יד ושם ינגיש 204 מיליון מסמכים על השואה ברשת

יד ושם מוביל פרויקט ענק להנגשת המסמכים הרבים שברשותו – ברשת. למוסד יש בארכיונו 204 מיליון דפי תיעוד, והנתון גדל בשנה האחרונה בשלושה מיליון דפים נוספים. החלק המשמעותי של הארכיון, 80% ממנו – כבר סרוק.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר מיכאל ליבר, ראש אגף טכנולוגיות מידע ביד ושם כי "דיגיטציה של ארכיון רב-מימדים שכזה היא פעולה מורכבת. האתגר הגדול ביותר הוא תפעול והקמת התשתית, וכן טיפול במטה-דטה. מדובר בחומרים קשים לטיפול בצורה אוטומטית. הם דורשים הרבה התערבות ידנית במיפתוח שלהם. אנו מחפשים פתרונות ברמת האוטומציה, לצד טכנולוגיות חכמות, המאפשרות למפתח את המידע".

לדברי ליבר, "בשנה החולפת הגדלנו את מערך האחסון שלנו ב-1.5 פטה-בייט, על מערכי אחסון 3Par מבית HPE. בסך הכל, בכל המערכות של יד ושם, אנו מטפלים במידע בנפח כולל של 4 פטה בייט".

מאות אלפי תמונות ברשת

לפני חג הפסח האחרון, אמר ליבר, "העלינו גרסה חדשה של מאגר התצלומים שלנו לתשתית המכונה YVNG – הדור הבא של יד ושם, דו-משמעות להיבט הטכנולוגי והגיל. בנינו את הפלטפורמות שלנו בראייה של חוויית המשתמש של הדור הצעיר, כפי שהוא רגיל בשימוש באתרים אחרים, כי זה הדור החשוב לנו. עם כל הצער שבדבר, דור הניצולים הולך ומתמעט, ואנחנו מביטים קדימה ורוצים להיות רלוונטיים לדור הצעיר".

לפלטפורמה החדשה הועלו 350 אלף תצלומים, מתוך כחצי מיליון תצלומים שיש למוסד בכלל, שכן לא לכל התצלומים יש זכויות יוצרים להנגשה ברשת.

לדבריו, "אנו מנהלים משא ומתן עם ארכיונים נוספים בעולם, על מנת להנגיש כמה שיותר מידע – כתוב, מצולם ומוסרט. ככל שהארכיונים מחו"ל מתרשמים מהפלטפורמה שלנו, מהשימושיות ומהידידותיות שלה – כך גדל הרצון לשתף עימנו פעולה".

ברמה האפליקטיבית, אמר ליבר, "עיקר הפעילות שלנו היא להעביר את מה שבנינו בעשור השנים האחרון ואת המאגרים הקיימים – לפלטפורמה החדשה, YVNG".

הדקה ה-90 לאיסוף עדויות מניצולים

"אנו נמצאים בדקה ה-90 של מבצע איסוף עדויות של הניצולים", אמר ליבר. "זה ממש הרגע האחרון, ואנו עושים זאת באופן מואץ. צוותים שלנו – צוות צילום עם מראיין, מגיעים לבתי הניצולים".

"בשנה החולפת עשינו זאת עם 1,100 ניצולי שואה, ואנו שואפים להגיע לנתון דומה לכל הפחות גם השנה. העדויות מצולמות במצלמות דיגיטליות, ולכן כל שרשרת ההפקה דיגיטלית לחלוטין".

לדבריו, "על מנת לאפשר חיפוש בתוך העדויות – כך שניתן לחפש שם של איש או מקום – וגם לאפשר הנגשה של העדויות, אנו מתמללים את העדויות. זה לא מהלך טריוויאלי, כי אורכה של עדות ממוצעת עומד על כשלוש שעות. לצורך זה אנו עובדים בשיתוף פעולה עם חברות סטארט-אפ".

"בסוף השנה, נחל בהנגשת העדויות על גבי YVNG. אם יש מי שמעוניין בגביית עדות של קרוב משפחתו, הוא מוזמן לפנות אלינו בטלפון 02-6443888 או במייל ".

נמשך פרויקט מחשוב שמות קורבנות השואה

עד כה הצליח יד ושם לזהות יותר משני שלישים משמות קורבנות השואה. להערכת אנשי המוסד, כיום מתועדים במאגר השמות, המופיע באתר, יותר מ-4.7 מיליון קורבנות. לפי הערכות ההיסטוריונים, בסופו של דבר יכיל מאגר השמות את פרטיהם של כ-80% מהקורבנות, שכן קשה יהיה למצוא, או שלא יימצא כלל, תיעוד לשאר.

המאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה עלה לרשת בנובמבר 2004, כשבו פחות משלושה מיליון שמות. אז יצא המוסד במבצע רחב היקף לאיסוף שמות חסרים מהציבור הרחב, שההיענות לו הייתה רבה.

מקורם של קרוב למחצית השמות נמצאים כיום במאגר המקוון בדפי עד – טפסים ובהם שמותיהם ופרטיהם האישיים של הנספים, שממלאים קרובים או מכרים שלהם. מקור יתר השמות הוא בפרויקטי הנצחה של קהילות וניצולים, וכן במסמכים ארכיוניים.

הקושי העיקרי הוא באיתור שמותיהם של יהודים שנרצחו במזרח אירופה ובשטחי ברית המועצות לשעבר, כי בניגוד למצב במערב אירופה, במדינות אלה בוצעו מעשי הרצח פעמים רבות במקום המגורים של היהודים, והנאצים לא ערכו רשימות גירוש עם פרטי הקורבנות.

לדברי ליבר, "ככל שחולפות השנים, אנו מעלים פחות שמות חדשים, ויותר עוסקים בעיבוי נתונים על קורבנות שכבר רשומים. השנה, הצלחנו להוסיף רק כ-50 אלף שמות חדשים".

קורס מקוון חדש בנושא אנטישמיות

"יש לנו סדרה מוצלחת ביותר של קורסים מקוונים בסגנון MOOC (ר"ת Massive Open Online Courses)", אמר ליבר. "העלינו שני קורסים בנושא 'מבוא לשואה', והשתתפו בהם בשנה החולפת יותר מ-45 אלף לומדים. זה נתון מפתיע והוא צפוי לגדול. בית הספר הבינלאומי להוראת השואה של יד ושם שואף להשתמש בכל הערוצים האפשריים על מנת להגיע לכמה שיותר קהלים – וזו עוצמת האינטרנט. בנוסף, העלינו קורס מקוון חדש בנושא אנטישמיות".

"הקורס פתוח להרשמה, הוא חינמי ומועבר ברמה גבוהה – ואני ממליץ עליו בחום. כלל הקורסים הם חלק מהמאבק שלנו במלחמה באנטישמיות המודרנית, שהיא לצערנו, מתחברת להכחשת שואה".

"אנו משקיעים רבות בהנגשת אתר יד ושם, ועשרות תתי-האתרים שלו, על מנת להעמיק את הקשר שלנו עם מגוון סוגי קהלים. לצד חוקרים ואנשי חינוך, אנו שואפים להגיע גם אל הדור הצעיר ולכלל הקהל הרחב, בארץ ובחו"ל. יש חשיבות להעמקת תודעת השואה ולהנחלת הידע בנושא. עלינו לעשות זאת בכל הערוצים האפשריים", סיכם ליבר.