"ההיי-טק יוביל את ישראל להיות בין 15 הכלכלות החזקות בעולם"

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, מכהן בתפקיד החל מינואר 2017, ולפני כן שימש כיו"ר ועדת הרפורמות של הכנסת. כפוליטיקאי שמעורה מאוד בכלכלה הישראלית, הוא מודע היטב לחשיבות ההיי-טק למשק שלנו. כהן הוא תומך נלהב של קידום תעשיית ההיי-טק ואומר שהיא תצעיד אותנו להיות אחת מ-15 הכלכלות הגדולות בעולם מבחינת תל"ג לנפש.

אם ב-1990, כשהתעשייה הישראלית עדיין לא הייתה אפילו קרובה למצות את הפוטנציאל שלה, התל"ג לנפש הסתכם ב-6,400 דולר, ב-2017 הוא כבר עמד על 44,019 דולר. זינוק של יותר מפי שבעה. בנוסף, ההיי-טק משמש קטליזטור חשוב ומאיץ של היצוא. בשנים שלפני 1990, הערך המוסף של היצוא היה נמוך בכ-20% ויותר, שכן כדי לייצא בשווי של דולר, צריכים לייבא חומרי גלם ב-80 סנט. ביצוא של ההיי-טק, הערך המוסף הוא הפוך: 80% ממנו Made In Israel ו-20% מבוססים על תשומות ייצור מיובאות.

הייצור של ההיי-טק הישראלי מבוסס בעיקר על המוחות שלנו, מה שאפשר לכלכלה המקומית לפרוץ את שווקי היצוא עם מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה. אלא שיש עוד הרבה לאן להתפתח.

בראיון לאנשים ומחשבים לרגל 70 שנים למדינה אמר השר כהן: "אמשיך לחזק את התעשייה בכלל ואת הפריפריה בפרט, כולל את ההיי-טק, להגדיל את הצמיחה והתעסוקה, להילחם ביוקר המחיה ולפעול לשינוי האווירה האנטי עסקית בישראל, כדי להביא יותר חברות מחו"ל. בתוך פחות מעשור, הכלכלה הישראלית תהיה בין 15 הכלכלות המובילות בעולם – לרבות בעזרת ההיי-טק. אינדיקציה לכך היא העובדה שהיצוא הישראלי חצה ב-2017, בפעם הראשונה בהיסטוריה, את רף 100 מיליארד הדולרים. בנוסף, הכלכלות המוצלחות בעולם מתאפיינות בחדשנות, וחדשנות היא שמה השני של ישראל, מה שהופך אותה לשחקן מפתח בכלכלה העולמית".

האם קידום ההיי-טק הוא אחד היעדים החשובים שלך?
"בהחלט. עם כניסתי לתפקיד שמתי דגש על קידום המשק הישראלי לנתיב של חדשנות וצמיחה, תוך חיזוק כושר התחרות בתעשייה ובסקטור העסקי, פיתוח כלכלי-חברתי, הפחתת יוקר המחיה, שיפור הסביבה העסקית וכן מיקום ישראל בין 15 הכלכלות המפותחות בעולם מבחינת תוצר גולמי לנפש. מטרתי היא להביא לקידום הצמיחה של המשק הישראלי, שיפור הפריון, הפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות, משיכת השקעות, יצירת מקומות עבודה איכותיים, חיזוק העסקים הקטנים והבינוניים ועוד. ההיי-טק יכול לסייע רבות לכך ואנחנו משקיעים בו לא מעט, בין היתר באמצעות רשות החדשנות".

בשבוע הבא נחגוג 70 שנים למדינה. איך אתה מסכם את 70 השנים של התעשיות עתירות המדע בישראל?
"יחד עם המדינה, גם ההמצאות הישראליות יחגגו יום הולדת 70. אולם, הפריצה של ההיי-טק האזרחי הישראלי הגיעה רק ב-20 השנים האחרונות.

אחד הגורמים החשובים להצלחתן של התעשיות עתירות המדע בישראל ב-70 השנים האחרונות הוא עובדת היותנו חלוצים בהפנמת חשיבות המו"פ והחדשנות לשגשוג המדינה. לראייה, אנחנו ניצבים במקום הראשון בעולם בהשקעה במו"פ יחסית לתל"ג.

כבר לפני כ-45 שנים, עם הקמת לשכת המדען הראשי, פעלנו ליצירת שיתוף פעולה בין הממשלה לסקטור הפרטי במטרה לקדם תהליכי מו"פ וחדשנות במשק. כל זאת מתוך הבנה שהשקעה בחדשנות היא המפתח לצמיחה כלכלית בת קיימא, וליצירת פריון וערך כלכלי אדיר. כמו כן, מדינת ישראל השכילה להפוך את ההוצאות הביטחוניות לתעשיות אזרחיות משגשגות, כשבחלק חשוב מכך מדובר בדברים שקשורים לטכנולוגיה ולהיי-טק".

למה הפריצה אירעה דווקא ב-20 השנים האחרונות?
"הסיבה לכך היא השינויים הכלכליים העולמיים – עם הירידה בחשיבות מקורות האנרגיה, דוגמת הנפט, והעלייה בחשיבות של החדשנות והטכנולוגיה, שבהן ישראל היא שחקן מפתח. ערכה של החדשנות אינו כלכלי בלבד, אלא יש לה גם השפעה מדינית רבת ערך: עבור מדינות רבות בעולם, ישראל היא יעד ראשון במעלה לשיתופי פעולה בנושאי מדע וטכנולוגיה".

דיברנו על היצוא, שחצה את רף 100 מיליארד הדולרים לשנה. השאלה הבאה חשובה מאוד ליצואנים, לרבות ליצואני ההיי-טק: כיצד מתמודדים עם העלייה בשער השקל?
"עקב העלייה בשערו, היצואנים אמנם מקבלים פחות דולרים על כל שקל בתוצרת שהם מייצאים, אך מנגד, העובדה שהשקל חזק מעידה על כלכלה ישראלית איתנה ועל המשך מגמת הצמיחה של השנים האחרונות. כשמסתכלים על התמונה הכוללת, היצוא הישראלי לא נפגע אלא התחזק ושבר שיא – כאמור, בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, הוא חצה את רף 100 מיליארד הדולרים. מדובר בעלייה של 7% בהשוואה ל-2016.

מימין: אבירם דהרי, ראש עיריית קרית גת; אלי כהן, שר הכלכלה; ויניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל, במפעל אינטל בקריית גת. צילום ארכיון: דוברות משרד הכלכלה

ליצוא הישראלי, ובתוכו ליצוא ההיי-טק, חשיבות גדולה לכלכלת ישראל. הוא קטר הצמיחה של המשק הישראלי ומקור מרכזי לתעסוקה יציבה ושגשוג כלכלי וחברתי. היצואנים הם חוד החנית של התעשייה שלנו והם מתמודדים בהצלחה מרובה בשווקים זרים מול חברות מתחרות. היצואנים הם אלה שמבססים את החוסן של הכלכלה הישראלית ושל מדינת ישראל בכלל".

הצבת מטרה להגדיל את מספר המועסקים בעשור הקרוב לכחצי מיליון איש. איך אתה מתכוון לעשות את זה?
״כדי למצות את הפוטנציאל האנושי של ההיי-טק הישראלי ולהגיע ליעד, הקמנו סיירות תכנות שיכשירו אלפי מתכנתים לשוק העבודה. כמו כן, אנחנו פועלים להרחבת מספר החברות הרב לאומיות שיקימו פעילויות מו"פ וייצור בישראל ולהרחבת מעגלי התעסוקה לאוכלוסיות נוספות, הכוללות מהנדסים ותיקים בגילאי 45+, נשים, חרדים, ערבים ועוד".

נפגשת עם ראשי אינטל והם מתכוונים להשקיע חמישה מיליארד דולר בשדרוג המפעל בקריית גת. עד כמה כוונות ההשקעה של אינטל משפיעות על כניסה של חברות טכנולוגיה נוספות לישראל?
"בחירתה של אינטל (Intel) להמשיך ולהשקיע באופן משמעותי בישראל היא הבעת אמון חשובה במדינה ובכלכלה שלנו. חברות רב לאומיות נוספות מפנימות שהשקעה בישראל היא השקעה חכמה, שמניבה תוצאות. כיום פועלות בארץ יותר מ-320 חברות רב לאומיות ובכל פעם שישנה השקעה משמעותית, אנחנו רואים מיד התעניינות של חברות נוספות, שמחפשות הזדמנויות כלכליות חדשות".