מהומלסית לבכירה במיקרוסופט: הגילוי האישי שסייע להצלחה הטכנולוגית

ההיי-טק הוא תעשייה ש-"מואשמת" לא אחת בחד גוניות מבחינת זהות המועסקים בה – בין אם בצדק ובין אם לאו. לא בכדי, המונח "מגוון" (Diversity) הולך וקונה לו אחיזה בשנים האחרונות – בעיקר בעמק הסיליקון, אבל גם כאן, בישראל. בארץ, הנושא מועלה בעיקר בהקשר של חרדים, ערבים ונשים, ולפעמים גם אתיופים, והצורך בצמצום המחסור בעובדים על ידי הכנסת מגזרים חדשים, אבל בעולם (וגם בישראל – אם כי פחות), אחת הקהילות הבולטות ששמן מקושר למגוון בהיי-טק היא קהילת הלהט"ב.

לא סתם חברות כמו פייסבוק (Facebook), גוגל (Google) ומיקרוסופט (Microsoft) מחזיקות קבוצות פעילות של להט"בים ומתגייסות למען קהילה זו גם במאבקים כלליים, שלאו דווקא קשורים לטכנולוגיה. לא סתם המנכ"לים של החברות הללו מתבטאים בעד זכויות להט"בים ומשתתפים באירועים של קהילה זו. מארק צוקרברג, למשל, צעד לא אחת בראש קבוצה של עובדי פייסבוק במצעד הגאווה בסן פרנסיסקו. הן מבינות שמגוון מניב להן תועלות עסקיות והכי חשוב – עוד מזומנים לשורות ההכנסות והרווח. הן מבינות שאווירה יותר מקבלת ותומכת מביאה לעובדים יעילים ופרודוקטיביים יותר.

אחת הקבוצות הבולטות של עובדים להט"בים נמצאת במיקרוסופט. הקבוצה פעילה גם בישראל, בהובלתם של אדיר רון וקובי מימון. בשבוע שעבר הגיעה לישראל קריס נובה, יועצת בכירה לפיתוח תוכנה בחברת הענק ואישה טרנסג'נדרית (מזכר לנקבה). היא הגיעה לכאן אמנם כדי להשיק בישראל שירות חדש, אבל במיקרוסופט ישראל ניצלו את ההזדמנות והביאו אותה להרצאה שהתקיימה במרכז הגאה בתל אביב.

נובה היא רק בת 30 (השבוע), אבל עברה במהלך חייה – הן האישיים והן הטכנולוגיים – הרבה מאוד. היא חוותה, ועדיין חווה, חיים מרתקים, וניתן לומר עליה שהיא הגיעה, במהופך מהמשפט המפורסם, מבירא עמיקתא לאיגרא רמא. במרוצת השנים היא הייתה הומלסית וידעה מורדות רבים – עד שהיא תפסה את עצמה ברמה האישית והמקצועית, והבינה שהיא בעצם אישה – ורוצה לעשות את השינוי. כך, באותן השנים היא הקימה סטארט-אפ והחלה בתהליכי השינוי, ובמרכזם שינוי השם מכריסטופר (עם CH) לקריס (עם K).

לדבריה, יש קישור בולט בין העליות והמורדות שידעה בחייה האישיים לאלה שידעה בחייה המקצועיים-קרייריסטיים-טכנולוגיים. ככל שהיא הייתה למטה מבחינה אישית, כך היא לא זרחה גם ברמה המקצועית – ולהפך. "השינוי האישי שלי וההצלחה שלי בקריירה הלכו ועדיין הולכים יד ביד", אמרה נובה בראיון לאנשים ומחשבים. "לפני כמה שנים הגעתי למקום שבו הן חיי והן הקריירה שלי היו תקועים, לא הולכים למקום טוב יותר אלא רק רע יותר. כשהכל הגיע למטה, הבנתי שאני טרנסג'נדרית, ואז הייתה נקודת המפנה – בכל תחומי החיים שלי. אחרי שנים של הדחקה, התחלתי לדמיין עולם שבו אני חיה את חיי כטרנסג'נדרית ומאוד אהבתי את זה. הדבר סייע לי להתפתח גם בקריירה".

לדבריה, לקח לה לא מעט זמן לצאת מהארון. "לפני הגילוי העצמי שיקרתי לכולם, לא היו לי קשרים אמיתיים או חברים אמיתיים", אמרה. "הייתי מאוד מניפולטיבית וידעתי לשחק ולשקר – ואף אחד לא היה מרגיש. ברגע שהתחלתי לאהוב את עצמי ולהיות שמחה עם עצמי, המשחקים נגמרו, והתחלתי להיות גאה בעבודה שלי ובמה שאני עושה בפיתוח תוכנה ובקריירה. יותר מזה, רציתי לקשר לכך את השם החדש שלי, ולכן פתחתי פרופילים חדשים לגמרי במקומות כמו גיטהאב (GitHub) ופייסבוק, ומחקתי את הישנים. רציתי שיראו את קריס האישה".

איך היו התגובות לכך בסביבה האישית ובמקומות העבודה שלך?
"התגובות היו חיוביות ולמדתי שיש לי אחריות לשתף אנשים, כי זה ישנה את השקפתם על להט"בים. היה מקום עבודה שבו זה יצר לי בעיות, כי אנשים קראו לי בשם המגדר הלא נכון ונפגעתי מזה, אבל באופן כללי, מעולם לא חוויתי בתעשיית ההיי-טק אפליה כטרנסג'נדרית. מה גם שהבנתי שקשה לאנשים לשנות את אופן הדיבור והפנייה אליי מזכר לנקבה".

מה מצב הלהט"בים בהיי-טק?
"המצב כיום הרבה יותר טוב משהיה, להט"בים מתקבלים במקומות עבודה רבים כפי שהם. עם זאת, יש עוד מה לשנות".

מפתחת לינוקס מגיל 12

אחד הדברים הבולטים כשפוגשים את נובה הוא ההתלהבות והתשוקה שלה לעולם הקוד הפתוח. מדובר בתשוקה שהתפתחה בשלב מוקדם מאוד – היא החלה להשתמש בלינוקס (Linux) בגיל 12, והגבירה את הפיתוח באמצעותו ככל שחלפו שנות הנערות והקולג' שלה. כבר בתיכון היא פיתחה תוכנה שסייעה לה לזהות את התשובות לשיעורי הבית, ולפחות את הדרכים הקלות והמהירות ביותר לעשות אותם – ונזרקה מבית הספר. ההנהלה גילתה את מה שהיא עשתה לאחר שהגיעה אליה השמועה שהשותפה של נובה לדירה מורידה סרטים רבים בצורה פיראטית. בהנהלת בית הספר החלו לעקוב אחרי הגלישה של השתיים – וגילו שדווקא נובה היא זו שמורידה הרבה יותר דאטה.

נובה בולטת בעולם הקוברנטס (Kubernetes) ואף יצרה את קוביקורן (Kubicorn). קוברנטס, למי שלא יודע, היא מערכת קוד פתוח לאוטומציה של פריסה, קנה מידה וניהול של קונטיינרים. היא מקווה שיום אחד היא תוכל להפוך את קוברנטס למערכת קלה להתקנה ולניהול על כל פלטפורמת ענן שהיא.

שפת התכנות העדיפה על נובה היא Go, אף על פי שיש לה רקע גם בשפת C. היא עבדה על אפליקציות תוכנה כשירות (SaaS) מתוחכמות וסייעה לצוותים להצליח בסביבות אג'ייל וקנבן, ואף בנתה אפליקציות שמריצות כמות גדולה של מידע על גבי סביבת למבדה (Lambda).

מה בעצם עושה השירות החדש שהשקתם?
"הוא לוקח את מה שנקרא 'המאסטרים של הקוברנטס' ומנהל אותם כשירות ב-Azure, סביבת הענן של מיקרוסופט. כלומר, נושא הניהול של הקוברנטס לא נופל יותר על המשתמש, והוא לא צריך יותר לדאוג לזה.

הרעיון שמאחורי השירות הוא לפשט את המורכבות של הקוברנטס, לעזור לארגונים לבנות את האפליקציות שלהם ולהעביר אותם לענן מבלי להבין את התשתיות של הקוברנטס".

היא ציינה כי "הקוברנטס זה כיום סטנדרט, אבל קשה לארגונים להבין מה עושים עם זה ואיך מפשטים את זה. אני עוזרת להם להבין היכן ואיך להשתמש בכלים של מיקרוסופט כדי לעשות זאת". לדבריה, התועלת העסקית נעוצה בכך ש-"זה מאפשר לארגונים ליותר יותר אג'יליים וחדשניים".

מה המצב בישראל?
"תעשיית ההיי-טק הישראלית מלאה באנשים בעלי תשוקה ללמוד ולהצליח, הרבה יותר מאשר בארצות הברית, וזה מרענן. אני רואה בארצות הברית הרבה אנשים שלא מתרגשים מקוברנטס, ופה מתרגשים מזה מאוד".

אדיר רון אמר בהקשר זה כי "אנחנו רואים תחילה של קוברנטס בישראל בסטארט-אפים ונראה את זה גם ברמת הארגונים הגדולים יותר, כי רוב הארגונים הגדולים בישראל רוצים להגיע לרמת מהירות ביצועים כמו של סטארט-אפים. הם מבינים שלפעמים לוקח להם שלושה חודשים לעשות את מה שסטארט-אפ עושה בשלושה ימים. קוברנטס הוא המפתח לעשות את זה, להביא ארגונים להיות יותר אג'יילים, חדשניים ומהירים כמו סטארט-אפים".