ראש רשות התקשוב: "נפעל לקישור מידע בין מערכות המשרדים השונים"

"אנחנו נמצאים בתוכנית מואצת של הנגשת כל שירותי הממשלה אונליין. נקשר בין מערכות המידע של המשרדים השונים ונדאג לכך שכל שירותי הממשלה יימצאו בסלולר, כולל כאלה שדורשים כיום מסמכים בנייר והגעה לפקיד", כך אמר ראש רשות התקשוב הממשלתי, יאיר פראנק, בישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

לדבריו, "אנחנו מעבירים את כל שירותי הממשלה לאתר אינטרנט אחד, מה שישים אותנו 300 צעדים קדימה לעומת המצב כיום, כאשר כל שירות ניתן בנפרד. בראשית 2018 נתחיל עם זכויות אזרחים ותיקים ואחר כך נעבור לקבוצות אחרות, עד שזה יהפוך למנוע לאומי".

הדיון עסק בעידן הדיגיטלי ובהדרה של כמיליון וחצי אזרחי ישראל ממנו – כך לפחות לפי ההצעה לסדר היום שהגישו יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, וח"כ אחמד טיבי. ח"כ מקלב ציין את הנפקת הדרכונים הביומטריים, שנעשית לאחר קביעת תור במייל, ואמר כי "המקרה הזה ממחיש את הבעייתיות בעובדה שכמיליון וחצי ישראלים מודרים מההתקדמות הדיגיטלית. אנשים אלה לא יכולים לבצע פעולות דיגיטליות מול העיריות, קופות החולים, הבנקים ועוד".

פראנק ציין בהקשר זה כי "אכן, ברגע שעוברים לשירות דיגיטלי, יש אוכלוסיה שנהנית ממנו אבל גם אוכלוסיה גדולה שלא משתמשת ולא נהנית. כשרוב השירותים יהיו דיגיטליים נוכל לפנות את הלשכות לאנשים שפחות נגישים דיגיטלית. זאת, בניגוד לבנקים שגם עברו לדיגיטל וגם צמצמו את מספר הסניפים".

במהלך הדיון עלתה הצעת חוק שיזמה ח"כ יוליה מילנבסקי, שמורה על הקמת מערכת מידע למיצוי זכויות באופן אוטומטי לכל מי שזכאי להן. "יש לי חלום שבו כשאזרח נכנס למחשב, הוא ממלא שאלון שנותן לו תמונה על מצבו ומספק לו את כל המידע הרלוונטי ממשרדי הממשלה השונים – למשל, אם הוא זכאי לתרופות נוספות או להחזר מס. נחוצה הצלבה בין המשרדים, כדי שהאזרחים לא יצטרכו להתרוצץ. בינתיים זה קורה רק בין בתי החולים וקופות החולים, ומאפשר לרופא לראות את התיק הרפואי המלא של המטופל".

היא ציינה גם את העובדה שלא כל אזרחי ישראל דוברים עברית. "יש 1.5 מיליון אזרחים דוברי שפות כמו ערבית, רוסית וצרפתית, שלא יכולים לממש את הזכויות שלהם כי הם לא יודעים את השפה. הממשלה לא יכולה להתעלם מהם", אמרה.

איך מתגברים על המכשול האידיאולוגי בציבור החרדי?

בין היתר, עלו בדיון השימוש באינטרנט והנגישות לאמצעים הדיגיטליים במגזרים שונים בחברה הישראלית. עו"ד מי-טל גרייבר שוורץ, סמנכ"לית קשרי קהילה ורגולציה באיגוד האינטרנט הישראלי, ציינה כי "בסקר שערכנו באחרונה, בחנו את מצב השימוש ברשת במגזרים היהודי והערבי. מצאנו שרמת השימוש דומה אבל הניצול של האינטרנט שונה – הערבים מנצלים אותו פחות. הם מצויים הרבה ברשתות החברתיות אבל לא משתמשים באינטרנט למימוש זכויות שלהם ולקיצור תורים".

"בדקנו גם את הציבור החרדי", הוסיפה, "וגילינו שרק 50% ממנו משתמשים באינטרנט. היתר לא עושים זאת בעיקר בגלל אידיאולוגיה".

יהודית חסידה, חוקרת מהמכון החרדי למחקרי מדיניות, אמרה כי המכשול האידיאולוגי מחייב לחשוב על פתרונות להנגשת האינטרנט לציבור זה. "צריך לתת לחרדים את היכולת ליהנות משימושים באינטרנט בחיי היום יום", אמרה. "לשם כך אנחנו מציעים להקים עמדות ברשויות המקומיות שיוכלו גם לספק את השירותים של משרדי הממשלה, הביטוח הלאומי ועוד, מבלי לאפשר גלישה באינטרנט הכללי".

עוד דיברה בדיון שי-לי שפיגלמן, ראשת מטה ישראל דיגיטלית. היא ציינה כי "הגדרנו את התוכנית הדיגיטלית הלאומית של ישראל: לאפשר צמיחה כללית מואצת, לצמצם פערים ולהפוך את הממשל לחכם, מהיר ומוביל עולמי בתחום. אחת ההשלכות תהיה היכולת למצות זכויות. לשם כך נדרשת טרנספורמציה של המידע הממשלתי".

"לפני כחודש קיבלה הממשלה החלטה שמורה לישראל דיגיטלית ולמשרד המדע והטכנולוגיה לקדם יחדיו את האוריינות הדיגיטלית. נתחיל בפריפריה החברתית, בעיקר עם קשישים, במגזר הערבי ואצל העולים", הוסיפה.