יזם ההיי-טק אודי גל: "ישראל לא צריכה להשקיע בפלטפורמות של רובוטים, אלא במוחות שלהם"

"גודל השוק בארץ פשוט קטן מדי", אמר גל, לשעבר בכיר בחיל-האוויר ובמפא"ת, וכיום הבעלים של כמה חברות בתחום הראיה מרחוק והרובוטיקה ● גל דיבר בסדנת תל אביב למדע, טכנולוגיה ובטחון ● ד"ר אלון וולף, מנהל המעבדה לביורובוטיקה וביומכניקה בטכניון: "הצלחנו להעתיק מיצורים בטבע את העובדה שלא כל הפקודות המוטוריות עולות למוח"

"בעתיד, רובוטים ישמשו לצרכים רבים – הן במגזר האזרחי והן במגזר הצבאי. לשימושים צבאיים יש צורך ברובוטים שיהיו אוטונומיים, כדי למעט בתקשורת בינם לבין המפעילים, על מנת שלא יתגלו", כך אמר אודי גל, לשעבר בכיר בחיל-האוויר ובמפא"ת, וכיום הבעלים של כמה חברות בתחום הראיה מרחוק והרובוטיקה, בסדנת תל אביב למדע, טכנולוגיה וביטחון שנערכה השבוע.

"בגלל גודל השוק הזעיר שלה, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לפתח פלטפורמות רובוטיות. במקום זאת, עלינו להשקיע בפיתוח המוח של הרובוטים. אנו רואים כיום את היפנים והקוריאנים מפתחים רובוטים אנדרואידים, ואת האמריקנים שפיתחו במיליארדי דולרים רובוט שיוכל לנוע בשדה הקרב ולהשתמש בראיה סטיראוסקופית כדי לפגוע במטרות נבחרות. בתחומים אלה אין לישראל שום יתרון יחסי", אמר גל. לדבריו, "התעשייה הישראלית דווקא יכולה לתרום לתחום – בכל הקשור לאלגוריתמים שינתנו לרובוטים קטנים או לרובוטים שמישהו אחר יבנה. בנוסף, ציין גל, התעשייה הישראלית יכולה לתרום – אף שבמידה פחותה יותר – למזעור ולהורדת מחירי המוחות של הרובוטים הללו, וכן לפיתוח סוללות המחזיקות מעמד הרבה זמן ארוך יותר.

על פי מחקרים שונים, נפח שוק הרובוטיקה העולמי צפוי להגיע בעוד חמש שנים לכ-300 מיליארד דולרים. הוא יכלול רובוטים שיבצעו עבודות בית – כשם שהיום כבר נפוצים רובוטים לכיסוח דשא או לניקוי בריכות – וכן רובוטים תעשייתיים מגוונים. "הערך המוסף של ישראל נכנס בשכל של הפלטפורמות. אנחנו טובים באוויוניקה ויכול להיות שאנחנו צריכים להיות מאוד טובים ברוביוניקה – זאת אומרת, במה ששמים על הרובוטים", סיכם גל.

ד"ר אלון וולף, מנהל המעבדה לביורובוטיקה וביומכניקה בטכניון, הוא המדען שפיתח את הרובוט-נחש, אשר שזכה לפרסום עולמי לאחר שדובר צה"ל פרסם סרטון המדגים כיצד הרובוט מזדחל לשטחי אויב. וולף דיבר על העתקת תכונות מהטבע לרובוטים, ולדבריו, "הצלחנו להעתיק מהטבע את העובדה שלא כל הפקודות המוטוריות עולות למוח. חלק מהפקודות הם רפלקסים שנמצאים ביחידות מוטוריות נמוכות יותר בעמוד השדרה. השקענו במיקרו-מעבדים ובמחשבים המבצעים את התפקיד הזה, ומאפשרים למוח הראשי של הרובוט לעסוק במשימה העיקרית.

לדברי וולף, "כהכנה לבניית הרובוט-נחש הבאנו נחשים למעבדה ומדדנו את תנועתם במערכת מיוחדת. כדי לחקות את תנועת הנחשים האמיתיים הצמדנו לנחש הרובוטי שלנו, אותו בנינו מפלסטיק, חיישנים רבים, והזנו את מה שנקלט בהם לתוכנת מחשב שדימתה את הרובוט. כך הצלחנו ללמד אותו לבצע תנועות בדיוק כמו של נחש אמיתי, ואפילו טובות יותר. למשל, הוא גם יכול להזדקף כאשר יש צורך בכך", סיכם וולף.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים