"יש עלייה בתחרות על משאבי כוח אדם ב-IT"

"בשנה-שנתיים האחרונות אנו חשים בעלייה בתחרות על גיוס כוח אדם איכותי ב-IT", כך אמר שחף קיזלשטיין, סגן נשיא אינטל ומנהל מרכז המו"פ של החברה בירושלים.

קיזלשטיין דיבר ברב שיח שעסק בתרומתם של מרכזי הפיתוח בישראל לענף ההיי-טק ולמשק בכלל. את רב השיח הנחו ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף בקרן JVP ושותף במשרד עו"ד הרצוג-פוקס-נאמן ואחראי מחלקת הטכנולוגיה והרגולציה במשרד עם יהודה קונפורטס, עורך ראשי אנשים ומחשבים.

ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה טכנולוגיה וסייבר. צילום: ניב קנטור

לדברי קיזלשטיין, "התחרות הזו בין מרכזי הפיתוח של החברות הגלובליות לבין חברות הסטארט-אפ על כוח האדם בשוק הפכה לאגרסיבית יותר. בעבר היית מחכה שהטאלנט יבוא אליך, כיום עליך לפנות לצייד ראשים כדי שהטאלנט יגיע אליך. התחרות הזו טובה בטווח הקצר לבוגר החוג למדעי המחשב ואילו לטווח הארוך היא מייצרת בעיה".

הוא ציין כי "התרופה לכך היא הגדלת המשאבים המוקצים לתחום, שאם לא כן -קטר ההיי-טק לא ימשיך להוביל את המשק". לדבריו, "אינטל רואה חשיבות במציאת פתרונות לבעיה, ולהגדלת כוח האדם בענף. אני מצפה מהממשלה שתביא למצב של הגדלת היקף כוח האדם הטכנולוגי בישראל".

"ניסיון רב שנים בגיוון האוכלוסייה בענף"

"יש לנו ניסיון רב שנים בגיוון האוכלוסייה בענף. אנו עושים זאת עשרות שנים, ובשקט. צריך להבין את סוגי האוכלוסיות השונים, מהם החסמים, מהם אזורי הנוחות. לכן, למשל, באינטל בירושלים יש עובדים חרדים ובאינטל בחיפה – עובדים ערבים. הדגש הוא על הצורך להבין את העובדים והעובדים הפוטנציאליים ולא על הצורך בניוד שלהם. אני מעריך כי בסופו של דבר, נצליח להגיע למצב של ייצור של מסה קריטית – שתניב פירות", הוסיף.

קיזלשטיין סיים באומרו כי "הייצור של אינטל בארץ הוא ייצור ייחודי, עתיר טכנולוגיה. המרכיב של עלות שכר העובדים במקרה זה הוא זניח. אנו זקוקים לכוח אדם ברמה טכנולוגית גבוהה".

"השיקולים של אינטל האם לפתוח בארץ מרכז מו"פ – לא השתנו. אנו בעיצומו של שדרוג המפעל של החברה בקרית גת. כדי שזה יימשך גם בעתיד, ועל מנת שנמשיך להיות תחרותיים בשוק העולמי, נדרשת סביבה רגולטורית מפרגנת ולא מקשה, עם אקדמיה חזקה והיצע טכנולוגי עשיר. רק כך נצליח לרקוח את התבשיל שישמר את מקומנו בתעשייה העולמית", הוסיף.

דורון אמיר, מנכ"ל וממייסדי פלקסיוו. צילום: יח"צ

"הדחיסות היא גורם קריטי"

דורון אמיר, מנכ"ל פלקסיבו, המפתחת הדמיות מישחוק להכשרות בסייבר, אמר כי "החדשנות הישראלית היא בדנ"א שלנו. כך, אדם נוימן הביא אלינו את בשורת ה-WeWork ואת מודל ה-co working. ובכך נוימן עשה מהפך בעולם הטכנולוגיה החוץ צבאית: הוא איפשר להקים בשכנות מיזמי היי-טק שנהנים מיתרון יחסי של קירבה ושיתופיות של ידע וחדשנות לא רק בתוך המתחם, אלא בין מתחמי העבודה והחדשנות בכלל. המרחק בין הרצליה לתל אביב הוא זניח במונחים בינלאומיים: הדחיסות עובדת בכל נוסחה עוצמתית, ומהאטום עד ליהלום – הדחיסות היא גורם קריטי".

אמיר ציין עוד כי כור ההיתוך של החדשנות"מעשיר תרבויות. לדוגמה, השפה המשנית הנפוצה ביותר בהיי-טק, היא אנגלית. רוסיה היא המקום היחידי שהמלחמה הקרה הפכה לתרבות חמה ומאוחדת. יש בארץ אוסף תרבויות, שמביא איתו עושר טכנולוגי ויצירתי. עושר שכזה ניתן לראות רק בכמה מקומות ייחודיים, דוגמת ה-CERN, המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים, על גבול שווייץ-צרפת, ממערב לעיר ז'נבה, או בתחנות חלל בינלאומיות"

הוא הוסיך כי "על המדינה לתמוך בהפיכתה לחממה לגידול טאלנטים. תנו להודים לעסוק בהעתקות, ולנו, בישראל, בנו את הסביבה לגידול טייסי F-35. העולם מתבסס על איכות ולא על כמות".

אמיר סיכם ואמר כי "ישראל היא מעין תחנת חלל היברידית, שנמצאת על הקרקע ובחלל בו זמנית וזה משמש עבורה יתרון יחסי משמעותי".