יו"ר ועדת הכספים: "הממשלה מגמגמת במה שנוגע לביטקוין"

נושא המטבעות הווירטואליים, שעלה באחרונה לכותרות עקב הנסיקה של הביטקוין – ולאחר מכן הירידה בשערו, והצעדים שנוקט נגדו יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, עלה היום (ב') לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. הוועדה הפצירה בממשלה לזרז את עבודת המטה ולגבש את עמדתה בנושא בהקדם, והיו"ר שלה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר כי "ייתכן שיש במטבעות הווירטואליים פוטנציאל כלכלי גדול". לדברי ח"כ גפני, "הממשלה מגמגמת בנושא. הרכבת כבר יצאה לדרך ונדרש הליך מהיר לגיבוש עמדה".

בדיון השתתפו נציגים בכירים של גופי הרגולציה הכלכליים בישראל. המכנה המשותף בדבריהם היה שאכן, ייתכן שהמטבעות הווירטואליים הם פוטנציאל גדול, אבל יש לוודא הגנה על האזרחים ועל המשקיעים, ולוודא שאין כאן פלטפורמה להלבנת הון. נציגי הרגולטורים השונים הסכימו שעד להודעה חדשה, הביטקוין יוגדר כ-"נכס פיננסי" ולא כמטבע, ועל כן, אם ערכו יעלה – המשקיעים בו יהיו מחויבים במס על רווחי הון.

את הדיון יזם ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני), שאמר ש-"ישראל היא מדינה עתירת טכנולוגיה ובעלת משק מתקדם, ואנחנו לא יכולים להישאר מאחור בעניין הזה. צריך שתהיה ודאות בתחום זה – בקרב המשקיעים, היזמים והאזרחים".

בנק ישראל: "לנהוג בזהירות במה שנוגע לביטקוין"

המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו טרכטנברג, הציעה לנהוג בזהירות בכל מה שקשור לביטקוין, מאחר ש-"מדובר ביוזמה פרטית, נטולת גיבוי של ממשלה או בנק מרכזי כלשהו, ונדרשת יציבות במחיר שלו. בעיה נוספת היא האנונימיות של הביטקוין ושאר המטבעות הדיגיטליים, שמשמעותה היא שהכללים הבינלאומיים בנושאים כמו הלבנת הון לא יכולים לחול עליו". היא ציינה כי "אין פיקוח באף מדינה שהוציא הנחיות ברורות לגבי הביטקוין. יש לנו צוות שממשיך לחפש פתרון וכשיימצא, יצטרך להיות שיתוף פעולה עם שאר הגורמים".

פרופ' האוזר הבדיל בין הביטקוין לבלוקצ'יין. "הבלוקצ'יין הוא טכנולוגיה פורצת דרך והיא תלווה אותנו. הביטקוין נולד עימה, אבל יש בו סיכון גדול". הוא הפנה לשם המחשה לשער של המטבע, שעולה ויורד במהירות ובשיעורים גבוהים, וטען כי הוא נושא בחובו סיכון להונאות. "הדבר הכי חשוב הוא שמשקיעים ידעו שיש מי שמגן עליהם, מה שהם לא יודעים כיום", אמר.

בדבריו הסביר פרופ' האוזר את החלטתו להמליץ על הגבלת המסחר בחברות ביטקוין בבורסה ואמר כי "לפני שנותנים לחברות כאלה להיסחר, צריכים לייצר מסגרת ייעודית".

מנהל רשות המיסים, משה אשר, הביע עמדה דומה ואמר כי "הביטקוין, מבחינת דיני המס, הוא לא מטבע אלא נכס פיננסי, וכך גם מקובל להסתכל עליו בעולם. מתחיל להתפתח פה שוק הנפקות ולכן, יש לייצר ודאות – מהן ההשלכות של הדבר כשמדובר במס הכנסה, מע"מ, מס רווחי הון וכדומה".

הצד השני של המטבע הווירטואלי

מנגד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, מני רוזנפלד, דיבר בשבחו של המטבע הווירטואלי ואמר כי הוא "רחוק מלהיות אנונימי". גם הוא קרא ל-"בהירות רגולטורית" בנושא.

יו"ר הבורסה ליהלומים, אלי אבידר, ציין כי זו עומדת להנפיק בקרוב מטבע דיגיטלי, שיבטל את הצורך להשתמש במזומן בעת קניית יהלומים.

לסיכום, קרא יו"ר הוועדה לרגולטורים לדווח לה בתוך חודש וחצי על הצעדים שבכוונתם לקדם ביחס למטבעות הווירטואליים. "ממשלת ישראל, על כל שלוחותיה, חייבת להתכנס מסביב לשולחן ולקבל החלטה בנושא. אנחנו יוצאים מכאן מודאגים כי יש פה גמגום. ועדת הכספים תנהל מעקב מה הממשלה עושה ונקיים דיון נוסף לראות לאן התקדמנו. לא נסתפק במילים", אמר.