"צה"ל במסע דיגיטלי וצריך לאמץ את תרבות הטכנולוגיה המשבשת"

צה"ל נמצא בימים אלה במהלך טרנספורמציה דיגיטלית ו-"צריך לאמץ את תרבות הטכנולוגיה המשבשת. היעד של אגף התקשוב הוא לרתום את הטכנולוגיה לשיפור רב עוד יותר של היעילות המבצעית של צה"ל", כך אמר בכיר באגף.

הבכיר דיבר בתדרוך לעיתונאים שנערך אתמול (ב'), שבמהלכו הוצגו הפעילות והיעדים של האגף, ובתוכם של יחידת לוט"ם. כך, לדבריו, מתכוון אגף התקשוב להמשיך בשנה הקרובה בתהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית שעוברים על צה"ל; לקבוע ארכיטקטורה ותשתיות מחשוב חדשות – לעבור ממערכות ישנות כמו צי"ד לארכיטקטורה יותר פתוחה ומוגנת; לאפשר שילוביות בין זרועית טובה יותר; להוביל את צה"ל רשתי ואת תוכנית המעבר של התקשוב דרומה (לוט"ם צפויה להיות הראשונה מבין היחידות הטכנולוגיות של צה"ל שיעברו דרומה – וזה צפוי לקרות עד 2023); ולהוריד את מספר הדטה סנטרים הצבאיים לחד ספרתי.

"אנחנו במרכזו של כינון אסטרטגיית טרנספורמציה דיגיטלית צה"לית", ציין הבכיר. "עלינו לראות איך אנחנו משנים את התרבות הדיגיטלית של צה"ל והופכים את האתגר המבצעי למוכוון מידע".

כמו כן, לדבריו, "דרושה ארכיטקטורה אחת, כדי שלא ייווצר מצב שבו כל זרוע תלך לכיוון שלה. יותר ויותר מובן לצה"ל שמה שמייצר את האפקט בקצה הוא הרשתיות ולא כל פלטפורמה לחוד".

יחידה צבאית-טכנולוגית שפועלת גם במישור החברתי

בתדרוך צוין כי יחידת לוט"ם מונה יותר מ-1,000 אנשי תוכנה, 500 מהנדסים, 310 הנדסאים וטכנאים, ובהם 130 בעלי תארים שני ושלישי. כמו כן, היא פועלת במישור החברתי ומגייסת בני אוכלוסיות ממה שהם קוראים "הפריפריה החברתית", כמו חרדים, דרוזים ובני העדה האתיופית.

עוד נמסר ש-39% מהקצינים בלוט"ם הם נשים ושזוהי היחידה הטכנולוגית עם הייצוג הנשי הדומיננטי ביותר – בין היתר מפני שכשמועמד או מועמדת מגיעים לבחינות כניסה ליחידה, הם נבחנים יותר על פי הכישורים שלהם ופחות על פי הניסיון ופיתוחי עבר.

"יש שינוי בתפיסת הניידות של הצבא"

במהלך התדרוך הציגו קצינים בלוט"ם מספר פרויקטים שהיחידה מבצעת בימים אלה או סיימה באחרונה. רס"ן ספיר בן יוסף, רמ"דית תקשורת תאית (סלולרית), דיברה על מערכת הסלולר הצבאית מאיה. היא אמרה ש-"יש שינוי בתפיסת הניידות של הצבא, בכל הרבדים: תשתית הפיתוח שלנו היא באנדרואיד (Android), על גבי LTE, אנחנו מחברים יחידות קצה, ומחברים טאבלטים בעזרת מודם, ויש חנות אפליקציות צה"לית. כל מה שקיים בחמ"ל יכול להיות מונגש לחייל בקצה – בטאבלט או בסמארטפון, וניתן אף להתקשר מהם לחמ"לים".

סלולר בצה"ל. צילום: דובר צה"ל

לדבריה, "המערכת כוללת יכולת מוצפנת לשליחת מסרים, באפליקציה דמוית ווטסאפ (WhatsApp). בנוסף, המכשיר יכול לשמש כהוט ספוט עם כבל".

אחת האפליקציות שפיתח צה"ל מייעלת, על פי בן יוסף, את קבלתם של אנשי מילואים שגויסו, והיא פותחה כלקח ממבצע צוק איתן, שבו גייסו אנשי מילואים רבים ביום אחד. האפליקציה מאפשרת לקצינים בשטח לראות מידע על אלה מהם שגויסו לשירות היחידה שלהם ולעדכן פרטים אודותיהם.

בינה מלאכותית ומיצוי מידע בשדה הקרב

רס"ן ספי כהן, רמ"ד מחקרי המידע המבצעי במצפן, הציג פרויקט לשילוב של יכולות בינה מלאכותית ומיצוי מידע בשדה הקרב. הוא דיבר על "מנגנון שפותח ביחידה, שמבוסס על שתי רשתות של למידה עמוקה – הראשונה מחלצת את האובייקטים מסרטוני וידיאו שמתקבלים והשנייה לומדת את השפה הטבעית ומרכיבה משפטים". כך, למשל, ניתן לזהות חדירות של מחבלים או להבין איפה כל חייל נפצע באירוע רב נפגעים – מה שמאפשר לטפל בו מהר יותר.

הוא דיבר גם על מערכת ITMedic, שלוט"ם פיתחה יחד עם ממר"ם ושמאפשרת לנתח את הנתונים שמגיעים מהמערכות השונות, כדי לדעת לצפות תקלות בהן ולסייע במניעתן. לדבריו, הדבר נעשה בין היתר בעזרת לימוד מכונה.

"לוחמה בספקטרום"

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בתדרוך הוא "לוחמה בספקטרום", כלומר: כיצד צה"ל מייצר שליטה במרחב האלקטרו-מגנטי, שרווי בשימושים שונים – צבאיים ואזרחיים.

סרן ג'ורג' ציין כי "ספקטרום הוא מרחב שבו נמצאים אמצעים ומכשירים שמשדרים אבל לא רואים אותם – אינטרנט של הדברים, בלוטות' (Bluetooth), מכוניות אוטונומיות ועוד. בצבא זה נמצא כמעט בכל אמצעי הלחימה המודרניים – טילים, מכ"מים, ספינות מלחמה, מטוסים וכדומה. כל אלה נמצאים על הספקטרום וזה יוצר עומס. בנוסף, פעם הצבא היה הריבון הכמעט טוטאלי על הספקטרום ולאט לאט הוא היה צריך לשחרר תדרים לשימושים אחרים, אזרחיים".

מערכת מנסרה. מקור: דובר צה"ל

כדי לפתור את הבעיה, פיתחו בלוט"ם את מערכת מנסרה, ש-"מאפשרת ניטור פרו-אקטיבי, ניתוח המרחב של מדינת ישראל בהיבט הספקטרום וחקירת אותות, תכנון וסימולציה, ושו"ב ובקרה בזמן אמת. פיתחנו כלים שיאפשרו לכל מהנדס ביחידה לפתח מודול שידע לקלוט ולהתריע על מה שהוא רואה. מנסרה היא מערכת שו"ב רב זרועית, שמאפשרת קבלת החלטות קלה יותר".

בהקשר זה ציין הבכיר באגף התקשוב שצה"ל משתדל להתחשב בצרכים האזרחיים, ומשרד הביטחון אף משתף פעולה עם משרדי התקשורת והאוצר לצורך העניין – אבל לא על חשבון הצרכים הביטחוניים. "הספקטרום הוא משאב מרכזי והוא נמצא בחוסר משמעותי. אנחנו רוצים לאזן בין העולם הצבאי לאזרחי, אבל באופן שישמר את הצרכים הביטחוניים ואת הצרכים של צה"ל", אמר.

צה"ל בדיגיטל

רס"ן אדוה נויהוט, רמ"דית מערכות אינטרנט בלוט"ם, סקרה את תוכנית צה"ל בדיגיטל, שבמרכזה שלושה אתרים מרכזיים – האתר הכללי של צה"ל, מתגייסים ברשת, שמיועד למועמדים לגיוס, ואתר פרט, שמיועד למשרתים. היא ציינה כדוגמה את אתר מתגייסים ברשת, שבו יכולים המועמדים לגיוס, למשל, להזין את תאריכי הזימונים שלהם לצווים ראשון ושני. לדבריה, 1.4 מיליון הזזות זימונים כאלה נעשות מדי שנה.

כמו כן, היא אמרה כי "אנחנו מעוניינים להנגיש את השירותים בכל דרך אפשרית – אתרים, פקס, SMS, מייל, פייסבוק (Facebook), צ'ט ובקרוב גם צ'טבוט. לצורך זה, אנחנו משתמשים בענן פרטי ובמערכת טלפוניה עם מרכזיה מתקדמת, שמאפשרת לזהות את המתקשר ולדעת עליו פרטים ונתונים שנתן קודם לכן בערוצים אחרים".

לדברי רס"ן נויהוט, "מדובר בהרבה מעבר לשינוי טכנולוגי. זו מהפכה שירותית ותהליכית של ממש, ששינתה תהליכים ואת מבנה הארגון".

עם זאת, היא ציינה שבניגוד למה שאולי ניתן היה לצפות, "הנגשת השירות לא מורידה את כמות הפניות ולא מפנה כוח אדם. להפך, כמות הפניות הטלפוניות אמנם ירדה, אבל כמות האינטראקציות בערוצים אחרים עלתה ויש עלייה כללית במספר הפניות".