מסתמן: חתימות דיגיטליות נוספות יוכרו בחוק

ועדת המדע והטכנולוגיה אישרה אתמול (ג') לקריאות שנייה ושלישית את התיקון לחוק חתימה אלקטרונית, כך שחתימה שנדרשת על פי החוק תתאפשר גם ללא עמידה בדרישות המחמירות של חתימה אלקטרונית מאושרת, והיא תוכר בהתאם לתכליתה גם על ידי חתימות אלקטרונית מאובטחות אחרות.

הכוונה בכך היא להקל על הצרכן ועל הנגישות של אזרחי ישראל לשירותים ממשלתיים שניתנים באמצעות האינטרנט. כך, למשל, במקרה של טענות הקשורות לחתימה דיגיטלית, נטל ההוכחה יהיה על החברות והארגונים – ולא על הצרכן.

עו"ד רעות אופק ממשרד המשפטים אמרה כי התיקון לחוק חתימה דיגיטלית מוצע מאחר ש-"17 שנים אחרי שנחקק החוק, מתברר שיש קושי יישומי ביעילותו לאזרח. ראשית, החוק קובע שיש לאפשר חתימה אלקטרונית רק בחתימה מאושרת, מה שמתאפשר רק לבעלי כרטיס חכם, שעלותו גבוהה ושלרוב האזרחים אין אותו. בנוסף, בהרבה מאוד שירותים הניתנים דרך חתימה אלקטרונית, אין בכלל הצדקה לקבוע שיצטרכו דווקא חתימה מאושרת. כשצריך מידע ממשרד ממשלתי, אפשר להסתפק בחתימה אלקטרונית שאינה מצריכה ללכת לגורם שלישי".

"חלק מהמסמכים הממשלתיים יהיו זמינים יותר"

במסגרת הצעת החוק, תתקיים הפרדה בין תכליות החתימה – מתי יש להידרש לחתימה מאושרת בלבד ומתי ניתן להסתפק באמצעים אחרים של חתימות אלקטרוניות. נוסח התיקון לחוק לא קבוע איזו רמת חתימה תידרש לכל דרישת חתימה בחיקוק ואלה ייקבעו על ידי היועץ המשפטי של כל נותן שירות ממשלתי. לדברי אופק, "החוק יאפשר זמינות רבה יותר של החתימות הדיגיטליות על חלק מהמסמכים, בהם חוזה משכנתא, חוזה כרטיס חיוב, בקשות מקוונות לרשם הירושות, צוואה דיגיטלית וכל הקשור בנסח טאבו – בקשה לרישום משכנתא, בקשה למידע מתוך התיק, שטר מכר, שטר משכנתא, בקשה להערת אזהרה ועוד. עם העברת התיקון לחוק, בכל אלה יוכלו הרשויות לפתוח חתימה דיגיטלית שתאפשר לאזרח להגיש את הבקשות אונליין, בלי לצאת מהבית".

לדברי נציגי משרד המשפטים והרשות להגנת הפרטיות שנכחו בדיון, החוק המתוקן יסיר חסמים ויקדם פרויקטים דיגיטליים במשק ובממשלה.

בדיון הועלו חששות לגבי ההשלכות של התיקון לחוק על אבטחת החתימות. ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) אמרה כי "עלינו לתת את הדעת ולשאול מהי רמת האבטחה. קיים חשש שמישהו יגיע למאגר של חתימות דיגיטליות ויעשה בו שימוש לא ראוי. בנוסף, בעוד שניתן לעשות אימות של חתימות בנייר על ידי גרפולוג שאכן מדובר בחתימות אמיתיות, איזו מהימנות יש לגבי חתימה דיגיטלית?"

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, כי "התיקון לחוק אינו גורע כלום ממה שהיה עד היום אלא מוסיף פתיחות בנושא החתימות ומאפשר שפה אחת לכולם, כדי שההתנהלות תהיה נכונה. החוק רק ייטיב עם הצרכן וישמור שמעתה התקשרויות רבות יוכלו להתבצע אלקטרונית".

זאב שטח, מנכ"ל קומסיין, הסביר שעוד לפי 17 שנים, עת חוקק החוק המקורי, החריגו הבנקים את עצמם מלאפשר חתימה אלקטרונית, ובאחרונה ההחרגה בוטלה ביוזמת בנק ישראל. באחרונה, ציין, בנק ישראל הקים צוות שטורח על החדרת החתימה האלקטרונית לשימוש בבנקים.

שטח ציין כי במשרד המשפטים למדו את הנושא המורכב של חתימה אלקטרונית, כולל התאמה לרגולציה האירופית (ה-eIDAS), "והצליחו ליצור חקיקה שתאפשר כיסוי יותר רחב של מגוון סוגי חתימות עם רמות קבילות שונות. כך, לא תישלל קבילותה של חתימה רק בשל היותה חתימה אלקטרונית. כמו כן, החוק קובע בפעם הראשונה בצורה מפורשת שרק חתימה אלקטרונית מאושרת מזהה חד משמעית את החותם ורמות שונות של ראיות. החוק מטיל בפעם הראשונה את נטל ההוכחה על הארגון שיזם את הפתרון ומסיר אותה מהמתכחש לחתימה, כך שכל ארגון יצטרך לשקול היטב את סוג החתימה שהוא מבקש ליישם".

"אין ספק שאם כעת חתימה אלקטרונית היא נחלתם של מאות אלפי עוסקים בלבד, מעכשיו ניתן יהיה לספק חתימה אלקטרונית גם לציבור הרחב, ורמת הביטחון של הארגונים בשימוש בחתימה זו תגדל", סיכם שטח.