"יש להיעזר בהיי-טק כדי להתגבר על בעיית השקל החזק"

"המשק הישראלי לכאורה משגשג. על פי הנתונים, יש צמיחה סבירה, האבטלה נמוכה, הכבישים מלאים מכוניות חדשות, המסעדות מלאות ונמל התעופה בן גוריון לא עומד בעומס. רק חבל שמדובר בשגשוג מלאכותי, שמבוסס על אשראי צרכני. מנגד, הייצור קפוא והתעשייה מתמודדת עם בעיות של מחסור בעובדים ושקל חזק. יש להיעזר בהיי-טק כדי להתגבר על הבעיות האלה", כך אמר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בראיון לאנשים ומחשבים לרגל ראש השנה.

ברוש עוסק בתעשייה כבר כמה עשרות שנים, בתפקידו כנשיא התאחדות התעשיינים ועוד לפני כן. ככזה, הוא מודע היטב לחשיבות של הייצור לתעשייה, ובמיוחד למרכזיות של ענף ההיי-טק במשק הישראלי.

לדבריו, הלב של המשק הוא בייצור ולא בשירותים. "במשק מודרני, שירותים הם הרוב, אך התעשייה היצרנית היא הבסיס של כל תעשיה מודרנית, כי היא זו שמייצרת", אמר ברוש.

"אני יודע שמדינות מפותחות רבות, בעיקר בריטניה וארצות הברית, שמו דגש על השירותים והזניחו את התעשייה, אלא שהתוצאה של זה הייתה שהייצור כחלק מהתל"ג ירד בצורה חדה – ל-12% ממנו בארצות הברית לעומת כ-18% בתחילת המאה. בבריטניה קרה משהו דומה ועכשיו הם מנסים להחזיר את התעשייה והייצור. מה שחשוב בכל משק מודרני הוא לשמור על האיזונים הנכונים בין הייצור לשירותים".

א-פרופו איזונים, מהו האיזון הנכון בין הלואו-טק להיי-טק במשק הישראלי?
"לשאלה הזו אין תשובה, כי במשק חופשי כוחות השוק מוצאים את האיזון שלהם. אבל בכלל, ככל שהמשק שלנו מתפתח, ההבדלים בין מה זה היי-טק למה זה לואו-טק מיטשטשים. כיום, כמעט כל מפעלי הלואו-טק – או, אם תרצה, התעשיות הקונבנציונליות – עושים שימוש בהיי-טק בתהליכי הייצור והניהול שלהם.

בכלל, השימוש בהיי-טק הוא אחד האמצעים של התעשייה המסורתית כדי להתגבר על הבעיות שנוצרות בגלל השקל החזק".

למה הכוונה?
"השקל החזק פוגע בתעשייה שלנו, שהיא מאוד מוטת יצוא. ההוצאות של התעשייה המקומית הן בשקלים וכשהשקל עולה לעומת המטבעות הזרים העיקריים – הדולר, היורו, הליש"ט, הין והיואן – התוצרת שלנו מתייקרת וכושר התחרות שלנו פוחת. בגלל כוחות השוק, קשה אם לא בלתי אפשרי להילחם נגד השקל החזק. הדרך היחידה להתגבר עליו היא על ידי התייעלות, כלומר – הקטנת עלויות הייצור, ואת זה ניתן לעשות באמצעות ההיי-טק.

כשמאמצים טכנולוגיות מודרנית באמצעי ייצור, באמצעות ציוד חכם ממוחשב, בתכנון מוצרים חדשים, בניהול משרד וכדומה, מקטינים עלויות באופן שלא רק עשוי לנטרל את השפעת השקל החזק, אלא יותר מזה. ההשפעה של שיפור אמצעי הייצור וניהול בטכנולוגיות חדשות יכולה להוזיל את עליות הייצור הכלליות במידה גבוהה יותר מאשר ההשפעה השלילית של השקל החזק.

הכנסת טכנולוגיות חדשות בתעשייה המסורתית תאפשר בנוסף להגדיל את הכנסתם של העובדים בתעשיות אלה, שכן היא יכולה להגדיל את הפריון לנפש, וזה יכול לבוא לידי ביטוי גם בשכר".

האם השקל החזק משפיע גם על ההיי-טק? הרי בענף זה, מה שקובע הוא איכות המוצר.
"ברור שזה משפיע. עלות העסקת מהנדס אצלנו שווה לעלות העסקתו בארצות הברית. נכון שבהיי-טק, לטיב ולאיכות יש חשיבות, אך גם למחיר יש חשיבות רבה, ולשקל החזק יש השפעה רבה על המחיר של תוצרת ההיי-טק בשווקי העולם".

דיברת קודם על כך שמדינות המערב מנסות לקדם את התעשיות היצרניות. מה קורה אצלנו? האם רשות החדשנות ומרכז ההשקעות ממלאים את תפקידם?
"רשות החדשנות ממלאת את תפקידה הצד הטוב ביותר, והדבר אמור גם לגבי מרכז ההשקעות. הבעיה שלהם היא העדר תקציב מספיק. התקציב השנתי של רשות החדשנות נגמר כבר בחודשים יולי-אוגוסט.

אך אם רוצים לקדם את התעשייה ואם כבר מדברים על גופים ציבוריים, אני מציע לעשות סדר בסוגיית הרגולציה, שחונקת את מגזר הייצור. במדינת ישראל יש 17 ארגונים ממשלתיים שחונקים את המשק, ובכלל זה את הייצור".

יצוין כי התאחדות התעשיינים תקיים בתחילת ינואר את הוועידה השנתית שלה, שתעמוד בסימן "התעשייה הישראלית בפסגת החדשנות העולמית – Made in Israel". בוועידה ישתתפו נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שרים, חברי כנסת ובכירי התעשייה בישראל, ממגזרי המשק המובילים. קבוצת אנשים ומחשבים תוביל במהלך הכנס מושב מיוחד על תעשיית ההיי-טק, בהנחיית פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ואהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. ישתתפו בו בכירים מתעשיות ההיי-טק, ה-IT, ההון-סיכון ומרכזי הפיתוח.