אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד קרנות הון סיכון: ללא שינוי יסודי – ההיי-טק הישראלי לא יהיה קיים עוד עשור

"בלא שינוי דרמטי מהיסוד של ענף ההיי-טק הישראלי, ספק אם הוא יהיה קיים בעוד עשר שנים. גם אם הוא יהיה קיים – סביר שהוא יהיה קטן ומחוסר חשיבות", אומר אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד קרנות הון סיכון בישראל, בראיון לאנשים ומחשבים. לדברי מנקובסקי, המשמש בתפקיד מזה חצי שנה, "כדי להביא לתיקון המצב יש להקים ארגון שיכלול את כל הגופים שפועלים בענף ההיי-טק ולא רק את קרנות הון סיכון, אלא גם חברות סטארט-אפ, אינטגרטורים וחברות רב-לאומיות שפועלות בארץ".

לדבריו, "ענף ההיי-טק הישראלי נמצא על פרשת דרכים. אנחנו יוצאים מהמיתון הגלובלי הקשה שבו היה העולם שרוי ואנחנו צריכים לדעת כיצד לרוץ קדימה. אני מאמין שיש לענף פוטנציאל צמיחה גדול, אולם עלינו להבין שהמצב הנוכחי פגום. יש לנו עדיין זמן – מעט זמן – לתקן את הטעון תיקון ולהמשיך לפרוץ קדימה".

מה מהות הבעיה?
"הבעיה העיקרית שלנו היא שאנחנו לא מצליחים ליצור חברות גדולות, אלא רק סטארט-אפים. יש לזה השלכות שליליות על יכולתן של קרנות הון סיכון לחולל רווחים טובים למשקיעים. כדי לעשות IPO בנאסד"ק או בבורסה מובילה אחרת, צריך שלחברה יהיו מכירות של יותר מ-100 מיליון דולרים בשנה. בשנת 2006 המכירות המשוכללות של חברות מגובות קרנות הון סיכון שהנפיקו עצמן בנאסד"ק הסתכם ב-160 מיליון דולרים. בשנת 2008, בגלל המצב בכלכלת העולם, מספר זה ירד ל-110 מיליון דולרים.

ענף ההיי-טק האזרחי בישראל קיים שלושים שנים. בתקופה זו הונפקו 230 חברות בתחום ההיי-טק ומדעי החיים. רק 28 מהן הגיעו לרף המכירות של יותר מ-100 מיליון דולרים בשנה ורק ארבע חברות כאלו הונפקו בחמש השנים האחרונות. המסקנה היא שבשנים האחרונות אנחנו לא מייצרים חברות גדולות וכשאין חברות גדולות – זה יוצר חוסר איזון שפוגע בענף כולו".

מדוע?
"המודל של הקמת סטארט-אפים, מכירתן, והקמת חדשות במקומן היה הטוב בעבר הרחוק. הוא כבר לא טוב לפחות חמש שנים. קרן הון סיכון גדולה, המגלגלת 300 מיליון דולרים, צריכה לעשות בין שלושה לארבע אקזיטים בשנה – בהם החלק שלה ינוע בין 70 ל-100 מיליון דולרים. כלומר אקזיט של לפחות 200 מיליון דולרים. זאת, כי חלקן של קרנות הון הסיכון עומד על 20%-30%. קרן קטנה יותר צריכה להגיע לאותו יחס של אקזיטים, המתאים לגודלה.

בלי אקזיטים כאלו, הקרנות לא יכולות להציג תשואות טובות. זה מה שקרה לנו בחמש השנים האחרונות: התשואות לא היו טובות. אם מצב זה יימשך, אזי לא נוכל לגייס כסף, כי המשקיעים מעוניינים בתשואות טובות, אם לא בקרנות הון סיכון, אז בנדל"ן. הכסף המוקצה להשקעות נע לעבר המקומות עם התשואה הגבוהה ביותר. בלי תשואות גבוהות הקרנות לא תוכלנה לגייס כסף, בלי כסף אין סטארט-אפים ובלי סטארט-אפים – אין ענף היי-טק.

זאת הסיבה שהקמנו איגוד שכולל את כל הענף. בעתיד נשים את הסטארט-אפ במרכז ההתעניינות שלנו, כשהדברים האחרים, בכלל זה קרנות הון הסיכון, הם משניים. המטרה שלנו היא לסייע ביצירת סביבה שבה חברות סטארט-אפ יכולות לצמוח למשהו דוגמת נייס, אורבוטק, או אמדוקס".

מדוע בישראל לא ניתן לייצר איזו "נוקיה"?
"אולי לא ניתן לייצר חברה בסדר גודל של נוקיה (Nokia), אך אני חושב שיש ביכולתנו לייצר מדי שנה חברה בסדר גודל של נייס, למשל, או צ'ק פוינט (Check Point). שים לב שחברות הללו גם מובילות בתחומן. אנחנו צריכים עוד חברות כאלו.

כל דבר צריך להיות מאוזן. התפוצצות הבועה ב-2000 והמשבר הנוכחי, שהחל עם הסאב-פריים, נגרמו בשל העדר איזונים. תעשיית היי-טק שאינה מסוגלת לייצר חברות גדולות בסדר גודל של נייס – אינה מאוזנת. אנחנו צריכים לעלות כיתה".

את הראיון המלא ניתן לקרוא בגיליון החדש של InformationWorld, בכתובת הבאה.