"אם לא נכפיל את מספר העובדים בהיי-טק – הכלכלה תגיע למבוי סתום"

"ישראל מתגאה בהישגיה הגלובליים – אנחנו במקום הראשון בעולם בהשקעה ובמחקר ופיתוח, עם 300 מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות מובילות בעולם שנמצאים בישראל. אולם, הישגים אלה לא מחלחלים לענפים אחרים במשק. נוצרו פה שתי כלכלות – כלכלת ההיי-טק והכלכלה המסורתית – ואם לא נגדיל את מספר המועסקים בתחומי החדשנות וההיי-טק בכל המגזרים במשק, הכלכלה הישראלית תגיע למבוי סתום", כך מזהיר אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, בעקבות דו"ח החדשנות השנתי של הרשות, שפורסם הבוקר (ב').

על פי הדו"ח, רק 8% מכלל המועסקים במשק עובדים ישירות בהיי-טק והשכר הממוצע שלהם עומד על 21 אלף שקלים, ואילו השכר ביתר המגזרים, בעיקר בייצור, עומד על פחות מ-9,800 שקלים. לדברי אהרון, "הדבר נובע מכך שהתעשיות בארץ אינן חדשניות ומתקשות להתחרות מול מדינות המזרח". הוא ציין כי ההישגים של תעשיית ההיי-טק הישראלית נובעים בעיקר מהערך הטכנולוגי שלהם, במסגרת פעילות של מרכזי מו"פ שאינם יצרניים או סטארט-אפים, והערך הכלכלי נוצר מחוץ לישראל. כוונתו היא לאקזיטים ולפעולות של מיזוגים ורכישות של חברות ישראלית, שבדרך כלל מוציאים את הקניין הרוחני שלהן מהארץ.

לפיכך, הדו"ח מציב יעד שאפתני של הוספת חצי מיליון מועסקים בתעשיות מוטות חדשנות בתוך עשור, על ידי מספר פעולות.

תמריצים לחברות רב לאומיות לפתוח קווי ייצור

אורי גבאי, סמנכ"ל אסטרטגיה ברשות החדשנות, אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי הדו"ח מטפל במספר רבדים, שבעזרתם ניתן יהיה לשנות את המצב. הפעולה הראשונה, שאמורה להביא לשינוי מהותי במדיניות הממשלה, היא מתן תמריצים נוספים לחברות רב לאומיות שיש להן מרכזי פיתוח בישראל, או כאלה שרוצות לבוא ארצה, כדי שיפעילו פה לא רק פעילות מו"פ מבוססת טכנולוגיה אלא גם ייצור ברמות שונות – במטרה להגדיל את מעגל המועסקים בחדשנות במשק הישראלי.

"מרכזי המו"פ הם נדבך חשוב בחדשנות בישראל ומשפיעים על הכלכלה שלנו, אבל מרבית המשרות בהם הן משרות של פיתוח. מכאן יוצא שהעובדים ב-307 מרכזי הפיתוח עוברים ממקום למקום ואין אפשרות להגדיל את מספר המועסקים, מאחר שהם עוסקים רק במו"פ. לפיכך, על אף שמרכזי המו"פ הם עתירי תעסוקה, מדובר במעגל סגור של אותם עובדים שכאמור, עוברים ממקום למקום, ואין לכך השפעה על צמצום האבטלה במשק והגדלת מקורות התעסוקה", הסביר גבאי.

אורי גבאי, סמנכ"ל אסטרטגיה ברשות החדשנות. צילום: יניב פאר

לדבריו, "המודל של חברות כמו אינטל (Intel), שלא מסתפקת רק בהפעלת מרכזי פיתוח בישראל אלא גם מייצרת בארץ, יכול לעבוד גם לגבי חברות רבות אחרות".

הוא ציין כי "חברות שיביעו רצונן להקים פה מרכז מו"פ – נעשה מאמצים לגרום לכך שהפעילות שלהן בארץ תהיה מעבר לליבת המו"פ, אלא חלק משרשרת הערך של התאגיד, כגון ייצור, שיווק, תמיכה ועיצוב". גבאי הוסיף כי "כללי ה-BEPS, שמחייבים את שיוך ה-IP של מרכזי מו"פ גלובליים למדינה בה הם פועלים, יכולים לסייע לישראל לממש את התוכנית, כפי שהדבר קיים במדינות אחרות".

המלצה נוספת בדו"ח היא הרחבת מסגרות הלימוד שיכשירו עובדים למקצועות ההיי-טק מחוץ למסגרות האקדמיות. "אנחנו מבקשים למנף מגמה עולמית של הכשרה חוץ אקדמית ללימודי תכנות באמצעות Coding bootcamps, שבמסגרתם לומדים אנשים שרוצים לשנות מסלול קריירה – בין אם הם אקדמאים או לא – ולשלב אותם בתעשיות השונות שזקוקות לחדשנות", אמר גבאי. זוהי מגמה חדשה בעולם ועל פי נתונים שמופיעים בדו"ח של רשות החדשנות, כרבע מאנשי המחשוב בארצות הברית הם בוגרי תוכניות כאלה. גבאי ציין שהרשות השיקה השנה "סיירת תכנות", שנועדה לאפשר לעוד צעירים ומבוגרים ללמוד את המקצוע ולהעלות את היוקרה שלו.

שילוב בני 45 פלוס, ערבים וחרדים

נושא אחר שבו עוסק הדו"ח הוא שילוב ושימור עובדים בגילאי 45 פלוס. לדברי גבאי, הסיבה למציאות המוכרת בארץ, שלפיה אנשים מוכשרים בגילאים אלה מוצאים את עצמם מחוץ למעגל העבודה, נובעת מכמה סיבות: אחת היא העובדה שהם לא מספיק מעודכנים בטכנולוגיות החדשות, למרות הידע הרב שיש להם בתחומים שלהם, שנייה היא פרישה שלהם מרצון והסיבה השלישית – חסמים שקיימים בחברות עצמן, עקב פערים בין דוריים.

גבאי ציין שהממונה על התעסוקה במשרד הרווחה החל באחרונה להפעיל קורס ריענון טכנולוגי לאנשי תוכנה ותיקים, "ובהמשך נבחן פיתוח תוכניות שיתנו מענה רחב יותר למצב זה, שהוא ללא ספק כשל שוק. התוכניות האלה יסייעו לשלב אותם במעגל התעסוקה".

הוא ציין גם תוכניות ופעולות נוספות שכבר נעשות לשילוב חרדים וערבים בהיי-טק. "לגבי הערבים, יש אנומליה די מוזרה", הוסיף. "הם מהווים 20% מהאוכלוסייה אבל פחות מ-2% מהם מועסקים בהיי-טק, על אף שחלקם בין בוגרי מדעי המחשב וההנדסה הרבה יותר גדול משיעור תעסוקתם".

עוד תחום בו עוסק הדו"ח בהרחבה הוא שיפור הרמה הטכנולוגית של תעשיות הייצור בישראל. הרשות ממליצה לבצע פעולות נרחבות כדי לעודד מפעלים להשקיע בחדשנות. "חשיבות מיוחדת מיוחסת להשתלבות התעשייה בישראל במגמות טכנולוגיות עדכניות ובראשן המפעל החכם, שאליו מתכנסים טכנולוגיות כגון אינטרנט של הדברים, Big Data ולימודי מכונה, שמסייעים לייעול תהליכי הייצור והגדלת הפריון", נכתב בדו"ח.

שר הכלכלה, אלי כהן, שקיבל אתמול את הדו"ח ושרשות החדשנות היא בתחום אחריותו, אמר כי "נפעל לתת תמריצים לחברות רב לאומיות נוספות שבמקביל יעסקו גם בייצור, להעלאת מספר המועסקים בענפי הטכנולוגיה בכלל ובפריפריה בפרט".