"הטכנולוגיה הופכת אותנו למין אנושי חדש"

"הטכנולוגיה היא לא בבחינת תוסף לחיים שלנו, היא משנה את החיים שלנו והופכת אותנו למין אנושי חדש", כך אמר ינקי מרגלית, יזם חברתי ומוביל חדשנות.

מרגלית, מייסד ומנכ"ל אלדין לשעבר, דיבר בכנס החמישי שערכה עמותת נגישות לישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ב') במלון דייוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות מאות אנשים, חלקם עם מוגבלויות, מהארץ ומחו"ל. את המליאה המרכזית הנחה העיתונאי לשעבר, גלעד עדין.

לדברי מרגלית, "בטכנולוגיה יש דברים מטורפים, הקורים בה מהר, כך שאנו עשויים לצאת מהתהליך ללא מוגבלות. בתוך דור אחד או שניים נחסל את כל המוגבלויות".

"זה קשה להבנה והפנמה, אבל בן האנוש הוא מידע. אם יש בשורה אחת לרפואה ולמדע, אז היא שלאט לאט לומדים להבין שאנו, האנשים – אנו מערכות מידע ברמת ה-DNA והנוירונים, וככאלה, אנו ניתנים לפיצוח. הבנה זו מאפשרת לנו לתכנת את האדם, למנוע מחלות ולתקן מוגבלויות. לדור שלנו קשה לקבל את זה. לילדים זה ברור יותר".

"בתוך דור אחד או שניים נעלים את המוגבלויות"

מרגלית תיאר כמה דרכים בהם הטכנולוגיה יכולה לבנות אדם בלא מוגבלויות, דרך הדוגמה של קפטן הוק, מנהיג שודדי הים ואויבו הראשי של פיטר פן. פיטר פן כרת את ידו של הוק ונתן אותה מזון לתנין הגדול ומאז השתמש הוק בוו ברזל במקום יד. בדוגמה של מרגלית, קפטן הוק רוצה קפה. דרך אחת, ציין מרגלית, היא שימוש ביד השניה, להבאת הקפה. דרך אחרת היא שימוש בוו, השיטה המכנית. דרך נוספת, לדברי מרגלית היא אלקטרוניקה, "תתחבר לקצה העצבים ביד, ואז תוכל לשתות עם יד ביונית".

עוד הציע מרגלית "נטפל בבעיה יותר קשה: הוא רוצה קפה, אז אכוון למוחו קולטנים ואזיז את היד בשבילו, תוך שליטה ישירה במוח ובמחשבה". עוד דרך, לדבריו, היא באמצעות הקניית יכולות תעופה לקפטן הוק, "אבנה לו עיניים וידיים ביוניות, וכך אעניק לו ריבוד של יכולות". לדברי מרגלית, חלופה נוספת היא "להדפיס לו יד חדשה, ביולוגית, במדפסת איברים בתלת מימד".

חלופה נוספת אותה ציין מרגלית, היא "לא לעסוק בידיים ובקפה: אגרום לו לחשוב שהוא כבר שתה. אשנה את מצב תודעתו. הוא עירני ומאושר ואינו זקוק לקפה. אני מייצר לו משאבי תודעה בלא להגיש קפה. אם אני גורס שקפטן הוק הוא מערכת של מידע, אז אטעין את מודעותו על מחשב ושם אתכנת זיכרון כאילו כבר הוא שתה קפה. אנהל את רמת המודעות שלו ואבצע 'הטענה של מודעות'".

החלופה האחרונה לבעיית שתיית הקפה של קפטן הוק, לדבריו, היא "לטפל בבעיה, במחלה הנקראת זיקנה. אנו מזדקנים, נעשים מוגבלים. המדע יודע לקרוא תיגר על הזיקנה, מה שבעבר נראה היה הזוי".

מרגלית סיכם באומרו כי "אנו הולכים בכיוון הזה, והולכים אליו מהר מאד. הטכנולוגיה משנה את חיינו מהר מאד ואנו לא מבינים כמה זה דרסטי. התמונה המלאה מביאה אופטימיות: בתוך דור אחד או שניים נעלים את המוגבלויות".

ריצ'ארד ברנסטיין, שופט בית המשפט העליון במישיגן, ארצות הברית. צילום: ניב קנטור

ריצ'ארד ברנסטיין, שופט בית המשפט העליון במישיגן, ארצות הברית, הוא עיוור. הוא אמר כי "חפשו ומיצאו את ההנאה בחיים. אנו חיים בתקופה מאתגרת. תמיד יהיו רעשים, אבל הבה נחגוג כמה שהתקדמנו: תושבי מישיגן הרשו ואפשרו לאדם עם מוגבלות להתקדם: ללמוד, להשתמש בתחבורה ציבורית וכעת לשרת אותם. הם נתנו לאיש עם מוגבלות להיות שופט, להחליט החלטות החורצות גורלות של אנשים. תחגגו את האופטימיזם, את החיות".

"אני נזכר בקול ששמעתי כשהייתי עורך דין צעיר", אמר השופט העליון העיוור ברנסטיין, "אמי, אשה צעירה פנתה לאלוהים וביקשה את עזרתו. היא שאלה אותו למה הוא בחר בה ללדת ילד עם צרכים מיוחדים, מה יהיה איתו? האם הוא יתחתן?".

לתפיסתי, אמר, "במרחב הציבורי, אלו עם המוגבלויות לא נולדו להיות רגילים – אלא מיוחדים. עלינו להיאבק, ודרך המאבק נמצא את המשמעות. המענה לאתגרים יהיה דרך קשיים, אבל יביא לכך שניטיב לבצע את המשימות".

הוא סיים באומרו כי "הבה נמצא את האושר בחיים. כשופט, אני פועל תוך שאני מפגין אמפתיה וחום. אנו נעים בדרך, התקדמנו רבות, זו דרך מיוחדת שתגרום לנו להבין וליהנות מהחיים".