כך תשפרו את מהירות הפיתוח ותשמרו על איכות התוצרים בארגון

"מרכזי הפיתוח של חברות נדרשים להטמיע את מודל BIQ – Built-In-Quality. המודל מעביר את מאמצי בקרת האיכות מסופו של תהליך הפיתוח לתחילתו. מודל זה נועד לסייע בשיפור מהירות הפיתוח, תוך שמירה על איכות גבוהה של התוצרים", כך אמרה יעל גולדברג-כץ, מנהלת QA ב-AT&T בישראל.

גולדברג-כץ דיברה בכנס Agile Israel 2018. הכנס, שהתקיים על ידי AgileSparks בהפקת אנשים ומחשבים, נערך שלשום (ג') באולם האירועים LAGO בראשון לציון בהשתתפות מאות מקצוענים מהתחום.

לדברי גולדברג-כץ, מרכז הפיתוח של AT&T בישראל פיתח בשנתיים האחרונות את המודל מסגרת תפקידה היא מובילה תהליכים רוחביים בחברה. במהלך האירוע היא הציגה את המודל ושמונה טיפים חשובים ליישומו בארגון.

"המפתח אחראי על איכות התוצרים"

גולדברג-כץ אמרה כי "במסגרת המודל המפתח הוא זה שאחראי על איכות התוצרים ואין צורך בבודקי תוכנה שמוודאים אותו. במילים אחרות, המפתח הוא זה הדואג לאיכות התוצר הסופי כבר מהשלבים התחלתיים ביותר של הקידוד כחלק בלתי נפרד מהתהליך ולכל אורכו. יתרה מזאת, על המפתח לחשוב על הבדיקות עוד לפני שהוא ניגש לשלב הקידוד (Test First). מדובר בגישה של 'מניעה' במקום 'גילוי' של באגים, המאפשרת למנוע מראש את הבאגים והתקלות הצפויות ולחסוך בכך זמן ומאמץ יקרי ערך שבאיתורם רק בסוף תהליך הפיתוח. המפתח מקבל משובים מהירים על איכות התוכנה ומשפר את התוצרים תוך כדי בנייתם".

גולדברג-כץ אמרה כי "פרקטיקת Shift-Left אינה מתקיימת לבדה; היא מסתמכת על תשתיות של אינטגרציה מתמשכת ואספקת תוצרי פיתוח מתמשכת (CI\CD). תשתיות חזקות אלו נותנות למפתח משוב מהיר ואיכותי. בנוסף, הפרקטיקה מתבססת על כיסוי בדיקות אוטומציה רחב מאוד. אך מעל לכל, המודל מבוסס על אחריות מלאה של המפתח כלפי כל חלקי התהליך".

"שמונה טיפים ליישומו של המודל בארגון"

גולדברג-כץ הציגה שמונה טיפים עיקריים ליישומו של המודל בארגון. לדבריה, "ראשית, על הנהלת החברה לנהל ולהוביל את התהליך. ההנהלה צריכה להאמין בו, להיות מודעת לאתגרים ולהיות מעורבת באופן פעיל בהטמעתו וביישומו".

שנית, ציינה כי "יש להשקיע בתקשורת שוטפת בתוך המחלקות השונות של החברה, תוך כדי העברת מסר ברור, שתהליך זה הינו תהליך של צמיחה והתפתחות של כל עובדי הארגון".
לדברי גולדברג-כץ, "העיקרון השלישי הוא שמתחילים בפיילוטים לצורך תרגול ולמידה ולצורך יצור סיפורי הצלחה שיניעו את הארגון מבפנים. העיקרון הרביעי: נדרשת בהירות בתהליך. יש צורך לספק לצוותים הגדרות ומדדים ברורים וקבועים לשלבי היישום".

העיקרון החמישי, ציינה, "הוא הקמת גוף פנימי של Engineering Practices Champions”, מתוך הבנה שתהליך כזה יורד לשורש ולתשתית של יכולות גוף הפיתוח". השישי, לדבריה, הוא "שיש ליצור תפקיד חדש: ארכיטקט בדיקות, שמטרתו לסייע לצוות לשמור על איכות גבוהה, תוך כדי ליווי המפתחים בשלבי הגדרת כיסוי הבדיקות".

גולדברג-כץ ציינה עוד כי "העיקרון השביעי נוגע לצורך במעורבות והירתמות של כל בעלי התפקידים. תהליך זה משפיע על כל הפונקציות בשרשרת הפיתוח, כגון מנהלי מוצר, ארכיטקטים ועוד".

העיקרון האחרון, אמרה, "הוא הצורך בהסבת אנשי בדיקות לאנשי פיתוח. הסניף הישראלי של החברה זיהה מודל מנצח לפיו ניתן להגדיל את כמות המפתחים בארגון ובו בזמן לשמר את כל הידע והניסיון של אנשי הבדיקות. למודל זה יש הלימה מושלמת גם לערכי הארגון: דאגה ומחויבות לאנשים. החברה הקימה תוכנית הסבה בהיקף רחב שעות, שמובלת על ידי טובי המרצים בשוק, וכך יצרה הזדמנויות להתפתחות עבור העובדים".

גולדברג-כץ סיכמה ואמרה כי "מרכז הפיתוח של החברה בישראל התחיל את תהליך ה-BIQ לפני כשנה וחצי ורשם שיפור ניכר במהירות הפיתוח, תוך שמירה על האיכות הגבוהה של התוצרים".