"הדיגיטל נכנס לחיינו בכל רובד ורובד"

"אנו בתוך עידן הדיגיטל ותחילת עידן הבינה מלאכותית - אלא שלמרות שאנו כבר בדיגיטל, לא כולם אימצו את המגמה ונכנסו לתוכה", כך לדברי אמיר פורקוש, סמנכ''ל בינת ● מה ההבדל בין חברות ה'בלה בלה' וחברות ה'בום בום'?

אמיר פורקוש, סמנכ''ל אגף טכנולוגיות מתקדמות, בינת תקשורת ומחשבים. צילום: ניב קנטור

"בשל כניסת הטלפונים החכמים לחיינו, ילדים בבריטניה רואים פחות אור שמש מאשר אסירים ותרנגולות נחשפים לה במשך שבוע", כך אמר אמיר פורקוש, סמנכ"ל אגף טכנולוגיות מתקדמות, בינת תקשורת ומחשבים.

לדבריו, "הטלפונים החכמים מהווים גורם מרכזי בתאונות, ולא רק בתאונות דרכים. לא ירחק היום ונראה שינויים במבנה הצוואר שלנו בשל העובדה שאנו רוכנים מעל המכשירים האלקטרוניים, הם יהיו בבחינת סם שיהיה לנו קשה להתנתק ולהיגמל מהם. הדיגיטל נכנס לחיינו בכל רובד ורובד".

פורקוש דיבר באירוע Bynet Expo 2017, שנערך בשבוע שעבר בגני התערוכה בתל אביב, בהשתתפות יותר מ-5,000 לקוחות ושותפי החברה. הוא השתתף במסלול ישראל דיגיטלית שנערך במסגרת הכנס. את המסלול, בהפקת אנשים ומחשבים, הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

יכולים להשפיע על הניסיון ועל החוויה

לדברי פורקוש, "השילוב בין המגמות הטכנולוגיות של אנליטיקה ואוטומציה מייצר את ה'אוטונומי'. זו הרובוטיקה, לא במובן הפיזי. המגמות הללו יביאו ליצירת תהליכים חדשים בכל תחום, והעולם הולך להשתנות. הדור הבא מגיע לתרבויות עשייה שונות מכל מה שהכרנו עד היום, והוא ישנה וישתנה".

פורקוש אמר כי "אנו בתוך עידן הדיגיטל ותחילת עידן הבינה מלאכותית. אלא שלמרות שאנו כבר בדיגיטל, לא כולנו אימצנו את המגמה ונכנסנו לתוכה".

מהות הדיגיטל, הסביר פורקוש, "היא ציפייה. בסוף, הכל נגזר מהציפייה של חווייה דיגיטלית. אבל לא לכל אחד מאיתנו יש את היכולת להשפיע על הציפייה. לעומת זאת, אנו כן יכולים להשפיע על הניסיון ועל החוויה".

הוא ערך הבדלה בין שני סוגי חברות: "יש חברות האומרות 'כדאי דיגיטל' – אני קורא להן חברות ה'בלה בלה'. לעומתן, יש את חברות ה'בום בום': הן עושות דיגיטל, ופועלת לשינוי ערוצי התקשורת עם הלקוחות ולשינוי חוויית הלקוח".

פורקוש ציטט נתון ממחקר שערכה בינת בקרב מנהלי IT ובכירים טכנולוגיים בארגונים בישראל. לדבריו, "שתי הסיבות המרכזיות אשר חוסמות את כניסת הדיגיטל בארגונים הן מחסור בתקציב (37% מהמשיבים) ומחסור בכוח אדם מקצועי לתחום בארגון (32% מהמשיבים)".

"מודל טכנולוגי אשר משלב מיקרו-שירותים, קונטיינרים ו-DevOps – הוא מוצלח", אמר. "אולם רק ארגונים מעטים מימשו אותו, למרות שהוא מאפשר מיכון ופיתוח מהיר של מוצרים שירותים לתחום".

אפשר לעשות קסמים

"לארגונים אין כל סיכוי לפתח 40, או 50 פלטפורמות דיגיטליות שכאלו", ציין פורקוש. "אבל אם נמרכז את הכוח ונחשוב רוחבית , ונעשה זאת באופן מנוהל ומאובטח, עם קישורים – אפשר לעשות קסמים".

לדבריו, "הפלטפורמות הללו חוסכות כסף, כי מקימים אותן פעם אחת, אבל מנצלים אותן לשימוש חוזר. בדרך זו, למשל במגזר הממשלתי, ניתן להגיע לאזרחים מהר יותר: הם מצפים לקבל שירותים מהר. פלטפורמה שכזו מניבה זמן הגעה מהיר לשוק, אג'יליות, תפוקה רבה ומביאה לצמצום עלויות".

פורקוש סיכם באומרו כי "רוחב פסי הרכבת נגזר ממכונת המלחמה הרומית. רוחב הכבישים נגזר מגודלן של הכרכרות. עקרון הראשוניות, של מי שבנה משהו בצורה הנכונה ובפעם הראשונה – הוא הקובע".

עצתי לארגונים היא: לכו וממשו את אסטרטגיית ה'בום בום'. לכו ותיבנו – אל תדברו. הגדירו ועשו, זאת היא האסטרטגיה הנכונה. ישנם יחסי גומלין בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. אם לא נדע לחברם לכדי פלטפורמה אחת חכמה – לא נקבל את התועלות הטמונות בה. צריך לשים את הכל על גבי פלטפורמה אחת. אנו בבינת מייצרים פלטפורמות שכאלה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים