"ישראל תמשיך להיות אומת החדשנות – אבל חייבים להפנים שלא לעולם חוסן"

ח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, עוקב במסגרת תפקידו מקרוב אחר ההיבטים השונים של התיוג של ישראל כאומת החדשנות. הוועדה שבראשותו הפכה בשנים האחרונות למקום עלייה לרגל של כל העוסקים בתחומי הטכנולוגיה, ההיי-טק והחדשנות – בעיקר במגזר הממשלתי-ציבורי.

ח"כ מקלב, שמנהל את הוועדה באופן מקצועי, ממוקד ויעיל, סבור שבמלאות 70 שנה למדינה יש לישראל בהחלט במה להתגאות בענף ההיי-טק שלה, והרבה יותר ממה שנהוג לחשוב. אבל מצד שני, הוא מזהיר שאסור לנוח על זרי הדפנה – במיוחד לאור אתגרים שעומדים כבר שנים על הפרק, כמו מחסור בכוח אדם, השקעה לא מספיקה של הממשלה בתשתיות היי-טק וחסמים ביורוקרטיים. בראיון לאנשים ומחשבים לרגל יום העצמאות הוא מדבר על אתגרי ההיי-טק לשנים הבאות, על המריבות בין משרדי האוצר והמדע סביב פרויקט להב"ה ועל נושאים נוספים שעומדים על סדר היום, כמו הגנה על הפרטיות ופייסבוק (Facebook).

האם, במלאות 70 שנים למדינה, ניתן להגיד שגם בעתיד ישראל תהיה אומת החדשנות, או שזה סיפור שייגמר?
"אין ספק שמדינת ישראל יכולה להתגאות בהון האנושי שלה ובמיצוב שלה בעולם, בפרט בתחום ההיי-טק. בדיונים שונים שקיימנו בוועדה ראיתי איך מכל העולם עולים אלינו לרגל כדי לראות את הפעילות שלנו בתחום הסייבר ובתחומים אחרים. לכן, אין ספק שנהיה אומת החדשנות גם בעתיד.

אבל אי אפשר להתעלם מהתמיכה הלא מספיקה של הממשלה בתחומים שקשורים להיי-טק ויכולים לסייע לצמיחה, ויש לדאוג עקב כך. בנושא הזה אנחנו מעט מפגרים. לכן, אנחנו מדינת היי-טק, אבל לא לעולם חוסן. הדבר נכון לגבי ההון האנושי, מפני שיש לנו כבר מתחרים בעולם, גם בהשקעה בפיתוח טכנולוגיות ובעיקר בגלל הביורוקרטיה.

דוגמה לכך היא הלוויינים. היינו יכולים להיות המדינה המובילה בתחום, ולא היינו רחוקים משם, ועכשיו אנחנו לא תחרותיים מול מדינות כמו הודו, כי שם התמיכה הממשלתית גדולה יותר".

איך פועלים על מנת לצמצם את המחסור בכוח אדם בענף?
"ההיי-טק לא פתוח להרבה אנשים ויש פער דיגיטלי שלא מאפשר לאוכלוסיות אחרות להצטרף. אחת הדרכים היא לאפשר להם לעשות זאת, באמצעים חינוכיים.

במסגרת הוועדה נוכחתי לדעת שיש פעילות רבה בחינוך הטכנולוגי להכשרת כוח אדם להיי-טק ולסייבר. בתחום הזה יש לא מעט פעילות גם ברשתות החינוך החרדיות, ויש גורמים נוספים שפועלים כדי לשלב עוד אנשים בתעשייה.

רשות החדשנות ורשות הסייבר מפעילות תכניות שונות כדי להגדיל את מאגר העובדים בתחום ובהיי-טק בכלל, ובכך גם לצנן מעט את נושא השכר.

המחסור בעובדים מאוד מתסכל אותי, במיוחד כשמדברים על ייבוא עובדים מחו"ל. יש מאגר מספיק גדול של עובדים ישראליים שיכולים להצטרף לענף, לעבור הכשרות מקצועיות לתחומים שלא מחייבים תואר אקדמי ולעבוד. אני רואה תחילת מגמה, אבל צריך לעשות עוד".

איך אתה מסכם את מושב החורף של הוועדה?
"הצלחנו להעביר שני חוקים משמעותיים – חוק חתימה אלקטרונית וחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים. חוק זה יאפשר פנייה לשירותי הממשלה דרך הדואר האלקטרוני ולא רק באמצעי המיושן – הפקס. בנוסף, הוא יחייב את ראשי המחלקות והעובדים במשרדי ממשלה וברשויות לפרסם באתר האינטרנט את דרכי ההתקשרות הדיגיטלית עמם.
אני רואה כמשימה לאומית חשובה ביותר להנגיש את הטכנולוגיה לכל האזרחים, תוך צמצום זמן ההמתנה והביורוקרטיה, וגם בזה עסקנו לא מעט במושב החורף".

בתקופת כהונתך הצלחת לשדרג את מעמד הוועדה והיא אחת המשמעותיות ביותר בכנסת כיום. כיצד עשית זאת?
"זה נכון. הוועדה הצליחה להעלות על סדר היום נושאים רבים שחובת הכנסת לנהל מעקב ובדיקה אחרי פעילות הממשלה בהם. במהלך המושב נכחו בישיבות הוועדה כל הגורמים שנוגעים לתמורות הטכנולוגיות בישראל".

פייסבוק עלתה כמה פעמים על סדר היום של הוועדה. האם אתה מאמין שניתן להחיל עליה רגולציה?
"עסקנו הרבה ועוד נעסוק בנושא הגנת הפרטיות, בעקבות המידע האישי הרב שקיים ברשת. חייבים לשים דגש על הרגולציה – זו הקיימת וזו שצריכה להיות.

חובה על כל חברה לשמור על הלקוח, שנתן בה אמון, ולא לנצלו לרעה מאחורי גבו. החשדות המטרידים נגד פייסבוק והפרטים החדשים על האופן שבו החברה השתמשה במידע האישי שאספה לצורך מסחרי מחייבים דיון דחוף בוועדה, על מנת לוודא שבפיקוח הממשלתי יש מי שפועל שזה לא קורה באפליקציות אחרות ובמאגרי מידע.

הוועדה טיפלה בהיבטים שונים של הגנת הפרטיות: למעט בשימוש לרעה במאגרי מידע ובדליפת נתונים, עסקנו גם בצורך באבטחת מאגרי מידע ביומטריים, בהגנת הפרטיות בטלפונים החכמים, במהפכת האינטרנט של הדברים, בניטור שיח פוגעני ומסית ברשתות החברתיות ובתכניות למניעת מתקפות סייבר הן במגזר הממשלתי והן במגזר הפרטי. נמשיך בכך גם במושב הקיץ".

עד כמה מצבנו רע בתחום ההגנה על הפרטיות?
"הסיפור האחרון של פייסבוק אולי מפתיע רבים, אבל בוועדה כבר התרענו לא אחת על החשש מפעולות כאלה של איסוף מידע על המשתמשים ושימוש אסור בו. לצד החדשנות הגדולה שאנחנו עדים לה בוועדה, אנחנו דורשים לייצר יותר כלים משפטיים שיאיימו על אלה שמבקשים לפגוע בפרטיות. למרות הקושי, צריך כבר כיום חקיקה ורגולציה שיוכלו להתמודד מול תופעות אלה. לצערי, יש עוד הרבה מה לעשות – לשלב את הגברת המודעות ורגולציה מתאימה".

פרויקט להב"ה הוא סאגה שלא נגמרת. משרדי האוצר והמדע מאשימים אלה את אלה ומי שסובלים אלה קודם כל האזרחים והעובדים. מה אתם עושים בעניין?
"קיימנו מספר דיונים בנושא הזה, שמענו את עמדות המשרדים ואני לא מבין מדוע הם לא יכולים להגיע להסדר. העובדים צודקים: פרויקט להב"ה הוא מפעל מפואר, שמשרת בעיקר את הפריפריה, ולא יעלה על הדעת שהוא ייפגע. בדעתי להיכנס עמוק עוד יותר לנושא הזה במושב הקרוב ולהביא לסיום העניין".