דו"ח ממשלתי: פחות מ-1.5% ממקבלי השכר הגבוה בהיי-טק – ערבים

נתונים שמפרסמים היום (א') משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה הם עוד עדות למצב העגום של בני החברה הערבית בתעשיית ההיי-טק: רק 1.3% מהמשתכרים מעל השכר החציוני בענף הם גברים ערבים ורק 0.1% – נשים ערביות.

הנתונים הם חלק מהסקירה השבועית שמפרסם משרד האוצר, ובה הוא שם בכל פעם את הדגש על מגזר אחר במשק. הפעם עסק הדו"ח בתעשיית ההיי-טק ובדרכים לצמצם את המחסור בכוח אדם, ובמרכזן האפשרות שנידונה כבר פעמים רבות – לקלוט לענף בני מגזרים שפחות מיוצגים בו.

כדוגמה הביאו בממשלה את המגזר הערבי, ובפרט לידי 1975-1985 הנתונים מראים, כאמור, שרק 1.3% מהגברים הערבים משתכרים מעל ל-16,727 שקלים בחודש – השכר החציוני. זאת, לעומת 17.4% בכלל הענף.

הנתונים עגומים גם כשמדובר במגזר החרדי וככלל, רק 2.1% מהמשתכרים מעל השכר החציוני בהיי-טק הם ערבים או חרדים. הרוב המכריע, באופן לא מפתיע, הוא גברים יהודים שאינם חרדים – 74.2%, כשגם הנשים היהודיות משתרכות מאחור, עם 23.8%. מתחת לגברים הערבים נמצאות הנשים החרדיות עם 0.4%, אחריהן הגברים החרדים עם 0.3% ורק 0.1% מהנשים הערביות ההיי-טקיסטיות משתכרות יותר מהשכר החציוני בענף.

בדו"ח מציינים כי שיעור ההשתלבות של הערבים בתעשיית ההיי-טק נמוך בהרבה מזה של היהודים, גם כשמדובר בבעלי כישורים מתאימים. זאת, בעיקר בשל אפליה והעדר קשרים מתאימים – למשל כאלה שהיי-טקיסטים יהודים רבים רוכשים בצבא.

נקודת אור – באקדמיה

אלא שיש גם נקודה חיובית: יותר ויותר ערבים לומדים את מקצועות מדעי המחשב, הטכנולוגיה וההיי-טק באקדמיה. בעוד שבין השנים 1985-2014 עמד שיעור בוגרי מקצועות אלה מהחברה הערבית על 2.3% – כ-50 בוגרים בשנה, מספר הלומדים אותם בשנת הלימודים האקדמית 2016 עמד על 9.5%. כלומר, יותר מפי ארבעה מבעבר. כדי לסבר את העין, מספר הערבים שלמדו בשנה שעברה את מקצועות ההיי-טק והטכנולוגיה – 2,222 – היה גבוה ממספר הבוגרים בשנים 1985-2014, שעמד על 1,598 (מתוך 68,405 איש).

עם זאת, גם כאן יש נתון מאכזב: מספר הערבים בוגרי הלימודים האקדמיים בתחומי המדע והטכנולוגיה שהתקבלו לעבודה בענף עומד על 58%, לעומת 75% מקרב היהודים. מגמה בולטת – כ-11% – היא של ערבים בוגרי לימודי טכנולוגיה שפונים לעבודה בתחום החינוך, שבו השכר נמוך יותר.

מארגון צופן, שפועל למען השמת ערבים בהיי-טק הישראלי, נמסר בתגובה לדו"ח כי "אנחנו מברכים על העלייה במספר הסטודנטים הערבים למקצועות ההיי-טק באקדמיה. עם זאת, יש להדגיש כי תהליך שילוב האקדמאים הטריים בחברות ההיי-טק הינו תהליך מורכב ממגוון סיבות, ביניהן העובדה שמדובר לרוב בצעירים ללא ניסיון תעסוקתי".

לדבריהם, "הגידול במספר הסטודנטים ישפיע על כמות המשתתפים הערבים בכוח העבודה בהיי-טק בשנים הקרובות ולא באופן מיידי, מכיוון שזוהי תוצאה של תמהיל השפעות של גורמים שונים ולא השפעה ישירה. רוב חברות ההיי-טק טרם ערכו התאמה של תהליכי גיוס מועמדים. חברות שכן עשו זאת, כשהבולטות ביניהן הן אינטל (Intel), מיקרוסופט (Microsoft), אמדוקס וקיידנס, יכולות להעיד על היתרונות הרבים ועל הגידול המרשים במועסקים הערבים".

"גורם נוסף הוא הממשלה, שצריכה להבין שעליה לעודד חברות היי-טק לפתוח סניפים ביישובים ערביים ולדאוג ליישומן של תוכניות ממשלתיות לשילוב אוכלוסיות בהיי-טק", ציינו בצופן. "אנחנו מציעים מודל של כלים ושירותים מוכחים לחברות היי-טק המעוניינות להגדיל את מספר המועסקים הערבים הבוגרים הטריים של מוסדות אקדמיים. חברות ההיי-טק מוזמנות להרים את הכפפה".