"תקשורת לוויינית עוקפת את הצורך בממסרים ובקשר עין"

"צה"ל יודע לספק תקשורת באמצעות לוויינים בכל מקום בעולם. מערכות תקשורת אחרות, שדורשות קשר עין, יודעות להעביר רוחב סרט גבוה – אבל הן תלויות בטופוגרפיה ובצורך בכמה ממסרים. המדור בראשותי עוקף את הצורך בממסרים ובקשר עין", כך אמר רב-נגד קובי מנשה, ראש מדור תקשורת לוויינים ביחידת חושן שבאגף התקשוב.

רנ"ג מנשה מסיים בימים אלה שלושה עשורי שירות בצבא. לפני כעשרים שנה היה חלוץ בתחום, כאשר הקים את המדור, המתכלל את כלל צורכי צה"ל לתחום תקשורת לוויינית.

צה"ל, הסביר רנ"ג מנשה, "עושה שימוש בתקשורת לוויינית בשנים האחרונות בשלושה מקטעים. האחד, חללי – להשתמש בפלטפורמת הלוויין כממסר תקשורת; השני, תחנות קרקע – לספק 'גשר' למשתמש המבצעי, ולתת ליבה מבצעית-תקשורתית, המספקת יכולת להעברה של מידע חזותי, דיבור ונתונים; השלישי, אספקת תקשורת לטרמינלים של המשתמש המבצעי. הלוחם נושא מכשיר תקשורת, טרמינל, באמצעותו הוא מתחבר ללוויין, שמספק תקשורת בכל מקום בעולם, בלא קשר לבעיות קליטה, או לתנאי שטח קשים".

רב-נגד קובי מנשה, ראש מדור תקשורת לוויינים ביחידת חושן שבאגף התקשוב. צילום: דובר צה"ל

לדברי רנ"ג מנשה, "תקשורת לוויינית היא קלאסית למערך הביטחוני, בגלל הזמינות שלה, כי אין צורך במערכות תקשורת הדורשות קשר עין, מה שעלול לפגוע במערכה. ניתן לפרוס את מערכות התקשורת בכל מקום – כל עוד אתה מול לוויין. כל הזרועות והחילות מקבלות תקשורת לוויינית – אוויר, ים ויבשה. אנו באגף התקשוב מובילים את תחום הלוויינות בצבא, ומספקים עבור הזרועות את השירותים הללו. כך, אם עכשיו כלי שיט של חיל הים נדרש לקבל שירות מכל מקום בעולם – אז נקצה לו משאב לווייני, איזה לוויין, אילו תחומי תדר, ותמיכה משלימה מתחנות הקרקע".

קישוריות רב-זרועית

מבצע "צוק איתן", אמר רנ"ג מנשה, "היה המלחמה הטכנולוגית הרשתית הראשונה. הדבר בא לידי ביטוי בקישוריות רב-זרועית מלאה. קישוריות זו הגדילה את האפקטיביות המבצעית. הקישוריות בין כל הגופים נעשתה גם עם לוויין. צה"ל משתמש בסוג זה של תקשורת גם במב"מ, המערכה שבין מלחמות. תקשורת לוויינית היא אחד הדברים המשמעותיים למתן פתרונות מבצעיים. היא הביאה לסנכרון בין הזרועות השונות".

"בעת שצה"ל פועל לסיוע הומניטרי בעקבות אסונות טבע לחו"ל", אמר, "היתרונות של התקשורת הלוויינית מקבלים משנה תוקף: בעקבות רעידת האדמה שהייתה בנפאל במאי 2015, יצאה לשם משלחת סיוע של צה"ל, שהקימה בית חולים שדה. התקשורת עם המשלחת, שכללה אנשי חיל רפואה ופיקוד העורף – התבססה על לוויינים. כך היה גם במשלחת צה"ל שהגיעה להאיטי בעקבות רעידת האדמה שאירעה".

יתרון נוסף הנובע משימוש בתקשורת לוויינית, אמר רנ"ג מנשה, "הוא במגוון הלוויינים והיעדר התלות במי מהם. אם יש תקלה, אז ניתן לעבור ללוויין אחר – ולא להיות תלוי בלוויין ספציפי, או טווח ספציפי – או תחנה ספציפית".

"אני גאה שהייתי שותף להרחבת ההיצע של תקשורת לוויינית", סיכם רב נגד מנשה, "בשנים האחרונות התקשורת הלוויינית הפכה לחלק בלתי נפרד מהצבא. בעולם אנו רואים שימוש במערך לוויינים נמוכי מסלול, בשל היכולת שלהם לספק תקשורת רחבת-סרט. אני מעריך כי בשנים הבאות, גם צה"ל יעשה זאת, כדי להרחיב את ההיצע שלו בתחום לכוחות בשטח. התקשורת הלוויינית בצה"ל הולכת ונהיית מהירה ונגישה יותר, וככזו, היא מספקת בזמן אמת מענה לבעיות קליטה בתנאי שטח קשים".