מחקר: לשוק הסטארט-אפים ההודי והישראלי פוטנציאל של 25 מיליארד דולר עד 2025

מרבית הפרשנים שהתייחסו לביקורו של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בשבוע החולף בישראל, טענו כי הפוטנציאל הכלכלי הקיים בין שתי המדינות רחוק מלהיות ממומש. אחת ממטרות הביקור הייתה, כמובן, לבחון כיצד שתי המדינות יכולות להתקרב למימוש פוטנציאל זה ועל רקע מטרה זו נחתמו שבעה הסכמים חדשים.

כתוצאה מתוצאות מחקר איכותני משותף של החברות Accenture ו-NASSCOM ההודית, ומתוך כוונה להמציע תכנית כוללת למימוש הפוטנציאל הכלכלי המוחמץ בין שתי המדינות, הכריזו השתיים על חזון 25/25, לפיו יובילו השקעות הדדיות בשוק הסטארט-אפים ההודי והישראלי לפיתוחם של 25 מוצרים, שיניבו כל אחד הכנסות של כמיליארד דולר עד לשנת 2025.

חזון 25/25 יוצא לדרך

לשם מימוש חזון 25/25 משיקות היום (א') Accenture ו-NASSCOM מודל עבודה בשם IINSPIRE (ר"ת Israel India Startup Platform for Innovative Research and Entrepreneurship) שיהווה מסגרת לבניית אקו-סיסטם משותף ולטיפוח סינרגיה ומינוף היכולות המשלימות, בשלושת התחומים שהוגדרו: טלנטים, טכנולוגיה וטמפרמנט.

ממחקר מוקדם יותר של Accenture, ממרץ 2016, עולה כי יותר משליש מהסטארט-אפים האמריקנים הנאמדים בלמעלה ממיליארד דולר, מתהדר במייסד הודי או ישראלי. נתון זה אינו מפתיע לאור הממצאים שעלו מן המחקר הנוכחי, לפיהם הודו וישראל משלימות זו את זו בשלושה תחומים: כוח אדם כישרוני (טלנטים), טמפרמנט וטכנולוגיה.

בהודו ניתן למצוא מאגר ענק של טלנטים בעולמות ההנדסה והתוכנה ושוק רחב ידיים עם מגזר ציבורי ענק, ארגוני אנטרפרייז ושירותי IT חזקים – כר נרחב להתנסות ולבדיקות של טכנולוגיות חדשות. ישראל מצידה מביאה יכולת טכנולוגית גבוהה בתחומים שונים, כגון: מערכות חכמות, סייבר סקיוריטי וביטחון, בינה מלאכותית, למידת מכונה ועוד. לזה מתלווה הטמפרמנט הישראלי הייחודי, האינטנסיביות עם הישירות האופיינית, שאותה מכנים במחקר 'חוצפה'. השילוב בין שתי המדינות הוא בעל ערך סינרגטי גבוה ומניב תועלת רבה, לא רק להודו ולישראל, אלא גם לכלכלות נוספות בעולם.

בשעה ששתי המדינות נתפשות בעולם כמקדמות חדשנות, קיים חוסר מודעות מובהק של כל אחת מהמדינות כלפי היכולות והמאפיינים המשלימים של האחרת. למעשה, רק 19% מהמשתתפים במחקר מאמינים כי יזמים ישראלים והודים מודעים ומכירים ביכולות האחד של השני. לכך מצטרף האתגר לפתח סובלנות וגמישות כלפי ההבדלים הבין-תרבותיים, כמו סגנון תקשורת וקבלת החלטות, הלוקים כיום בחסר.