יש לכם כסף פנוי? כך תבצעו "השקעת המונים" נבונה

ועדת הכספים של הכנסת אישרה לא מכבר את תקנות השקעות ההמונים (Crowd Financing) שהובילה הרשות לניירות ערך, במטרה לעודד צמיחה בפעילות המשק באמצעות יצירת אפיק גיוס הון חדש עבור סטארט-אפים ועסקים קטנים. בכך מבקשת המדינה לתת מענה למחסור האקוטי של מקורות מימון ישראליים לחברות מקומיות.

התקנות החדשות מתבססות על החוק האמריקני, והן קובעות שפלטפורמות אינטרנטיות יוכלו לשמש כ-"חתמים". זאת, לאחר שיעמדו בכללים שהוגדרו ויאושרו על ידי הרשות לניירות ערך. רק דרכן ניתן יהיה להציע הצעה לציבור ולגייס כסף בשיטה החדשה.

"אישור התקנות החדשות והשלמת החקיקה הן בשורה של ממש עבור יזמי ההיי-טק ובעלי העסקים הקטנים", אומר יניב שריון, מייסד ומנכ"ל ExitValley, שמציעה פלטפורמת השקעה למיזמים טכנולוגיים ולעסקים קטנים. "באמצעות אפיק הגיוס החדש, נפתחת בפניהם גישה למקורות הון נוספים. זו בשורה גם עבור ציבור המשקיעים, שכעת נפתחה בפניהם אלטרנטיבת השקעה שמאפשרת להם להיות שותפים ובעלי מניות בעסקים ישראליים שאינם נסחרים בבורסה".

"ExitValley התחילה לפעול בארץ ב-2015, במטרה לאפשר למשקיעים אלטרנטיבה, שיוכלו להשקיע בארץ לא רק בנדל"ן ובנכסים שנסחרים בבורסה. החברה הראשונה שגייסה על גבי הפלטפורמה שלנו הייתה אנחנו עצמנו, מתוך רצון להוכיח שהדבר אפשרי ונכון עבור קשת רחבה של מיזמים", אמר שריון. "מאז, גייסו באמצעותנו כספים חברות שהתקדמו בפעילותן ואף ביצעו גיוסי המשך. יצרנו קהילה בת אלפי משקיעים חדשים, שתמיד רצו לקחת חלק כמשקיעים בתעשיית ההיי-טק הישראלית, אבל לא הייתה להם האפשרות".

מה זה בעצם מימון המונים והשקעות המונים?
"מימון המונים הוא מודל לגיוס הון מהציבור הרחב באמצעות הרשת, למשל קיקסטארטר (KickStarter) או אינדיגוגו (Indigogo), שהרעיון שעומד בבסיסו הוא גיוס סכומים קטנים ממספר גדול של אנשים. השימוש בשיטה זו החל בסוף שנות ה-90 כאמצעי לגיוס מימון למיזמי אומנות וצבר תאוצה עם השקת קמפיין מימון ההמונים של ברק אובמה, לשעבר נשיא ארצות הברית, בכהונתו הראשונה. כיום הוא מהווה כלי נפוץ לגיוס כספים לאומנים, פוליטיקאים, סיוע הומניטרי, הגנת הסביבה ולחברות שמפתחות מוצרים Pre-order, כלומר – תשלום עכשיו תמורת אספקה עתידית של המוצר.

בניגוד למודל מימון ההמונים, בו התומכים לא מחזיקים במניות החברה בה בחרו להשקיע, מודל השקעות ההמונים מאפשר לכל אחד להשקיע בחברה בה הוא מתעניין ולהפוך לשותף מלא – בעל מניות".

מה אומרות התקנות החדשות?
"מכיוון שמדובר כאן בהשקעה בתמורה למניות, התחום כפוף לדיני ניירות ערך במדינה שבה מציעים את הניירות הללו. כשחברה פונה למשקיעים בישראל בהצעה לרכוש את מניותיה, החוק מחייב הצעה במסגרת של תשקיף הצעה לציבור.

התקנות החדשות מאפשרות לחברות המגייסות להציע את מניותיהן למספר בלתי מוגבל של משקיעים באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות, דוגמת ExitValley, המכונות 'רכזי הצעה'. כל מיזם יוכל לגייס עד שישה מיליון שקלים, מהם ארבעה מיליון ללא כל מגבלה, מיליון נוסף במידה שבסיבוב הגיוס קיים משקיע מוביל שהשקיע 10% ויותר מהסכום, ועוד מליון במידה שהחברה נבדקת באמצעות מסלול ייעודי של רשות החדשנות או הרשות לעסקים קטנים. חשוב להדגיש שהתקנות עוסקות הן במיזמים טכנולוגיים והן בעסקים קטנים.

לשם השמירה על המשקיע מהציבור, הוגדרו כללים חשובים: ראשית, סכום ההשקעה המקסימלי למשקיע בודד שהכנסתו השנתית היא עד 350 אלף שקלים עומד על 10,000 שקלים בהשקעה בודדת ו-20 אלף שקלים בשנה. ככל שההכנסה השנתית של המשקיע גבוהה יותר, הסכומים עולים במעט. בנוסף, חלות חובות דיווח ומצגים נרחבים כחלק מההצעה לרכישת מניות של החברה המגייסת, לרבות חובות דיווח לאחר השלמת הגיוס"

איך זה ייטיב עם סטארט-אפים?
"על בסיס הניסיון שצברנו בשנתיים האחרונות ובחינה מעמיקה של הנתונים שמגיעים ממקומות אחרים בעולם שכבר יישמו תקנות דומות, אנחנו צופים שיותר סטארט-אפים טובים ואיכותיים ועסקים קטנים יפנו לגייס כספים באמצעות אחת מפלטפורמות ההשקעה האינטרנטיות. מדובר בכספים שנדרשים להם לצורך פיתוח העסק, הגדלת מספר מקומות העבודה ויציאה לשווקים בחו"ל. למשל, בבריטניה, שמובילה את תחום השקעות ההמונים, כמחצית מהמיזמים החדשים גייסו כסף באמצעות רכזי הצעה במקום או כהשלמה לחלופות הגיוס המסורתיות".

לסיכום אומר שריון כי "תחום השקעות ההמונים צעיר יחסית, אבל הוא הולך וגדל, ויואץ בשנים הקרובות. מדובר בעולם מרתק והתקנות החדשות יסייעו להסדיר אותו".