"על החדרת הטכנולוגיה למערכת החינוך להתחיל באוניברסיטאות"

"החדרה של מערכות טכנולוגיות למערכת החינוך צריכה להתחיל בסמינרים למורים ובאוניברסיטאות", כך אמר רמי שקד, מפקד בסמ"ח לשעבר.

שקד דיבר בפאנל במסגרת כנס לתקשוב בחינוך EduTech 2017. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך בשבוע שעבר באולם אירועים LAGO בראשון לציון. את הכנס הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים ואורי בן ארי, מייסד ויו"ר קרן אתנה.

לדבריו, "שמעתי עד כה בכנס דברים נפלאים על שילוב טכנולוגיות והתפיסה שהתהליך צריך לעבור חשיבה מחדש ומהר. אני יכול לספק דוגמה מהמערכת שבה הייתי מעורב. אם מישהו חושב שהבעיה של שילוב טכנולוגיה בחינוך קשורה ליכולת הטכנולוגית של המורים טועה. אצלי כל המורים היו מתכנתים ומפתחים ובכל זאת, השילוב של הטכנולוגיה היווה אתגר".

"המערכות הרגולטיביות צריכות להיות יותר גמישות", אמר שקד. "כשמכניסים מערכות טכנולוגיות חדשות, זה פוגע בהוליסטיות. יש לוותר על הדרישה להסתכל על המערכת כמקשה אחת ולהיות אמיצים מול טעויות שקורות במהלך הדרך".

אוריינות דיגיטלית – סוג של שפה למורה

"תוכניות הלימוד המשולבות הגיעו ממורים חדורי מוטיבציה שערכו ניסויים עם מערכות ממוחשבות, ואחר כך כולם חיקו את זה, והחלו גם בתחרויות. זה לא הגיע מלמעלה. צריך להחליט שמשלבים את הטכנולוגיה מנקודת ההכשרה של המורים – סימנר הקיבוצים, לוינסקי, בית ברל ואוניברסיטאות. צריך להבין שאוריינות דיגיטלית היא לא 'נייס טו הב', אלא סוג של שפה למורה או למחנך".

שקד הסביר כי "צריך לוותר ולתת לאנשים את המרחב לקחת את הטכנולוגיה ולהתחיל להשתמש בה. הדברים המעניינים ששווה להסתכל עליהם בשנים הקרובות: אדפטיביות – תחום פנטסטי שעדיין לא ממצה את הפוטנציאל, כחלק מתפיסת Self-regulated learning".

"הנושא השני הוא משחוק – לא משחקים בתוך הלמידה אלא משחוק בתהליך הלמידה עצמו. השתמשנו בדברים הללו בקורסים בצבא וזה והגדיל את המעורבות של הלומד. וכמובן כדאי מאוד להשתמש במציאות מדומה ורבודה ולבצע פרויקטים של רובוטיקה ומייקינג", מסכם שקד.

ענבר דוידוביץ', מנהלת פיתוח עסקי בטלדור. צילום: ניב קנטור

ענבר דוידוביץ', מנהלת פיתוח עסקי בטלדור, תיארה מערכת שפיתחה החברה לניהול ועריכת מבחנים, המיועדת לבתי הספר והאוניברסיטאות. "המערכת נותנת מענה לשני נושאים עיקריים – בהיבט הראשון – דור ה-Yמורגל להשתמש בהתקני קצה, טבלטים ומחשבים, והדבר השני – ליישר קו עם העולם המערבי. בימים אלה סיימנו בהצלחה פילוט של תוכנות הכנה לבחינות מיצב ובגרות מתוך כוונה לעלות לפעילות כבר השנה הזו בהכנה לבחינות בגרות".

"המערכת כוללת מודול של בניית המבחן שלא מצריך ידע או השכלה ייחודית", אמרה דוידוביץ'. "כל מורה וכל מרצה יכול לבנות בפשטות ברכיבים קיימים מבחן – דרך מגוון רכיבים אינטראקטיבים כמו קטעי שמע, סרטונים, מאמרים, תרשימים. זו מערכת של Big Data. ניתן לייצר כך מאגר היסטורי של בחינות".

"המרכיב השני של המערכת מתייחס לחוויית המשתמש האינטראקטיבית. דמיינו לכם שבחלל גדול אחד נבחנים תלמידים וסטודנטים ממגוון רחב של אוכלוסיות, כולל בעלי צרכים מיוחדים – לקויי למידה, אנשים עם מוגבלויות – המערכת מאפשרת לענות בעל פה, ולהאריך את הבחינה באמצעות קטעי שמע במקרה הצורך".

החלק השלישי, אמרה דוידוביץ', "הוא בדיקה וסינון אוטומטי גם לשאלות סגורות וגם לשאלות פתוחות, חוסכים פה בשעות אדם לבדיקה ומאפשרים לנהל מעקב אחר מהלך הבדיקה, לתקצב בזמן ובאיכות הבדיקה. כך אנו יכולים לבצע סטטיסטיקות ולדעת האם היו שאלות בעייתיות והאם צריך לתת פקטור עליהם, לחולל דו"חות. החזון שלנו הוא שתוך חמש שנים כל הבחינות יהיו ממוחשבות הן בבתי הספר והן באוניברסיטאות".

נתן הוכמן, מנהל חטיבת פתרונות טכנולוגיים במפעיל. צילום: ניב קנטור

נתן הוכמן, מנהל חטיבת פתרונות טכנולוגיים במפעיל, אמר כי "אנו מספקים מספר רב של פתרונות. אני אחראי על כל התחום של מתן פתרונות טכנולוגיים, בין השאר גם לתחום החינוך. מערכות ניהול להפצת צילום וסריקה נמצאות במוסדות חינוך והאוניברסיטאות, ואנו רוצים גם להגיע לבתי ספר תיכוניים תוך אפשרות של גישה של ארנק וירטואלי להורים שיאפשרו להורים לטעון כסף כדי שהילדים יוכלו לבצע את הפעולות".

"המערכת מאפשרת לנתק את השימוש של התלמידים ושל הסגל, ולשלוח את הסריקות על ידי שימוש בטכנולוגיה חדשות יותר, באמצעים שיש כמעט לכל תלמיד. זה יאפשר לשלוח את העבודות ישירות בצורה מאובטחת".

לסיכום אמר הוכמן, כי "התפקיד שלנו הוא לעמוד באתגר עם כל החסמים הטכנולוגיים והניהוליים כדוגמת הרשתות האלחוטיות המאובטחות אותן אנו מספקים למערכת החינוך. הרשתות המקומיות מקימות נקודות גישה בעירייה ובבתי הספר והן מרכזות את הנתונים וענן שמאפשר להם לדעת מה קורה בבית הספר. אנו במגמה של נטישה של ציודים ב יתיים המותקנים בבתי הספר והיום יש את ההבנה שציוד ארגוני הוא זה שצריך להיות מותקן".