חג מונדיאל שמח וסיכום המשחקים של סוף שבוע סוער של כדורגל בשיאו

בהזמנה ששלחתי בווטסאפ להקרנה שאנחנו עושים במטריקס של חצי הגמר בין פייסבוק (Facebook)-צרפת ל-NCR–בלגיה, קיבלתי ממספר אנשים תשובה שהם לא צופים או אוהבים כדורגל. התשובה המיידית שלי הייתה שהמונדיאל זה לא כדורגל, זה הרבה מעבר. זאת אומנות בשיאה, קונצרט של תנועה וחושים, ואכן, משחקי רבע הגמר שהיו בסוף השבוע המשיכו את המסורת של המשחקים המרגשים שהיו לנו בכל המונדיאל הזה.

מעניין לציין שאם התחלנו את המונדיאל הנוכחי עם ההתרגשות מהשימוש בטלוויזיה ובטכנולוגיה על מנת לזהות טעויות שיפוט ולקבל החלטות נכונות יותר, הרי מאז סיום שלב הבתים נראה שההתלהבות מכך ירדה וכמעט אין שימוש בכלים הללו בקבלת ההחלטות (ולא כי לא רוצים אלא כי לא צריך). חזרנו להתרגש מהדבר האמיתי– מהכדורגל הגדול והדרמות שהמונדיאל הזה מספק.

רוב המשחקים מוכרעים ממצבים נייחים

בסיום משחקי רבע הגמר, הסתיים גם המונדיאל ועברנו לטורניר היורו, כאשר כל הקבוצות שעלו הינן מאירופה וכל הדרום אמריקאיות עפו (אפילו השחקן הברזילאי שמשחק ברוסיה כבר לא בטורניר). עוד מגמה שניתן לראות במשחקי הטורניר הזה הינה העובדה שרוב המשחקים מוכרעים ממצבים נייחים ושהשוערים מתחילים להיות ההבדל בין ניצחון להפסד.

במשחק הראשון הופיעה פייסבוק–צרפת מול צ'קפוינט-אורוגוואי, במשחק שהתוצאה שלו הייתה ברורה מראש, לאור היעדרות של הכוכב הגדול של צ'קפוינט-אורוגואי, אדינסון קבאני. תארו לכם את צ'קפוינט בלי גיל שוויד? זאת לא אותה חברה. אורוגוואי ללא קבאני? לא שווה עלייה לחצי הגמר, בטח לא כאשר פייסבוק מביאה את כל החברים שלה למשחק.

במשחק בלט במיוחד אנטואן גריזמן, החבר הכי טוב של אורוגוואי (ולכן הוא חגג יותר מדי בגולים), אשר בבישול וגול סגר את המשחק ועשה לייק על צ'קפוינט-אורוגוואי. כך, הוא הוכיח שוב שכאשר אתה מתמודד עם תוכנה לאבטחת מידע, אתה צריך לנסות שוב ושוב להכניע את ההגנה ומספיקה פעם אחת וחוליה אחת חלשה כדי לחדור לרשת האירגונית ולכבוש.

ואכן, טעות אחת הייתה של פרננדו מוסלרה, השוער של צ'קפוינט-אורוגוואי. בדקה ה-61 נגמר המשחק כאשר פייסבוק-צרפת, שיש לה גם הגנה חזקה עם השוער הנפלא שלה, הוגו לוריס, בהזדמנות היחידה הגדולה שהייתה לצ'קפוינט-אורוגוואי, הראה איך מגנים על השער והנתונים (פייסבוק משקיעה רבות לאחרונה בלשכנע אותנו שהמידע שהיא אוגרת עלינו נשאר אצלה ולא פרוץ).

המובל לטבח באיצטדיון קאזן

במשחק השני הופיעה אמזון (Amazon)-ברזיל כמו המובל לטבח באיצטדיון קאזן, שהפך במונדיאל הזה להיות קוטל האלופות לשעבר (גרמניה וארגנטינה עפו במונדיאל הנוכחי באצטדיון הזה) מול NCR–בלגיה, שממשיכה להצדיק את מיקומה הגבוה בדירוג פיפ"א (מספר שלוש למי שלא יודע).

אמזון–ברזיל (מקום שני בדירוג פיפ"א) פתחה את המשחק חזק בניסיון לכבוש מהר (כמו שאמזון הודיעה בשבוע שעבר על מדיניות חדשה של משלוח פריטים מסוימים ללא עלות משלוח למדינות רבות, כולל ישראל, במטרה לכבוש שווקים נוספים) אבל בפועל, היא נתקלה בנבחרת הכי חזקה שיש היום במונדיאל: NCR–בלגיה. הקבוצה הציגה פתרון איכותי מקצה לקצה (כמו ש- NCR מציעה לחנויות הקמונעאיות מרמת הבקאופיס ועד רמת הקופה הרושמת).

בלגיה, בדומה למה שכתב לי גיא פרי, מנכ"ל NCR ישראל היא זריזה, רעבה ומחויבת לדרך שלה למרות התדמית הכבדה השגויה שיש לחלק מהאנשים עליה  אין ספק שהיכולת להציג הגנה חזקה עם שוער שמגן על הטרנזקציות הכספיות מצד אחד והיכולת להציג ברמת תחנות הקצה והמובייל פתרונות מבריקים שחותכים את ההגנה וכובשים מצד שני, יוצרות פתרון וערך מוסף שלמתחרים אין תשובות עליו.

כאשר אתה מוסיף מנהל מוכשר כמו האזר, שמנהל את הקונצרט ויודע גם לקחת את הכדור ולשמור עליו, אתה מקבל נבחרת עם מנהיג אמיתי ולא כמו אמזון-ברזיל, שמי שמוביל אותה היה עסוק בעיקר בליפול ולבכות (14 דקות נטו של נפילות והתפתלויות של ניימאר).

 ההוכחה שגם היישום המורכב ביותר יכול להסתיים בזמן ובתקציב

ביום השני של רבע הגמר בשבת הופיעה יבם (IBM)–אנגליה מול BMC–שבדיה במשחק של הקבוצות המפתיעות והכבדות ביותר שנשארו בטורניר (טוב, אלו גם שתי החברות היחידות שעובדות על סביבת המיינפרים ומנהלות שת המיינפרמים של הארגון).

יבם– אנגליה, שהגיעה ללא ציפיות (למעט האנגלים שתמיד בטוחים שיזכו באליפות), ממשיכה לנצל את מה שיש לה, כאשר הפעם היא מציגה את תוכנת הווטסון שלה בשער עם השוער פיקפורד, שהוא ללא ספק אחת מההפתעות של הטורניר.

במהלך המשחק היה נראה שפיקפורד משתמש ביכולות ה-machine learning של ווטסון, כשהוא קפץ כל פעם בדיוק למקום שצריך כדי לעצור את הבעיטות והנגיחות של BMC–שבדיה. אנגליה–יבם, כמו חברה ותיקה, מנוסה ובעיקר מאומנת כמו שצריך, ידעה שוב לכבוש במצבים נייחים.זה הוכיח שאם אתה מנהל את הפרויקט שלך נכון ומתכנן כמו שצריך- גם היישום המורכב ביותר יכול להסתיים בזמן ובתקציב.

במשחק האחרון של רבע הגמר הגיעה אמדוקס–קרואטיה למשחק נגד קספרסקי–רוסיה, ששוב הפתיעה פעמיים לאורך המשחק- גם כאשר כבשה גול יתרון מרהיב וגם כאשר בהארכה ידעה לחזור מפיגור ולהשוות.

אבל מול תוכנת הסייבר של קפסרסקי ורוסיה התייצבה הפעם אחת מהנבחרות החזקות ביותר בטורניר אמדוקס–קרואטיה, שכמו שאמדוקס מציגה פרוטפוליו עשיר של פתרונות מקצה לקצה בעולם הבילינג של הטלקו, כך, גם קרואטיה זו נבחרת שלא נגמרת והיא ידעה לחזור, להוביל ובסוף לנצח בפנדלים. כל זאת, תוך הצגת העוצמת שלה.

מעניין שקרואטיה, ארץ עם 4.2 מיליון תושבים, ניצחה את רוסיה , הנבחרת הביתית שיש לה 142 מיליון תושבים. זה דומה לכך שאמדוקס הישראלית, ששולטת ללא עוררין בשוק התוכנות הארגוניות בשוק הטלקום העולמי, ניצחה את כל החברות האמריקאיות והגלובאליות בתחום. כל זה מוכיח שלפעמים הכישרון, ביחד עם הזריזות והמוטיבציה, מייצר יתרון לקוטן.

עוד מעניין לציין שקספרסקי– רוסיה נעזרה בשחקן הברזילאי שלה, מריו פיגיירה פרננדס, כדי להשוות, אבל הוא גם השחקן שהחטיא בפנדלים את השער וגרם להפסד (אני מקווה שפטין לא ישלול ממנו את האזרחות).