שיחה עם מנכ"ל רד-האט על קונטיינרים, מעבר לדיגיטל וקוד פתוח

התחומים החמים ביותר בעולם הטכנולוגיה עמדו במוקד הכנס השנתי של רד-האט (RedHat), שהסתיים לפני ימים אחדים בבוסטון ומשך אליו כ-5,000 בני אדם. ביניהם ניתן למנות את הקונטיינרים, האינטרנט של הדברים, המעבר לדיגיטל וכמובן הקוד הפתוח, התחום הקלאסי של החברה.

ג'ים וויטהרסט, נשיא ומנכ"ל רד-האט, התייחס לנושאים הללו במסיבת עיתונאים שהתקיימה במהלך הכנס. על תחום הקונטיינרים הוא אמר כי הוא "טומן בחובו חדשנות רבה וגם אתגרים לא מעטים איתם נדרש להתמודד. דמיינו מערך ארגוני של 1,000 יישומים, שמיוצגים על ידי שני מיליון קונטיינרים. כשמנסים להריץ שני מיליון שירותי מיקרו בקונטיינרים, שמהווים את פורטפוליו היישומים שהחברה מציעה – נוצרות בעיות. הטכנולוגיה הקיימת אינה מציעה מענה, כי הפעלת סוכן על כל מיקרו שירות שכזה אינו דבר ישים. נדרשת אוטומציה שלא מצריכה סוכן".

לדבריו, "רד-האט רכשה את Ansible כי לחברה זו יש פתרון מיכון חזק, טכנולוגיה נטולת סיכונים עבור פלטפורמת קונטיינרים, שמאפשרת לבצע את האוטומציה מבלי לטפל בכל קונטיינר בנפרד".

הוא אמר כי "קושי נוסף בתחום זה טמון בניטור, שנדרש ניהול ביצועים ליישום ולשירותי המיקרו שלו. ייתכן שהמענה לאתגרים אלה יגיע מכיוון השותפים שלנו או מכיוון קהילת הקוד הפתוח, ולכשזה יקרה ננסה לשלב זאת בפלטפורמה שלנו".

כאנלוגיה לעולם הקונטיינרים ציין וויטהרסט את "אותו מהלך היסטורי בעולם הטכנולוגי – המעבר מדטה סנטר פיזי לווירטואלי. VMware צצה משום מקום והפכה לברירת המחדל בניהול דטה סנטר וירטואלי, כיוון שהיא לא ניסתה, כמו אחרים, להגיע לעולם הווירטואלי מתוך חשיבה של דטה סנטר פיזי, אלא בנתה זאת מההתחלה, וכך הפכה לשחקן הדומיננטי. סביר שכך יקרה גם בעולם הקונטיינרים. נראה פתרונות רבים שמפותחים כדי לענות על האתגרים בעולם הקונטיינרים״.

אנלוגיה נוספת לקונטיינרים אותה נתן וויטהרסט היא App Store. "בניית אפליקציות הופכת להיות הרבה יותר קלה ויותר אנשים יהיו מסוגלים לעשות זאת. כך, טכנולוגיית הקונטיינרים הולכת ובוגרת, ויותר ויותר נחשפים אליה. הפלטפורמות הללו מגיעות לקהל רחב יותר".

"יש לנו את פלטפורמת Open Shift Online, עם שלושה מיליון אפליקציות רצות ואף אחת מהן היא לא עבור ארגונים גדולים", הוסיף וויטהרסט. "לאדם הממוצע יש שבע תוכנות על המחשב לעומת 100 בנייד, והרבה מזה מאחר שקל יותר לבנות אפליקציות על הטלפון, כי מדובר בסביבה נוחה, קלה ומאפשרת פיתוח. הקונטיינרים יאפשרו ליותר דברים לקרות מסביב, ויאפשרו לחברות מגודל בינוני לעשות שימוש בפונקציונליות רבה״.

מה מקומו של הקוד הפתוח בטרנספורמציה הדיגיטלית?
״המהפכה הדיגיטלית קשורה בניסיון להשיג זריזות רבה יותר. קונספטואלית, טרנספורמציה דיגיטלית מתייחסת לניסיון לבנות את היכולת של הארגון להגיב במהירות, וזה מה שאנחנו עושים עם קונטיינרים ו-DevOps, בין היתר במונחים של תהליכים ותרבות. אנחנו מכנים זאת 'דרך הקוד הפתוח'".

לדבריו, הקבלה של הקוד הפתוח בעולם הארגוני הולכת ומתרחבת. "הקוד הפתוח נקלט ב-15 השנים האחרונות יפה במספר תחומים. למשל, בנקי השקעות שחיפשו פתרונות מהירים לפטלפורמת מסחר היו הלקוחות הגדולים הראשונים שלנו. לינוקס (Linux) רץ אז על x86 והציע מהירות גבוהה יותר מיוניקס (Unix). אחריהם החלו באימוץ של לינוקס ארגונים בתחום הטלקום, ובהמשך גם ארגונים כמו נאס"א (NASA), שתרמו רבות למשטר האבטחה של הלינוקס. שנים אחר כך החלו לאמץ את הקוד הפתוח חברות ווב גדולות, בהן טוויטר (Twitter), גוגל (Google), לינקדאין (LinkedIn) ופייסבוק (Facebook), שנדרשו להתמודד עם נושא ה-Big Data.

בין אם הם ראו לנגד עיניהם יתרונות כמו עלויות נמוכות, יכולות ביצוע גבוהות כמו Big Data או טכנולוגיות מתקדמות כמו קונטיינרים וענן, ארגונים נכנסו לעולם הקוד הפתוח וגילו שהחששות שלהם היו לשווא. עולם הקוד הפתוח כאן כבר שנים רבות ופועל בסביבות קריטיות, כמו בורסות וצוללות גרעיניות״.

האם אתה רואה הבדל באימוץ גישת הקוד הפתוח במדינות השונות?
״האימוץ שונה באזורים שונים מסיבות שונות. יפן היא המדינה השנייה בגודלה עבורנו – וזה כנראה מאחר שתמיד היה ליפנים פוקוס על איכות והמהנדסים היפנים מעוניינים לראות את הקוד. דרום קוריאה, מבחינה היסטורית, היא אחד השווקים החלשים שלנו, כי היא מאוד שמרנית. סין הייתה שוק קטן עבורנו, כי היא לא הייתה מתוחכמת טכנית, אבל המגמה שם כעת טובה עבורנו בזכות ה-Openstack.

למדינות הלטיניות תמיד הייתה הערכה לקוד פתוח. המגמה התחילה דרך הממשלה והמשיכה משם.

באירופה יש מוכנות לאימוץ טכנולוגיות מתוחכמות, בפרט בסקנדינביה. אנחנו חזקים מאז ומתמיד בבריטניה, בזכות השירותים הפיננסיים שם, שאימצו קוד פתוח. בצרפת יש השפעה של הרוח הלטינית. גרמניה מרגישה לנו כמו ארצות הברית, מבחינה זו שהיא שוק יותר פרגמטי. טורקיה היא שוק חדש עבורנו, שיש לי לגביו תקווה רבה.

באפריקה, לא עשינו מאמצים רבים, למעט דרום אפריקה, שם יש לנו הצלחה, אבל זה עוד יקרה.

יש חיבה גלובלית לקוד הפתוח, גם בישראל. בכלל, הרבה שווקים מחוץ לארצות הברית, לרבות ישראל, שונאים את הרעיון של לשלם רווחי מס עבור קניין רוחני לוושינגטון או לעמק הסיליקון. מסתבר שהחלופה המועדפת היא לשלם לרד-האט עבור תמיכה ושירותים. כך המחיר נמוך והדולרים נשארים בשוק המקומי. זה מסייע לנו ברחבי העולם, בפרט במגזר הציבורי״.

מה התוכניות של רד-האט בנושא האינטרנט של הדברים?
״אנחנו רואים את הנושא הזה כחשוב, אבל טרם גיבשנו תוכנית סדורה בנושא. הטכנולוגיות קלות המשקל שמאפשרות כיום את עולם הקונטיינרים עשויות להיות הולמות גם בהקשר של האינטרנט של הדברים. הטבע הקל של הארכיטקטורה ולינוקס, שמניעה התקנים קלים – כל אלה מתאימים בהחלט לעולם ה-IOT, וסביר שנהיה שם״.

הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לכנס.