הממשלה אישרה את מינוי יגאל אונא לראש מערך הסייבר הלאומי
אונא שירת ביחידת 8200 באמ"ן ובשב''כ ● בין 2014-2017 עמד בראש אגף סיגינט-סייבר בשב"כ, וביוני 2017 מונה כראש היחידה לטכנולוגיות סייבר במטה הסייבר ● נתניהו: "לאונא ניסיון רב בכל תחומי הסייבר וביחידות הסייבר במערכת הביטחון - הוא יביא את ניסיונו העשיר להמשך בניית מערך הסייבר"
הממשלה אישרה היום (א') את מינוי של יגאל אונא לתפקיד ראש מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה.
לפני שבוע הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על החלטתו למנות את אונא לתפקיד.
אונא, בן 46, משמש כיום כראש היחידה לטכנולוגיות סייבר במטה הסייבר הלאומי. בעברו הוא שירת במשך כשלושה עשורים במערכת הביטחון בתפקידי סיגינט וסייבר המשלבים מודיעין, פיתוח והטמעת טכנולוגיות ומבצעים אופרטיביים, וכן בתפקידי מטה ובניין כוח. אונא שירת ביחידת 8200 באמ"ן ובתפקידי ניהול בכירים בשירות הביטחון הכללי. בין השנים 2014-2017 הוא עמד בראש אגף סיגינט-סייבר בשב"כ, עד למינויו כראש היחידה לטכנולוגיות סייבר במטה הסייבר הלאומי ביוני 2017.
בהחלטתו לפני שבוע מסר נתניהו כי "לאונא ניסיון רב בכל תחומי הסייבר וביחידות הסייבר השונות במערכת הביטחון. אני משוכנע שהוא יביא את ניסיונו העשיר להמשך בניית מערך הסייבר ולהתמודדות מוצלחת מול אתגרים ביטחוניים מורכבים".
ראש הממשלה הודה "לד"ר אביתר מתניה, שמסיים את כהונתו כראש מטה הסייבר הלאומי לאחר שש שנים. הוא הקים את המטה ותרם תרומה רבה לביטחון הלאומי ולהפיכתה של ישראל למעצמת סייבר בקנה מידה עולמי".
עוד הודה נתניהו לבוקי כרמלי, ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר: "כרמלי הקים את הרשות יש מאין והחל את פעילותו המבצעית של ה-CERT הלאומי. הוא ניהל באחריות ובמקצועיות אירועי סייבר רבים בישראל והוביל את תהליך קבלת האחריות מהשב"כ על גופי תשתיות קריטיות של מדינת ישראל".
כפי שפורסם בראשונה באנשים ומחשבים, הממשלה אישרה לפני שלושה שבועות את הצעת ראש הממשלה, נתניהו, לאחד את מטה הסייבר והרשות להגנת הסייבר ליחידה אחת – מערך הסייבר הלאומי. המערך יהיה אחראי על כלל היבטי הגנת הסייבר במרחב האזרחי – החל מגיבוש מדיניות ובניין כוח טכנולוגי ועד להגנה מבצעית בסייבר. כאמור, אונא יעמוד בראש המערך האחוד.
מעט היסטוריה
בספטמבר 2014 החליט ראש הממשלה, נתניהו, על הקמת רשות לאומית להגנה אופרטיבית בסייבר והנחה את ד"ר מתניה להוביל את המהלך. הרשות קיבלה את האחריות ואת הסמכויות הנדרשות להגנת המרחב האזרחי מפני איומים בתחום והיוותה גוף אופרטיבי, הפועל לצד מטה הסייבר הלאומי. המטה, מצדו, המשיך "בבניין הכוח המדינתי ובחיזוקה של מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום".
החלטת נתניהו התקבלה בהמשך לעבודת מטה שעסקה בהסדרת ההיערכות הלאומית להגנה אופרטיבית במרחב הסייבר. מהעבודה עלה הצורך בגוף ייעודי, שיחבר בין המרחב האזרחי לעולם הביטחוני, ירכז את טובי המומחים ויוביל את כלל פעילות ההגנה בישראל "בהסתכלות ארוכת טווח על האיומים הגוברים והמתפתחים בסייבר".
על הקמת מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה החליט נתניהו במאי 2011 ומינויו של ד"ר מתניה לראשות המטה אושר שבעה חודשים לאחר מכן. לפני מספר שבועות נודע כי הוא פורש מתפקידו.
ההחלטה על הקמת המטה התקבלה בעקבות עבודת ועדה לבחינת התחום, בראשות אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל. ועדה זו מנתה 100 מומחים מתחומי הביטחון והאקדמיה, שעבדו קרוב לשנה והניחו את תשתית החשיבה לתחום. אחת מהמלצותיה הייתה הקמת מטה קיברנטי לאומי.
המטה, שכאמור הוקם במשרד ראש הממשלה, מצוי בכפיפות ישירה לנתניהו. בינואר אשתקד אישרה הממשלה את מינויו של הראש הראשון של הרשות הלאומית להגנת הסייבר – בוקי כרמלי. כרמלי עבד בצמוד ובמקביל לד"ר מתניה. הממשלה אישרה את הקמת הרשות בפברואר 2015, על מנת שתרכז את הטיפול ותישא באחריות הלאומית הכוללת לנושא.
במסגרת הרשות הוקם CERT (ר"ת Cyber Event Readiness Team – מרכז למוכנות מפני מתקפות סייבר) לאומי, נוסף על זה הקיים. מטה הסייבר היה מעין "משרד" ממשלתי, שתכלל ותכנן את התחום, ואילו הרשות הייתה גוף הביצוע והבקרה.
תגובות
(0)