הארווי, אירמה, חוסה, קטיה – וה-IT שביניהם

"נכון להיום, אין לנו יכולות לשלוט במזג אוויר. החוכמה היא להיות כמה שיותר מוכן ולהיערך מראש בהיבטי צמצום נזק ברכוש ופגיעה בחיי אדם. ה-IT מסייע בכך, בלא ספק", אמר בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים אורן פיקובסקי, מנהל מרכז הפיתוח של The Weather Company מבית יבמ (IBM).

לדבריו, "בשלושת הימים האחרונים חלה עלייה של 400% בכמות צריכת הווידיאו באפליקציה שלנו. אנו עובדים במתכונת מיוחדת ומאיישים את העמדות סביב השעון. אנו מספקים יותר מ-300 אלף נתוני איכון של מזג אוויר מדי שניה – לכרבע מיליארד משתמשים ברחבי העולם".

באוקטובר 2015 יבמ רכשה את הנכסים הדיגיטליים של ערוץ מזג האוויר תמורת מאות רבות של מיליוני דולרים. לפני שנה החליט הענק הכחול לפתוח מרכז פיתוח של The Weather Company בירושלים, שם עוסקים עשרות אנשי המרכז בשתי פעילויות: פיתוח אפליקציות מובייל ופתרונות עסקיים, B2B.

אורן פיקובסקי, מנהל מרכז הפיתוח של The Weather Company מבית יבמ. צילום: יח"צ

ליבמ יש עניין גדול במוצרי ערוץ מזג האוויר. בטרם הרכישה, היא חתמה על ברית אסטרטגית עם WSI, החטיבה העסקית של ערוץ מזג האוויר, המספקת מדי יום עשרות מיליארדי תחזיות מזג אוויר סביב העולם, על בסיס נתונים המגיעים מרשת חיישנים פרטית, בת רבע מיליון חיישנים, מטוסים, מיליוני מכשירי טלפונים חכמים, בניינים ומכוניות.

יבמ מסייעת להבנה עמוקה יותר של קשרים בין תוצאות מזג האוויר ועסקים, ולשילוב תובנות מזג אוויר בזמן אמת לעסקים, לשם שיפור הביצועים התפעוליים וקבלת החלטות – היכולים לחסוך מיליארדים לתעשייה. כך, WSI העבירה את פלטפורמת שירותי נתוני מזג האוויר המסיביים שלה לענן של יבמ, על מנת לשלב את נתוניה עם ניתוח של יבמ ושירותי ענן.

מזג האוויר משפיע? ועוד איך!

מזג אוויר הוא אולי הגורם החיצוני היחיד והגדול ביותר בנדנדת הביצועים העסקיים – והאחראי להשפעה כלכלית שנתית של כמעט חצי טריליון דולרים בארצות הברית לבדה. בעוד תחזית מזג האוויר הופכת למדויקת ומפורטת יותר ויותר, המערכות העסקיות מניחות לרוב שכל יום הוא אותו הדבר. כתוצאה מכך, ידע הממשמש ובא אודות שיבושי מזג אוויר קיצוניים – או אפילו שיבושים שבשגרה – מניעים התנהגויות מובנות היטב ותגובות מערכתיות – ולא תמיד מעוררים תגובות מבצעיות.

ביבמ מעריכים שמכשירים ומערכות המשלבים נתוני מזג אוויר עם נתונים עסקיים מסורתיים ונתונים עשירים – ממספר עצום של מכשירי האינטרנט של דברים – ישנו את האופן של קבלת ההחלטות הארגוניות.

נתוני מזג אוויר מותאמים אישית

לדברי פיקובסקי, "השלב הראשון הוא איסוף הנתונים, משלל חיישנים – כאלה המחוברים לרשתות הפדרליות, בנוסף לחיישנים של החברה, כאלה של תחנות מזג אוויר פרטיות, על מטוסים משאיות ואוניות. כל אלה מזינים נתונים בזמן אמת. משם נעשה המאמץ המרוכז של עיבוד הנתונים במערכת Big Data".

"אחת הסיבות שהחברה נרכשה היא בשל יכולתה לפעול בעולם האינטרנט של הדברים, לאסוף בו זמנית מיליוני נתונים – ולעמוד בקצב העיבוד. בתחום יש המון מודלים, ואנו מבצעים הצלבות מול תחזיות, ולבסוף ניתוח. הניתוח מתבצע אוטומטית, אבל באירועי מזג אוויר כמו שיש כעת, לצד החיזוי האוטומטי יש גם חזאים".

נשטפים למציאות חדשה. אילוסטרציה: ronniechua/BigStock

לדבריו, "בסוף מדובר בנתונים ובסטטיסטיקה: לחצים ברומטריים, מהירות וכיווני רוח, כניסה מהים ליבשה, שאלה מדדים חשובים – מתי ואיפה תהיה הכניסה. בסוף, אנו מספקים תחזית בסבירות גבוהה לטווח של 12 שעות, לצד תחזיות מה יקרה בעוד חמישה ימים – זאת כמובן בהתייחס ספציפית לזמן הוריקן".

לצד הניתוח, אמר, "אנו עוסקים במקביל בשמירת נתונים היסטוריים, יש לנו בסיס נתונים מהגדולים בעולם לתחום. בסוף, החקלאי רוצה לדעת מתי, האם ואיפה יירד גשם. כך, אנו גם מספקים תחזית מותאמת אישית ברזולוציה של מאות מטרים".

האם תזרח השמש?

לחברה, אמר, יש כמה אפליקציות, ביניהן חינמית לעולם הפרטי, עם מערכת התראות. "הלקוחות מגוונים", הסביר, "חקלאים, ארגוני תחבורה תעופה וימית. מזג אוויר הוא מדד קריטי בעלות טיסה. עוד לקוחות הם סוחרי אנרגיה, שרוצים לדעת האם השמש תזרח או יהיה מעונן. חברות ביטוח רוצות להזהיר את הלקוחות לפני שהברד יהרוס את המכוניות שלהם – והן תיאלצנה לשלם על כך".

"אנו עובדים מאוד קשה על פיתוח טכנולוגיות מתקדמות לעזרה באזורים מוכי אסון, אחרי שהתשתיות נפלו ואין חשמל ואינטרנט", סיכם פיקובסקי, "איך מביאים מידע למי שצריך, לאזרחים במצוקה ולגורמי חירום והצלה. זה נעשה על בסיס תעבורת רשת מסוג 'עמית לעמית' (peer to peer, P2P), כשהמכשירים מדברים ביניהם ישירות. חשוב לדעת כי בסופות הוריקן, רוב הנפגעים והמתים הם מנחשולי הים, הגורמים לעליית גובה פני הים בשלושה-ארבעה מטרים".