"הטכנולוגיה מהווה עבור תלמידי החינוך המיוחד פה, אוזניים ועיניים"

"הטכנולוגיה מהווה עבור תלמידי החינוך המיוחד פה, אוזניים ועיניים", כך אמרה פרופ' עדינה שמיר, ראש המגמה לחינוך מיוחד ומנהלת המכון לטכנולוגיה בחינוך המיוחד באוניברסיטת בר-אילן.

שמיר דיברה בפאנל שכותרתו "החינוך המיוחד כמוביל טכנולוגיה של התקשוב במערכת החינוך" בכנס EduTech 2017, שעסק בתרומתה של הטכנולוגיה להתפתחותם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך באולם אירועים LAGO בראשון לציון. את הכנס הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ואורי בן ארי, מייסד ויו"ר קרן אתנה.

לדברי שמיר, "לגבי החינוך הרגיל – הטכנולוגיה היא אופציה. אנו מכשירים את המורים למאה ה-21. נוצר חיבור בין משאבים ובין הפיתוח המקצועי".

"כשמדברים על משאבים, אנו נעזרים בקרן אתנה – שביחד עם המרכז למען ילדים עם צרכים מיוחדים אנו עורכים פיתוח מקצועי של גננות ומלמדים אותם להשתמש בטכנולוגיה לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים לפעילות פרטנית כחלק מתרומה לקהילה. אם בחינוך הרגיל הטכנולוגיה היא אופציה, לתלמידים בחינוך המיוחד היא מאפשרת".

ד"ר בטי שרייבר, חוקרת ומרצה בסמינר הקיבוצים בתחום יישומים טכנולוגיים בחינוך המיוחד. צילום: ניב קנטור

ד"ר בטי שרייבר, חוקרת ומרצה בסמינר הקיבוצים בתחום יישומים טכנולוגיים בחינוך המיוחד, במחלקה לחינוך מיוחד ולתואר שני על טכנולוגיה בחינוך, אמרה כי "בכל הקשור להכשרת מורים בשנה האחרונה, חל אצלנו מהפך להכנה של הסטודנטים של החינוך המיוחד לעבודה עם טכנולוגיית סיוע. רכשנו 80 מכשירי iPad, וכל תלמידי שכבת שנה ג', רגע לפני היציאה לשטח, עובדים עם הילדים בסדנאות קריאה וכתיבה".

לדבריה, "בתואר השני בטכנולוגיה בחינוך אנחנו מתמקדים בטכנולוגיית סיוע חדשניות. מדובר בסיוע לילדים שלא קוראים, לא כותבים – שהתחילו לקרוא ולכתוב, וילדים בעלי הפרעות התנהגות אשר נרגעו".

"מדובר לא רק בתלמידים שנמצאים באופן רשמי בחינוך המיוחד", אמרה שרייבר. "הטכנולוגיה יכולה לסייע גם לילדים עם הפרעות קשב ולמידה הלומדים בכיתות הרגילות. אלו ילדים אינטליגנטים, אבל הם יושבים בכיתה ולא מתפקדים. לא קוראים כי אולי יש להם דיסלקציה, לא כותבים בגלל הפרעת קשב. ילד כזה כבר בכיתה ג' לא רוצה ללכת לבית ספר".

שרייבר הסבירה כי "אנחנו מתאימים את הטכנולוגיה בהתאם לאבחון. אנחנו מסתכלים על היכולות שלו. לא על הקשיים שלו. כך לדוגמה ילד בכיתה ה' שלא קורא ולא כותב, אבל מצייר מגיל ארבע בכישרון ויש לו יכולת ורבלית גבוהה למרות שהוא לא יכול לקרוא ולכתוב – התאמנו לו מדפסת תלת-מימד ליישום השרטוטים שלו. ה-iPad מקריא לו את החומר והוא גם כותב באמצעות הקלטה".

תמר פרידמן, מנהלת בית הספר לוטם ברחובות. צילום: ניב קנטור

תמר פרידמן, מנהלת בית הספר לוטם ברחובות, שבו תלמידים על רצף ה-ASD מגן חובה ועד כיתה יב', אמרה כי "החינוך המיוחד במגמה של שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. היא עוזרת לתלמידים ולנו לחלום ונותנת אפשרות לקחת חלק פעיל בקהילה בתוך בית הספר".

"תודה לקרן אתנה שאיפשרה לנו לעלות מדרגה ולא רק להישאר בנישה של התלמידים, אלא להעצים צוות שלם שמשתמש ב-iPad, מנתח נתונים ודואג כל הזמן לתלמידים", אמרה פרידמן.

"כך לדוגמה יש לנו תוכנית בני מצווה בחינוך המיוחד, בה אנו מאפשרים לתלמידים לעלות לתורה. לחלק מהתלמידים אין יכולות ורבליות ולכן הם זקוקים למכשירי iPad. קלינאית תקשורת בשם מירב אוחיון, שאחראית על ההנגשה של התקשורת, פיתחה ב-iPad לוחות תקשורת ובנתה אפליקציות מדהימות. בעזרת תלמידים מתיכון רגיל ברחובות ובעזרת המורים שמשתמשים בטכנולוגיות, אנו מאפשרים להם לקיים טקס נורמטיבי".

רחלי אברמסון, מנהלת אגף חינוך מיוחד במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור

לדברי רחלי אברמסון, מנהלת אגף חינוך מיוחד במשרד החינוך: אנו אחראים על כ-1,800 מסגרות חינוכיות ו-200 אלף תלמידים הלומדים הן בחינוך המיוחד והן המשתלבים בחינוך הרגיל. החינוך המיוחד היה בקדמת הבמה מבחינת המיחשוב".

אברמסון אמרה כי "אחת מליבות העשיה של החינוך המיוחד מתמקדת בתוכנית ההכנה לחיים. אנו רוצים לראות את הבוגרים משתלבים באופן המיטבי בתוך הקהילה הטבעית שלהם ובעולם התעסוקה, שירות בצבא או שירות לאומי משמעותי. טכנולוגיה שנכנסת לשימוש בגיל הצעיר מסייעת להגיש להם הכנה לחיים עצמאיים".

באופן כללי, אמרה, "תקציבי החינוך המיוחד גדלו והיתה השקעה משמעותית גם בתקציבי ההנגשה שהגיעו לשיעור של 85 מיליון שקלים בשנה להנגשות פרטניות, לרבות באמצעות מכשירי ה-iPad".

לסיכום אמרה אברמסון כי "המורה הופך ממעביר ידע למי שמלמד את התלמידים כיצד להבנות את הידע, לחקור בעצמם ולשאול את השאלות. הדבר מפנה לו הרבה זמן לפדגוגיה אמיתית במקום לעסוק בטכנוקרטיה".