מה גרם לחשיפת מסמכים מסווגים באתר ארכיון המדינה?

מחסור בכוח אדם, חוסר ניסיון של חלק מהעובדים ו-"טעויות שקורות" הביאו לחשיפת מסמכים מסווגים רבים באתר הארכיון - כך עלה בדיון שהתקיים אתמול (ב') בכנסת ● כמו כן, נחשף שרובם המכריע של המסמכים הלא מסווגים כלל לא נחשפים לציבור

להתמודד בלי להיכנס לפאניקה. דליפת מידע. אילוסטרציה.

מסמכים רגישים ומסווגים שהועלו לאתר ארכיון המדינה, מסמכים לא מסווגים שכלל לא נחשפו וטענות שלפיהן יש גורמים שרוצים לשמור את המידע מוסתר – אלה הדברים המרכזיים שעלו בדיון שקיימה אתמול (ב') ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

הדיון התקיים בעקבות תחקיר שערך ידיעות אחרונות, שבו נמצא שמידע רגיש על אזרחים, כולל מידע רפואי ותיקי אימוץ, וחומרים ביטחוניים מסווגים חשופים לעיני כל באתר. מהדיון עלו שני ממצאים בולטים: שיש באתר מסמכים רגישים ומסווגים שעדיין לא הורדו, ושהרוב המכריע של המסמכים הלא מסווגים כלל לא נחשפו לציבור – לטענת אנשי ארכיון המדינה עקב בעיות של כוח אדם ורגולציה. מתוך 400 מיליון מסמכים שמצויים בגנזך המדינה, רק שבעה מיליון נסרקו והועלו לאתר.

כמו כן, התגלעו במהלך הדיון חילוקי דעות בין אנשי הגנזך בשאלה מי האחראי על חשיפת המסמכים הרגישים. בעוד שגלעד ליבנה, מנהל מחלקת חשיפה בארכיון המדינה, תלה את האחריות לדליפת המסמכים הרגישים ב-"סטודנטים ועובדי ארכיון לא מנוסים, שעברו הכשרה שארכה שעה", גנז המדינה, ד"ר יעקב לזוביק, לקח את האחריות על עצמו.

"אני אחראי לחשיפה המוצלחת והלא מוצלחת. אני בעצמי חושף כ-200 תיקים ביום. גם אני אישית טעיתי, מצאו בתיק שעסקתי בו טעות", ציין. לדברי לזוביק, "חשיפת חומר ארכיוני חייבת לכלול טעויות. מי שעוסק בחשיפה טועה, אין דרך אחרת. על החברה הישראלית להחליט אם היא רוצה שהחומר הארכיוני יהיה פתוח במחיר של טעויות פה ושם, או לא".

כך או כך, שניהם הסכימו שיש צורך בגיוס כוח אדם מקצועי, שיצמצם את הטעויות האלה ואת בעיות אבטחת המידע, ויביא לחשיפתם של יותר חומרים מארכיון המדינה לציבור.

עוד התברר כי בין השנים 2005 ל-2015 נחשף כשליש מהחומר המסווג שהתווסף באותן שנים לארכיון המדינה – כ-107 אלף תיקים בשנה. "בשנתיים האחרונות אין כמעט חשיפה מסווגת, בשל בעיה – המערכת קרסה ולא פותרים זאת. אחראי לזה מי שעומד בראש ארכיון המדינה", אמר ליבנה.

ד"ר לזוביק השיב כי "זו בעיה של אבטחת מידע, שאני מקווה שתיפתר. לא הייתה ברירה אלא להוריד את המערכת הישנה. לא ציפינו שאבטחת המידע של משרד ראש הממשלה תמנע מאתנו להקים את המערך במשך שלוש שנים".

חוסר החשיפה – בגלל הוראה של משרד המשפטים?

בדיון עלו טענות שלפיהן קיים קושי גדול לחשוף חומרים לעיון הציבור לנוכח החוק והוראה שנתן באחרונה משרד המשפטים, שקובעת שההחלטה האם לחשוף את המסמכים נתונה בידי המשרדים שהפקידו אותם בארכיון. יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, אמר בהקשר זה כי "יש לבחון מה קרה שהתעוררו גורמים לבלום את המגמה לחשיפת חומרים מארכיון המדינה. עם ישראל צריך ללמוד את ההיסטוריה בלי מורא ובלי חשש". הצטרפו אליו ח"כים נוספים שקראו לחשיפה של יותר חומרים מארכיון המדינה, בהם תמר זנדברג ודב חנין.

איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי במשרד המשפטים, השיב לטענות באמרו כי "אנחנו רואים בברכה פעילות שתביא לחשיפת כל מידע שצריך להיחשף לציבור. יחד עם זאת, חופש המידע הוא רק אחת מהזכויות, יש גם את הזכות לפרטיות ואיזונים נוספים". הוא אמר כי "למרות הטענות שנשמעו כאן, חוק הארכיונים אינו באחריות שרת המשפטים. תקנות הארכיונים הותקנו בידי משרד ראש הממשלה, והאחריות להוביל מהלכים היא עליו ועל הגנז".

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, סיכם את הדיון ואמר ש-"התפיסה המרכזית היא שרק החריג לא צריך להיחשף – ולא להפך. זה ההבדל בין מדינה דמוקרטית לדיקטטורית. לצד זאת, הפעילות בתחום צריכה להתמסד ויש צורך במשנה סדורה. בהספקים ובחשיפה גדולים יותר, אבל יש לתת את הדעת גם על הפגיעה בפרט. לחשיפה טובה ונקייה יותר יש צורך בהכשרות ותקציבים. נקיים דיוני המשך בנושא ונפנה לגורמים האחראיים, כדי לקבל תשובות ולזרז את הפעילות הנכונה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים