"תרומת המחשוב לחינוך קטנה יותר לעומת תחומים אחרים"

"אין לתאר תחומים רבים בלא מחשוב, הוא מספק יעילות ואפקטיביות. אלא שבתחום החינוך – הטכנולוגיה והמחשוב תורמים את התרומה הקטנה ביותר לעומת תחומים אחרים. בסופו של דבר, הפוטנציאל הוא בשמיים, ואנו מקדישים לכך הרבה משאבים – אבל המציאות היא על הקרקע", כך אמר אלוף (מיל') עוזי דיין, יו"ר מפעל הפיס.

דיין דיבר בכנס לתקשוב בחינוך – EduTech 2017. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך השבוע (ב') באולם אירועים LAGO בראשון לציון. את הכנס הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ואורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה.

לדברי דיין, "החינוך צריך להיות היעד הלאומי מספר אחת של מדינת ישראל, רבים מכירים בכך. כולנו יודעים את מידת ההשפעה העצומה של החינוך למחשוב ולטכנולוגיה, לכלכלה ולמחקר המדעי".

"המכשיר המשפיע ביותר על התלמידים הוא הטלפון החכם", אמר דיין, "והיה ניתן לנצלו להעשרה בידע. הוא העלה את הסקרנות, שהיא דבר בסיסי ללימוד, אולם לא בטוח שאת היצירתיות. המחשוב הזה לא עוסק בידע אלא עוסק בעיקר בתקשורת. התחום לא מנוצל ברובו ללימוד טוב יותר".

דיין סיים באומרו "אנו יכולים לעזור לתלמידים לנצל את הכלים המחשוביים צורה טובה יותר".

נירית כהן, דירקטורית באינטל העולמית, ומנהלת יחידת יעוץ אסטרטגי בחברה. צילום: ניב קנטור

נירית כהן, דירקטורית באינטל (Intel) העולמית, ומנהלת יחידת יעוץ אסטרטגי בחברה, חוקרת את עולם העבודה העתידי. לדבריה, "עולם העבודה מתפרק לגורמים שהרכיבו אותו במאות האחרונות. עבודה כבר אינה מקום שהולכים אליו – אלא משהו שעושים. מקצועות רבים משתנים, חלקם ייעלמו, אחרים ייווצרו, ורובם ישתנו כך שיעבדו לצד הטכנולוגיה".

היא ציינה כי "כבר אי אפשר להניח שמספיק ללמוד מקצוע בתחילת הקריירה ואפשר יהיה לעבוד בו עד לפרישה. התלמידים של היום יעבדו בעולם שבו צריך כל הזמן להתעדכן וללמוד – והיציבות התעסוקתית שלהם לא תגיע מהמעסיק, אלא מהיכולת להישאר רלוונטיים בשוק התעסוקה".

"מה שהיה לא אפשרי בעבר – אפשרי היום"

"בתקופה זו, של קצבים הולכים וגוברים של טכנולוגיה, כזו שמשנה את השאלות ולא רק את התשובות", אמרה כהן, "עלינו לוודא  שאנחנו מכשירים את הדורות הבאים אל העולם שבו יחיו ויעבדו לצד הטכנולוגיה – אחרת נמצא עצמנו מוחלפים על ידה. מערכות ההכשרה כולן, מבית הספר ועד האקדמיה, חייבות לכלול רובד יכולות בסיסי של כישורי ליבה, שעל גביהם נוספים לימודים מקצועיים ומתקדמים. אלה יאפשרו לעובדי העתיד לעבוד לצד הרובוטים, המחשבים ומערכות ה-IT".

"כדי להתאים את הכישורים לאתגרי המחר", ציינה כהן, "נדרשת רפורמה בהכשרה, כולל כישורי ליבה ומיומנויות ושימוש מוגבר בסביבות למידה דיגיטליות. נדרשות מערכות איכותיות להכשרה אחרי תיכון, למידה לאורך החיים. התשובות של היום לא רלוונטיות ויותר מכך, סביר להניח שאנחנו אפילו לא מכירים את השאלות הרלוונטיות לעולם העבודה שהתלמידים של היום יצטרפו אליו. לכן, המורים צריכים להפוך ממקור לידע – לחונכים לחקר, מחשבה ויצירתיות".

"צריך לחשוב מחדש על תפקיד המורה, מהקניה של חומר להקניה של יכולות", הוסיפה כהן, "הגיע הזמן לבדוק מחדש את לימודי הליבה ולעדכן אותם לעידן החדש. יש להכשיר את המורים ושיטות ההוראה כך שילמדו את התלמידים איך חושבים, כולל תהליכים תפיסתיים, שיקול דעת, יצירתיות; איך מתקיימים (Being) – כולל מודעות עצמית, בטחון עצמי, צמיחה, סקרנות, אופי; איך מתקשרים – כולל אמפתיה, נקודות מבט שונות, יכולות תקשורת ושיתוף פעולה ובניית מערכות יחסים; ורק בסוף ידע והתנסות – כולל שפות, היסטוריה, תרבות, מדיה, אזרחות, מתמטיקה, מדעים, סביבה, יזמות ובריאות".

"העבודה תשנה את פניה", סיכמה כהן, "כמו גם תשתנה הדרך בה אנו תופסים 'עבודה'. הבעיה היא שהעבודה מתפרקת. השאלה היא לא איך מחזירים את המצב לקדמותו – אלא איך יוצרים חדש. מה שהיה לא אפשרי בעבר – אפשרי היום".