדה אורבנית". לדבריו, כל מי שמתאים – מוצא עבודה. גם עניין שילוב החרדים, שמוצג כזה שיפתור את הבעיה, אינו מדויק. מי שחושב שאפשר להכשיר מישהו, ולא משנה אם הוא חרדי או חילוני, במשך בין שלושה לחמישה חודשים ולהפוך אותו למהנדס פיתוח – טועה ומטעה. המסלול הוא חמש שנים, ואין קיצורי דרך. אני לא מכיר דרך. הפתרון צריך להיות לטווח ארוך".