למרות הקיצוץ: תקציבי רשות התקשוב, משרד המדע והחינוך הטכנולוגי – יעלו

למרות הקיצוץ הרוחבי של חמישה מיליארד שקלים בתקציב 2019, שאותו אישרה הממשלה ביום ו', התקציבים הקשורים למדע, מחשוב וחינוך טכנולוגי צפויים לעלות. כך, הסכום שיקבל משרד המדע והטכנולוגיה יגדל ב-12% ליותר מחצי מיליארד שקלים וזה של רשות התקשוב הממשלתי – ב-25%, ל-250 מיליון. ב-2018 הוקצבו לרשות כ-200 מיליון שקלים. כמו כן, יגדל התקציב המיועד לחינוך הטכנולוגי וללימודי המתמטיקה.

יצוין כי הממשלה אישרה מסגרת כללית לתקציבי המשרדים והדיונים על הסעיפים יימשכו, לרבות בוועדות בכנסת. כך או כך, מגמת העלייה בתקצוב התקשוב הממשלתי ברורה, ותאפשר לרשות התקשוב לממש חלק ניכר מהתוכניות שלה, כפי שהוצגו על ידי ראש הרשות, יאיר פראנק, בכנס e-Gov של אנשים ומחשבים, שנערך בחודש שעבר. בין היתר, פועלת הרשות לממש את חזון האזרח במרכז על ידי האצת תהליך העלאת אפליקציות ושירותים לשימוש באמצעות המובייל, כמו גם חשיפה והגברת המודעות של האזרחים לשימוש בשירותים שהממשלה מספקת במחשבים ובסמארטפונים. הגידול בתקציב הרשות ישפיע בעקיפין גם על פעילות המחשוב ביתר המשרדים.

במקום קיצוץ – גידול בתקציב משרד המדע

כאמור, תקציב משרד המדע והטכנולוגיה גדל ב-12%, והוא יעמוד ב-2019 על 559 מיליון שקלים. כפי שפרסמנו ביום ה', שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, הודיע שלא יצביע בעד התקציב אם לא תבוטל דרישת משרד האוצר לקצץ 75 מיליון שקלים בתקציב משרדו. לאחר משא ומתן ארוך הצליחו אנשי המשרד לא רק לבטל את רוע הגזירה כי אם להפוך את הקערה על פיה – וכאמור, התקציב גדל.

בהודעה שפרסם אקוניס לאחר הישיבה נכתב כי "מדובר בשיא של כל הזמנים בתקציב, המאפשר לשקף את הפעילות של המשרד להנגשת המדע והטכנולוגיה לכל אזרחי ישראל, ובעיקר בפריפריה". הוא הוסיף כי "אני שמח שגם במשרד האוצר הבינו את חשיבות יצירת תשתית לבניית הדור הבא של מדעני ישראל ושל תעשיות ההיי-טק, הרובוטיקה והחדשנות".

עם זאת, התקציב עדיין לא פותר את סוגיית מרכזי להב"ה ואת המחלוקת שקיימת בין משרד האוצר למשרד המדע והטכנולוגיה לגבי גיוס עובדים חדשים אליהם. לדברי אקוניס, "המשא ומתן עם האוצר נמשך ולמרבה הצער, הם הקשיחו את עמדתם".

יותר כספים ללימודי המתמטיקה והטכנולוגיה

גם תקציבו של משרד החינוך גדל – במקרה זה ברבע מיליארד שקלים – ועל פי המשרד, חלק מהגידול יופנה לתחומי התקשוב ולימודי המדעים. התקציב הכולל של המשרד יגיע ל-60 מיליארד שקלים, והוא נושק בהיקפו לתקציב הביטחון – בפעם הראשונה מזה עשרות שנים.

שר החינוך, נפתלי בנט, הדגיש כי 75 מיליון מתוך התוספת של 250 מיליון השקלים יופנו לקידום לימודי מתמטיקה לבגרות ברמה של חמש יחידות – תכנית שבה החל משרד החינוך עם כניסתו של בנט לתפקיד. לדברי בנט, "תכנית המתמטיקה תמשיך גם בשנה הבאה, תשע"ט, במטרה להרחיב את מספר התלמידים הלומדים חמש יחידות".

עוד הוא אמר שבשנה הנוכחית ובזו הבאה יתמקד משרד החינוך בתגבור הלימודים ביישובי הפריפריה, בסיוע לתלמידים לעבור משלוש לארבע יחידות לימוד במתמטיקה ובמאמץ לאפשר לאלה שלא ניגשים כלל לבגרות במקצוע זה לעשות לפחות שלוש יחידות. במשרד החינוך מציינים כי הלימודים יתוגברו באמצעות חונכות וירטואלית. בנוסף, יקצה המשרד תקציבים לעידוד הסמכת מורים וסטודנטים בתחום הטכנולוגי, כדי להתגבר על המחסור במורים בחינוך הטכנולוגי.

תקציב רשות החדשנות – ללא שינוי

לעומת התקציבים הטכנולוגיים האחרים, תקציב רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי) יישאר ב-2019 ללא שינוי ויעמוד על 1.64 מיליארד שקלים.

מהרשות נמסר כי היציבות בתקציב היא לצד גידול משמעותי במשימות, שיבוא לידי ביטוי בגידול בהון האנושי, בתוכנית נטו תעשייה ובתכניות נוספות.

"מגרש משחקים רגולטורי" בתחום הפינטק

סעיף נוסף בתקציב שקשור בטכנולוגיה הוא הגברת התחרות בשוק הבנקאות באמצעות הסרת חסמי מעבר. הממשלה קיבלה את הצעת משרד האוצר להקים סביבות ניסוי לחברות טכנולוגיות, בעיקר בתחום הפינטק. המלצת האוצר היא להקים ועדה שבה יהיו חברים אנשי מקצוע מתחומים שונים, כדי לבחון טכנולוגיות שחברות עושות בהן שימוש לצורך ביצוע פעולות שונות בתחום הפיננסי. בדברי ההסבר מציין המשרד שעל פי ההערכות, יש בישראל 450 סטארט-אפים שעוסקים בפינטק, ויש למדינה אינטרס ברור לקדם את מעמדה של ישראל בתחום.

לצורך כך יוקם "מגרש משחקים רגולטורי", שיאפשר לחברות לנסות את המודל העסקי שלהן בעזרת הטכנולוגיות החדשות, תוך פיקוח של הרגולציה. זאת, כדי לאפשר יישום טכנולוגיות חדשות מבלי לפגוע במסגרות הפיננסיות ולשמור על כספי הציבור. לא צוין בהחלטה כמה כסף יוקצה לזה ונראה כי המימון יהיה מסעיפי התקציב הקיימים של משרד האוצר ובנק ישראל.

כמו כן, כוללת הצעת התקציב רפורמה כוללת בשוק השידורים, צמצום ההגבלות על בעלי רישיונות, הוזלה נוספת של חבילות התכנים המסופקות על ידי החברות השונות וקידום המגמה של ביטול החובה של הספקיות yes ,HOT, פרטנר וסלקום לספק חבילות יסוד. זאת, מפני שלטענת משרד האוצר, החבילות הללו לא משיגות את המטרה שלשמה פותחו, אלא משמשות את הספקים להתאמת מחירים.