"אג'ייל צריך לזרום בעורקים של הארגונים"

"אג'ייל ו-DevOps הפכו להיות דרך מצוינת ומוכחת על מנת לשפר את היכולת של ארגונים להשיג מטרות עסקיות. ארגונים נדרשים שהאג'ייל יזרום בעורקיהם ויהפוך להיות חלק מה-DNA התרבותי שלהם", כך אמרה יעל גרוהמן-רבינוביץ', שותפה ומאמנת בכירה לאג'ייל באג'יילספארקס (AgileSparks).

רבינוביץ' דיברה בפתח כנס Agile Israel, המתקיים זו השנה העשירית ברציפות. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף אג'יילספארקס, נערך היום (ג') באולם האירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום.

היא ציינה כי "'לעשות' אג'ייל ולא באמת 'להיות' אג'ייל לא יאפשר לארגון למצות עד תום את היתרונות הפוטנציאליים הטמונים במימוש התפיסה האג'ילית. לכן, חיוני להפנים את הערכים הניצבים מאחורי אג'ייל ולהפוך אותם לחלק מדפוס הפעולה של הארגון. נדרש שהאג'יליות לא תיעלם בחלוף הזמן ותהיה חלק אימננטי מהתרבות הארגונית".

"שוק הפיתוח מבוסס אג'ייל ממשיך להתבגר"

ארז טאצ'ר, מייסד ומנכ"ל אג'יילספארקס, אמר כי "השוק ממשיך להתבגר ולהתמסד לנגד עינינו בכל הנוגע לפיתוח מבוסס תפיסות אג'ייל. יותר ויותר חברות מתקדמות במסע האג'ילי שלהן".

ארז טאצ'ר, מייסד ומנכ"ל אג'יילספארקס. צילום: ניב קנטור

הוא ציין כי "חשוב שמימוש התפיסה האג'ילית לא יהיה רק ברמת ההצהרות, אלא שהוא יהפוך להיות חלק מהותי בכל ארגון. כיום, האג'ייל במקומות רבים הוא חוצה ארגון, הוא התפשט ולא נמצא רק במחלקת המו"פ הארגונית".

"התחום", סיכם טאצ'ר, "נכנס יותר ויותר לעשייה. אני קורא למנמ"רים ולמנהלי ה-IT בארגונים לקחת כלי רב עוצמה זה ולהיות שותפים עסקיים לעשייה. יש הרבה דוגמאות של הצלחה בעולם, כמו גם בארץ. המסר של אג'ייל הוא שזה כלי שמאפשר לזוז מהר, קדימה ובכיוון הנכון".

"הצורך: צמצום כמות הבאגים בפיתוח"

ארלו בלשי, Team Craftsman ומומחה אג'ייל בינלאומי, דיבר על הצורך בצמצום כמות הבאגים בפיתוח. "הסיבה לכך", אמר, "היא המשאבים הרבים הנגזלים מהצוותים בתיקון שלהם לאחר מכן".

לדבריו, "אם היה צורך לתקן באג פעם בשבועיים – זה משהו שצוותי הפיתוח יכולים לחיות איתו בשלום. אבל כאשר זמן ואנרגיה רבים נגזלים לטובת תיקון מתמיד של באגים, זה פוגע במהירות של הגעת המוצר או השירות לשוק, ולעתים מדובר במוצרים מהותיים, קריטיים. המטרה היא להגיע למצב של אפס באגים, ולכל הפחות צמצום משמעותי של מספרם. אסור להיות במצב שבו הצוות עסוק רוב הזמן בתיקוני באגים ולא ביצירת ערך חדש ללקוח".

ארלו בלשי, Team Craftsman ומומחה אג'ייל בינלאומי. צילום: ניב קנטור

"באגים קיימים כמו שריפות מטבח", אמר בלשי. "אלא שהמטרה היא שלא תתרחש במטבח שריפה על בסיס יומיומי. שריפות לא נוצרות באופן ספונטני, וכך גם לא הבאגים. כל באג נוצר על ידי מפתח, אף שרובם לא רצו בכך".

בלשי הביא כדוגמה את השריפה הגדולה שאירעה ב-1871 בשיקאגו, שכובתה רק אחרי שלושה ימים, לאחר שכילתה כ-10 קמ"ר במרכז העיר, נהרגו בה מאות בני אדם, 17,500 מבנים נהרסו כליל, עלותה עמדה על טריליון דולר (בערכים הכספיים של היום), וכ-90 אלף מתוך כ-300 אלף תושבי האזור שנפגע נותרו חסרי בית.

"כמה גורמים סייעו להתפשטות מהירה של האש", אמר. "בתי שיקאגו היו עשויים עץ, השנה הייתה שנת בצורת, באותה עת נשבו רוחות יבשות עזות שהפיחו את הלהבות ממקור השריפה אל כיוון מרכז העיר, וכוחות הכיבוי היו מותשים משריפות היום הקודם ואיחרו להגיע למקור אש".

לדבריו, "הארכיטקטים בעולם האמיתי הם לוחמי האש הטובים ביותר על הגלובוס. כמו בשריפה, כך גם בעת פיתוח מוצר או שירות, נדרש לחקור את הסיבות להופעת הבאגים. זיהוי מקור הבאגים, דפוסי היצירה שלהם ומניעתם לעתיד לבוא – עשויים למנוע את הופעתם של רבים מהבאגים".

"על מנת לאתר באגים יש למצוא את ההקשר שלהם: קודים בלתי קריאים; רגישויות של הקשרים; מפתחים שאינן יודעים או לא מודעים להם; והעדר תקשורת בין המפתח והלקוח", ציין בלשי.

הוא סיים באמרו ש-"נדרש להגיע למצב של מניעת באגים, תוך יצירת הקשר. יש להעלות את המודעות של המפתחים, כי כשהם יוצרים באגים, הם לא חושבים על כך. ההנחיה 'תפתחו קוד בזהירות' היא חסרת ערך. יש למנוע את ההקשר הגורם לשגיאות ואת זה שמעצים אותן. אם רוצים לשנות – יש לעשות את זה לעומק, מהשורש".