"אסטרטגיה – לא סתם מילה, אלא דרך חשיבה"

"אסטרטגיה היא לא סתם מילה, כי אם דרך חשיבה. כל ארגון וכל מנהל פרויקט בארגון נדרש לשאול את עצמו מהי האסטרטגיה הארגונית, ולאן הוא ולאן הארגון רוצים ונדרשים להגיע – על מנת ליצור ערך עסקי לחברות", כך אמר ד"ר טל אספיר, נשיא PMI ישראל, העמותה לניהול פרויקטים.

ד"ר אספיר דיבר בפתח הכנס השנתי של העמותה, שהתקיים היום (ד'), בהפקת אנשים ומחשבים, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, תחת הכותרת "אסטרטגיה חשיבה יוצרת ערך". את המליאה המרכזית באירוע, שהתקיים בהשתתפות יותר מ-1,000 מקצועני ניהול פרויקטים, הנחה פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

"האסטרטגיה רלוונטית לכל מגזר ולכל פרויקט עסקי", אמר ד"ר אספיר. "בסופו של דבר, מדובר בצורת מחשבה שבאה לידי ביטוי בכל תחום של חיינו: היא רלוונטית לכל מגזר תעשייתי, עסקי או שירותי. פרויקטים, או תוכניות פרויקטים, קשורים לתוכנית האסטרטגית של הארגון. יש קשר ישיר בין סדרי העדיפויות של הארגון לאסטרטגיה הארגונית".

צילום ועריכת וידיאו: יוסי ציפקיס

הוא הסביר כי "אסטרטגיה היא הקו המחבר בין כל הפרויקטים בארגון. בלי הלימה בין אסטרטגיית הארגון לזו של הפרויקט – אין לפרויקט מנדט וזכות קיום. בניית תיק הפרויקטים של הארגון, כמו גם התעדוף שלהם בתוכו, נעשית על בסיס התוכנית האסטרטגית של הארגון. פרויקטים שיוצרים את הערך הגבוה ביותר לארגון ושתורמים במידה הרבה ביותר לאסטרטגיה הארגונית – הם אלה שיתועדפו, מבחינת הקשב הארגוני והתשומות שהארגון מוכן להקצות להם".

"ראייתו וכישוריו של מנהל הפרויקט משתנים", הוסיף ד"ר אספיר. "מראייה צרה, של חמישה אילוצים – זמן, תקציב, תכולה, איכות וסיכונים – עליו להכיר ולהבין דבר נוסף: זוהי האסטרטגיה הארגונית. זהו האילוץ השישי".

ד"ר אייל דורון, יוצר וחוקר יצירתיות ומוכנות לעולם החדש. צילום: ניב קנטור

ד"ר אספיר סיים באמרו כי "פרויקטים בלי אסטרטגיה, או כאלה שלא הולמים את האסטרטגיה הארגונית – אין בהם תוחלת. כדי שזה יקרה, מנהל הפרויקט נדרש להרחיב את ידיעותיו המקצועיות. עליו להקנות לעצמו ידע בעולם העסקי בו פועל הארגון. בנוסף, עליו להבין כיצד נבנית אסטרטגיה עסקית ומהו האופן בו ניתן להוציאה לפועל – על מנת לממש בהצלחה את הפרויקט וכך להביא את הארגון להצלחה עסקית".

לפעול בעולם של חוסר ודאות

דובר נוסף בכנס היה ד"ר אייל דורון, יוצר וחוקר יצירתיות ומוכנות לעולם החדש. הוא אמר כי "העולם משתנה, גם אם יש מי שמסרב להכיר בכך. אלגוריתם פשוט עושה ביום אחד מה שעורך דין צעיר עושה ב-90 יום. מקצועות נעלמים: מחקרים מצביעים ש-65% מהתלמידים של היום יעבדו במקצוע שעדיין לא הומצא. שופט כדורסל הוא בעצם עוזר של המוניטור, טייסים דרושים רק להמראה ולנחיתה. ב-2025, רובוט יחליף את הנהג האנושי. רבע מיליון עד 400 אלף ישראלים יהיו מובטלים בשל שינויי המקצוע".

"העולם כאוטי ומעורר חרדה", אמר ד"ר דורון. "אנחנו מכורים לצורך בשליטה, אשליית השליטה – ולתחושת שייכות. אלא שכדי הצליח בעבודה דרושה חשיבה עצמאית, אך לא חתרנית-מרדנית, לא נגד המערכת. המערכת תלויה גם בניסיון ובאינטואיציה של העובדים".

לדבריו, "העולם מנוהל על ידי אנשים פחות נורמליים, גם אם הם לא עוברים על החוק". לכן, הסביר, "דרושים מנהלים שפועלים במקביל: שמחד לא מוותרים על תחושות הבטן שלהם ומנגד, אף שאינם מקשיבים לעוזרים ולכפופים להם, הם משתפים עימם פעולה".

"עברנו לעולם של לימוד תוך כדי תנועה", הוסיף ד"ר דורון. "אנחנו לא חיים יותר בעולם הלינארי. אנחנו צוברים ניסיון ב-'ביסים' קטנים לאורך זמן. עלינו להכיל את חוסר הוודאות ולשאוף אליה, להמציא את עצמנו מחדש ושוב מחדש, ולעזור לאחרים לעשות זאת".

עם זאת, הוא אמר ש-"על אף שקצב השינוי בלתי נתפס, יש דברים שלא ישתנו. רב הדומה על השונה: הבה נחזור לאינטואיציה שלנו, לא צריך להפקיר אותה ליועצים ולמומחים".