זינוק בהשקעות המדינה במחקר ופיתוח בחברה הערבית

ההשקעות של המדינה במו"פ בחברה הערבית צפויות לגדול ב-2018 לכדי קרוב לפי שלושה לעומת הסכום שהושקע ב-2014 – כך חשף היום (ב') שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, בסקירתו החצי שנתית בפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

אקוניס ציין כי בעוד שלפני שלוש שנים עמד התקציב על כ-60 מיליון שקלים, בשנה הבאה הוא צפוי להגיע ל-159 מיליון. לדבריו, "מדובר בגידול רצוף, שקורה בכל שנה, והכסף מגיע מתקציב אגף קהילה במשרד המדע והטכנולוגיה".

הוא ציין שההשקעה בחברה הערבית היא חלק מהפעולות שעושה המשרד לצמצום הפער הדיגיטלי בין הקבוצות השונות באוכלוסיה הישראלית. "זהו אחד מתפקידיו החשובים של המשרד. ממש בימים אלה התחלנו להפעיל את פרויקט קייטנות מדע לקיץ ב-144 רשויות, בעלות של 80 שקלים לכל ילד. המימון הכולל לכך מתקציב המשרד הוא 90 מיליון שקלים", אמר אקוניס. "כמו כן, אנחנו מפעילים 70 מרכזי להב"ה בפרישה ארצית, עם דגש מאוד חזק על החברה הערבית. בקרוב ייפתחו עוד שבעה מרכזים כאלה, במסגרת המכרז שהוצאנו באחרונה".

כחלק מפעילויות המשרד להנגשת המדע והטכנולוגיה ציין אקוניס את פרויקט ליל המדענים, שבו לוקחים חלק 70 אלף משתתפים ו-15 מוסדות אקדמיים, ואת שבוע החלל, שנערך ב-12 רשויות מקומיות ברחבי הארץ ומגיעים אליו 65 אלף איש.

"הביקוש לחינוך הטכנולוגי לא בא לידי ביטוי בתקציב"

עוד אמר השר כי ככלל, "במסגרת הפעילות לקידום המחקר והמו"פ אנחנו מקצים השנה 130 מיליון שקלים לתחומים כמו חלל, הנדסה, תחליפי נפט ותחבורה, וקידום המגזר השלישי".

אקוניס ציין את שיתוף הפעולה בין ועדת המדע והטכנולוגיה למשרד ואמר ש-"הלוואי שהוועדות האחרות בכנסת היו עושות את תפקידן כמבקרות של הממשלה ופחות מתעסקות בחקיקה שמאבדת את עצמה לדעת".

בדבריו התייחס אקוניס גם לאחד הנושאים החשובים בעולם ההיי-טק – הדור הבא, כלומר: החינוך המדעי-טכנולוגי. "הביקושים ההולכים וגדלים לחינוך זה ולהנגשת המדע והטכנולוגיה לא באים לידי ביטוי בתקציב שהמדינה נותנת למשרד. אמנם, תקציב המשרד גדל בתקופתי מ-180 מיליון שקלים לכמעט חצי מיליארד, אבל זה עדיין לא מספיק ואני מקווה שבשנים הבאות הוא ימשיך לגדול".

הוא הוסיף כי "השקעה במדענים צעירים היא השקעה לעתיד. אנחנו רואים את הילדים והילדות האלה בפרויקטים שלנו, כמו מדענים צעירים, ורואים את העתיד של המדינה".

באשר לביקורו בישראל של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, אמר אקוניס כי "הוא עוד הוכחה להזמת הטענות על בידודה המדיני של ישראל. אנחנו עומדים כיום במצב שבו אנחנו לא יכולים להיענות לכל הבקשות להסכמים ושיתופי פעולה, שמגיעות אלינו ממדינות מכל העולם".

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, אמר בהקשר זה כי "בביקור זה נחשפנו למה שלישראל יש להציע למדינה כמו הודו, שבה 1.3 מיליארד אזרחים. בעיניי זה פלא. זו כמובן לא המדינה היחידה – כוועדה, אנחנו נחשפים לקשרים ולהערכה הגדולה שיש לישראל בעולם. קיים ביקוש גדול מצד פרלמנטים בעולם להיפגש עם הוועדה ורצון רב ללמוד מאתנו. יש לנו חובה כפולה ומכופלת לשמור על כך. אם לא פועלים ומשקיעים, במהירות ניתן לאבד את ההובלה ולהיוותר מאחור".

אקוניס התייחס בדבריו גם לתוכנית לבנות לוויין ישראלי חדש, לאחר התרסקותו של הלוויין עמוס. "ועדת החלל, שהוקמה בעקבות התרסקות עמוס במטרה להתוות תוכנית לבניית לוויין החדש, אמנם סיימה את עבודתה לפני חצי שנה, אבל משרד האוצר עדיין לא מתקצב את הנושא, עקב חילוקי דעות", אמר. אקוניס ציין שהוא אמור להיפגש בקרוב עם שר האוצר, משה כחלון, ולדון איתו בנושא.

עופר דורון, מנהל מבת חלל מהתעשייה האווירית, אמר בהקשר זה שאם תחילת בניית הלוויין החדש תמשיך להתעכב, יש חשש שישראל תאבד את מעמדה בעולם ושהלוויין ייבנה על ידי חברות זרות. המשמעות היא, לדבריו, שכל הצוותים במבת עלולים להתפזר.