האנליטיקה בשירות מדד העושר הגלובלי

העושר הפיננסי האישי של אזרחי העולם צמח בשנה שעברה ב-12% ועמד על 201.9 טריליון דולר. סכום זה גדול פי כ- 2.5 פעמים יותר מה-GDP (ר"ת תוצר לאומי גולמי) העולמי לשנה זאת – 81 טריליון דולר.

עושר מדיד זה, יותר מהכפיל את גידולו בשנה הקודמת, כאשר העושר הגלובלי עלה בתקופה זו ב-4%. זהו גם שיעור הגידול השנתי הגדול ביותר בחמש השנים האחרונות במונחים דולריים.

תושבי צפון אמריקה החזיקו ביותר מ- 40% מהעושר האישי הגלובלי, כאשר בעקבותיהם נמצאים תושבי אירופה המערבית עם 22%. אזור הצמיחה החזק ביותר ב-2017 היה באסיה, בה נרשם גידול של 19%.

נתונים אלו ואחרים מופיעים בדו"ח העושר השנתי, שפירסמה לא מכבר חברת הייעוץ האסטרטגי בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG). זהו הדו"ח ה-18 ברציפות שהחברה מפרסמת:
המחקר הקיף השנה 97 ארצות, לרבות ישראל -שביחד, מהוות יותר מ-98% מה-GDP הגלובלי, ובוצע בקרב יותר מ-150 מנהלי עושר, על בסיס יותר מ- 1,500 אינדיקטורים של ביצועים.

הדו"ח, כמובן, אינו עוסק בנתוני העושר הפרטניים של כל אחד ואחד מאיתנו, אלא בונה נקודת מבט הוליסטית, על המרחב שמורכב מהשוק, הגופים הפיננסים עסקיים המשחקים בו, וכמובן הלקוחות.

בזכות האנליטיקה

הדו"ח מצביע על מגמה אחת, טכנולוגית, שהולכת וצוברת תאוצה, והיא זו אשר מאפשרת להגיע לעומק הנתונים הללו: הנתונים הושגו באמצעות אנליטיקה חכמה ומתקדמת. "העניין המיוחד השנה באנליטיקה מתקדמת ובנתונים", נכתב בהקדמה לדו"ח, "נותן מענה לאתגרים ולהזדמנויות הכרוכים בשימוש במגוון הרחב של כלים, שזמינים עתה למנהלי עושר".

מנהלי העושר בעולם הם האנשים שמנהלים את מכלול הנכסים והכסף של אנשים עשירים. עורכי המחקר מציעים להם להצטרף למסע של האנליטיקה המתקדמת, ולהפיק את הערך הגבוה שהיא מציעה.

ואכן, תחום האנליטיקה מהווה כיום כלי מרכזי למנהלים בדרגות שונות, במגזרים משמעותיים, וביניהם, כמובן – המגזר הפיננסי. הכלים קיימים בשוק, והם מאפשרים למקסם את הערך שאפשר להוציא מאוקיינוס הנתונים הקיים כיום בעולם, זה המכונה Big Data. מינוף מלא של יכולות טכנולוגיות בתחומים אלה, הפך לחיוני להצלחה של כל גוף ניהול עושר. על פי תפיסת BCG, על מנהלי עושר להצטרף למסע האנליטיקה המתקדמת ולהפיק את הערך הגבוה שהיא מציעה.

התחזיות העולמיות להשקעות בשוק ה-IT העולמי, מתייחסות, בין היתר, לתל"ג הלאומי של כל מדינה. בשנה שעברה רשמו המניות של החברות הטכנולוגיות מבוססות ה-IT גידול של 36%. נתון זה גדול בהרבה מהגידול שהציג מדד S&P 500, הכולל מניות של 500 תאגידים, רובם אמריקאים – שהציג גידול של 19% בלבד. הגידול שחל אצל החברות הלו נבע מביקוש ער בקרב ארגונים – ל-IT בכלל ולכלים המטפלים ב-Big Data בפרט.

העושר בסין

היבט אחר בדו"ח מתייחס לשוק הסיני, שמעורר עניין תמיד ועל אחת כמה וכמה בימים אלה, על רקע מלחמות הסחר בין ארצות הברית לסין. בדו"ח של BCG יש פרק מיוחד הדן בשינויים הדיגיטליים המתרחשים בשווקי סין.

על פי הדו"ח, אחוז מוצרי העושר הדיגיטליים שנמכרו בצורה מקוונת בסין גדל ב-35%. נתון זה משתווה כמעט לרמה של המערב, וארצות הברית בראש. השחקנים המרכזיים בשוק ניהול העושר בסין, נחשפים יותר ויותר לכלים דיגיטליים שעוזרים להם לנהל את הנכסים שלהם. הם נעזרים בכלים לטיפול ב-Big Data, מערכות המבצעות תהליכים מבוססי לימוד מכונה, ועוד כלים וטכנולוגיות, שמסייעים למשקיעים להבין טוב יותר את השוק הענק הזה.

ההערכות הן שהעמקת השימוש בדיגיטל תאיץ את חדירת סין לשווקים מרכזיים בעולם, ותביא להגדלת העושר הכללי של אזרחיה. אין ספק שכאשר מדובר באימפריה כמו סין, לכלים האנליטיים החכמים עשוי להיות תפקיד היסטורי מכריע.

מסקנה אחרת שעולה מן הנתונים, מאששת את מה שכולנו חושבים – אלא שהפעם זה מגובה במידע מחקרי מהשטח. שיעורי הצמיחה הגדולים ביותר היו במגזרי העושר העליונים. כלומר, העשירים נעשו עשירים יותר ואי השיוויון בחלוקת העושר – העמיק.

לו קארל מרקס היה קם לתחייה היום, אין ספק שהיה לו קל יותר להצית מהפכה חדשה. מהפכה שנשענת על נתונים, שאיש אינו יכול להתווכח איתם.