"העיכוב בירידת צה"ל לנגב – עלול לסכן את המשך פעילות הסייבר הלאומי"

"העיכובים במימוש התוכניות של ירידת צה"ל לנגב, עלולים לסכן את המשך פעילות הסייבר הלאומי, אשר פועל בבאר שבע ומשפיע על כל אזור הדרום", כך אמרה ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא Dell-EMC ומנכ"לית מרכז המצוינות של החברה בישראל.

ד"ר ברי, לשעבר המדענית הראשית, השתתפה בפאנל "ההיי-טק הישראלי בפסגת החדשנות הגלובלית". הפאנל נערך במסגרת הוועידה השנתית של התאחדות התעשיינים, שהתקיימה ביום ה' האחרון בתל אביב. הפאנל נערך ביוזמת אנשים ומחשבים והנחה אותו עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף־יזמות בקרן הון סיכון JVP ושותף במשרד עוה"ד הרצוג, פוקס, נאמן ושות'.

משתתפי הפאנל, מימין: ד"ר צבי מרום, ח"כ יואב קיש, יהודה זיסאפל, ד"ר נמרוד קוזלובסקי, ד"ר ארנה ברי, דרור גונן, אילן כרמית. צילום: אסף שילה, ישראל סאן

לדברי ד"ר ברי, "הקמת מרכז הפיתוח של Dell-EMC בבאר שבע, היא בלא ספק ניסיון חשוב ביותר. הוא חשוב ברמה הגלובלית וברמה הלאומית. הוא מהווה תרומה חשובה לפיתוח הדרום בכלל ובאר שבע בפרט – כמרכז  טכנולוגי עולמי".

לדבריה, "הרשות הלאומית להגנת הסייבר עשתה דבר גדול בבאר שבע: זה גרם למשיכה של אנשים טובים מכל הארץ – אבל, זה לא מספיק. למרבה הצער, המהלך של מעבר צה"ל לנגב עדיין רחוק מלהסתיים, והעובדה הזו עלולה להעיב על העתיד של הפעילות בבאר שבע. זאת, כי יש גבול לעד כמה אתה יכול למצות את כוח האדם במקום".

המחסור בכוח האדם בהיי-טק

לדברי ד"ר צבי מרום, יו"ר נשיאות איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, "חברות מתפתחות בהתאם לכוח האדם שיש להן – ולא  לפי אזורים פריפריאליים. המטרה של פיזור ההיי-טק לפריפריה חשובה, אבל יש מציאות אחרת, שהצעירים מהפריפריה נודדים למרכז, כי שם השכר גבוה יותר". לכן, הסביר ד"ר מרום, "במקביל, חייבים לייצר בישראל רשת תעבורה, בסדרי גודל שונים לגמרי ממה שיש כיום – כדי שהיא תאפשר ניוד מתאים לתושבים מהפריפריה".

יהודה זיסאפל, יו"ר רד-בינת ולשעבר יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, אמר כי "הטיפול בפריפריה דורש סדרת פעולות בתחומים שונים. כשכיהנתי כיו"ר האיגוד, חיברנו בין הפריפריה לאקדמיה: בצפון זה היה עם הטכניון, והיו לנו הצלחות בחיבור שכזה".

"כאשר אנחנו מדברים על פריפריה בצפון, אין הכוונה לחיפה", אמר זיסאפל, "אלא לאזורים כמו קריית שמונה בצפון, או דימונה בדרום. האתגר הוא לגרום לכך שיהיו שם מרכזי היי-טק, שינצלו את הכישרונות המקומיים".

ח"כ יואב קיש (ליכוד), יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, נשאל על תפקיד המדינה בקידום המו"פ, והאם לא ראוי לעשות חשיבה מחדש בנושא מענקי העידוד שניתנים לחברות, רב-לאומיות וישראליות, הפועלות בעיקר בפריפריה. "הטבות מס אינן נבחנות רק בהיבט הכספי הישיר  שלהן, אלא בערכים מוספים נוספים, כגון עידוד התעסוקה, וסיוע לצמיחה הכלכלית בפריפריה", אמר.

"אסור לשכוח שהעובדים משלמים מס הכנסה, שמחזיר בצורה מסוימת את ההשקעה שלנו – וזה חלק מהמטרה לעידוד המו"פ". ח"כ קיש אמר כי "אני נחוש להסתער על נושא הרגולציה ולצמצם אותה". ד"ר מרום העיר כי "הבעיה בישראל אינה רגולציה – אלא בירוקרטיה במסווה של רגולציה. בזה הממשלה צריכה לטפל, ולא בכפפות של משי".

יבוא מהנדסים: פתרון לטווח הקצר

עוד נדון נושא המחסור החמור בכוח אדם, והחלטת הממשלה לאפשר ייבוא מומחים מחו"ל. ח"כ קיש אמר כי הוא בעד מתן רישיונות להבאת מומחים, כדי להקל במעט על לחץ כוח האדם. ד"ר מרום חלק עליו ואמר כי "יבוא מהנדסים יכול להיות פתרון לטווח קצר, אך אינו יכול להוות חלופה לתוכנית ארוכת טווח, שתפתור אחת ולתמיד את המחסור".

"אנחנו שומעים על המחסור הזה כבר כמעט שני עשורים. אם אנו עדיין באותו מצב, סימן שיש פה כשל תכנוני. צריך לייצר תוכניות לטווח ארוך, כגון העמקה מסיבית של החינוך הטכנולוגי, והרחבה משמעותית של המצטרפים להיי-טק – ולא רק באזור המרכז".

"התעשיינים צריכים להקשיב לרעיונות חדשים"

צחי וייספלד, המנהל היוצא של פעילות האקסלרטורים במיקרוסופט, (Microsoft), אמר כי "החברות הרב-לאומיות בונות פלטפורמות שמאפשרות להן לשתף ידע וניסיון עם חברות צעירות, ולאפשר ליזמים בתחילת דרכם לפרוח בשווקי העולם. אבל, לצערי אנחנו נתקלים בתופעה לפיה יזמים רבים, שמפתחים דברים חדשים, לא מוצאים אוזן קשבת אצל מנהלי המפעלים בתעשייה. זה הזמן לקרוא לתעשיינים להיות יותר פתוחים, להקשיב לרעיונות חדשים, כי זה  מועיל גם להם".

דרור גונן, מנכ"ל גליל סופטוור, מיזם ייחודי המעסיק 190 מהנדסים באזור הצפון, שעוסקים במחקר ופיתוח – 90% מהם מהמגזר הערבי, אמר כי "המיזם שלנו נחשב למוצלח ואנחנו מוכיחים את היכולות של המהנדסים הערבים. אבל, לצערי, זה לא המצב בתעשיית ההיי-טק. צעירים ערבים רבים מודעים למגבלת הקושי להשתלב בתעשייה, ולכן אינם מתאמצים ללכת ללמוד. הם יודעים שהסיכוי שלהם להתקבל – קלוש".

אילן כרמית, מ"מ מנכ"ל מכון התקנים, אמר כי נושא התקינה משתלב כיום בפעילות של יזמים וחברות טכנולוגיות מכל קשת התעשיה.

"ארגונים מבינים שלפני שהם הולכים לפתח רעיון חדש, עליהם לוודא את התאימות שלו מבחינת תקינה בינלאומית. אנו מסייעים בתחום לנציגי מפעלים, משלבים אותם במאות ועדות תקינה ברחבי העולם –  ותורמים לתעשיה".